מעניין לעניין באותו עניין....

הורי דבקים בתפריט די קבוע כבר הרבה שנים.
אמא אובחנה עם כולסטרול גבוה וכבר יותר משלושים שנה לא נוגעת בביצים, למשל. או חמאה חלילה. או מאכלי חלב שהיא ממילא לא אוהבת.
היא לא אוכלת בשר אדום, ולארוחות הצהריים מכינה בעיקר חזה עוף או הודו. אבי לא אוהב דג אבל לפעמים היא מצליחה להגניב איזה דג בגריל.
אבי אוהב גבינות אבל היא לא מרשה לו, "כי זה לא בריא" ובאופן כללי "מחזיקה אותו קצר" עם האוכל, כי למרות שהוא בכושר גופני מצוין, יש לו כרס - תורשתית, כמו שהיתה לאבא שלו, וממש כמו שלי, אגב, רק קצת יותר גדולה כמובן.
אז הוא קונה "דליים" של יוגורט (רזה), והם אוכלים לחם, פסטה, תפוחי אדמה....
וכל יום מרק.
והרבה ירקות.
אבא גם אוכל שקדים "לקינוח" אבל בלי מלח.
אפשר לומר שהם אוכלים בריא מאד.
וכמעט לא לוקחים תרופות. אבל לוקחים המון ויטמינים. על דעת עצמם.

ועכשיו, עקב דרישת הועדה הרפואית של הדיור המוגן, הם עשו בדיקות דם וגילו:
שלאבא חסר סודיום - כלומר מלח. לא יודעת אם זה קשור לתזונה או משהו אחר, אבל הרופאה המליצה לו להוסיף לתפריט שלו מאכלים עם מלח - מה שנשמע תמוה בעיני. במקביל היא שלחה אותו לבדיקות נוספות.

ואז, בבדיקת צפיפות העצם של אמא, התגלה אוסתיאופרוזיס. שעם כל ההתעמלות שהיא עושה: שלוש פעמים ביום הולכת/רצה בחוץ - כלומר יש גם חשיפה לאור השמש -  פלוס פעם ביום מכשירי כושר.  זה היה ממש מפתיע. אבל אולי זה באמת קשור לגיל. ואולי זה גם קשור לעובדה שהיא לא אוכלת מאכלים בוני עצם. המון שנים. ואולי כל הויטמינים שהם לוקחים לא באמת נספגים ומשפיעים.

היא עוד לא קיבלה את תוצאות הבדיקה כך שאיני יכולה לשלוח אותה עדיין לועדה הרפואית.
המסקנה של אמא שלי היתה כמובן שלא כדאי לעשות בדיקות כי אז מגלים דברים שלא רוצים לדעת...........

אבל המחשבות שלי סביב העניין הזה הן: אולי הכל בולשיט. לא משנה מה אתה אוכל, כמה אתה מתעמל....התורשה היא התורשה, הגיל הוא הגיל........