זו השנה השניה ברציפות שבה מארחים אותנו בתי וחתני בערב ראש השנה.
בשנה שעברה חזרנו יום קודם מיפן, והם אירחו אותנו ואת אמא של חתני ובן זוגה.
השנה הם הגדילו לעשות, ואירחו גם את הורי, את אחי ומשפחתו ואפילו את אמה של גיסתי, שהעדיפה להיות איתנו מאשר עם בתה הבכורה, שהוזמנו לגיס שלה.
חתני עשה את רוב העבודה, אבל שניהם באמת העמידו שולחן יפהפה, והכינו אוכל טעים, והקנו לכל הערב אווירה נעימה ונינוחה.
אנחנו הבאנו עוף וכבד קצוץ, וגם פרחים ויין, ומגיסתי הם הזמינו קינוחים - והיא הכינה סלט פירות וקנתה שלוש עוגות טעימות.
יצאנו מוקדם ואספנו את הורי מה"אחוזה", ולא היתה תנועה כבדה מדי, כך שהגענו עוד לפני שבע בערב. גם השאר הגיעו מייד בעקבותנו, וכך התחלנו מוקדם וגם סיימנו מוקדם. לפני עשר כבר היינו בדרכנו הביתה.
היה ערב נעים ורגוע, הנכדים היו מתוקים כרגיל, וכולנו שמחנו להיות יחד בפרוץ השנה החדשה.
עבור הורי זה היה מרגש במיוחד- למרות שהיו כאן במהלך השנים בארוחות ערב חג, בעת ביקורם אצלנו, אבל הפעם זה היה שונה.
אמא שלי אמנם מעדה וכמעט נפלה שוב פעמיים במהלך הערב, לא ברור מה קורה איתה, מקווה שהיא בסדר.
היא טוענת שכן.
עבור אבא שלי זה היה חלום שהוגשם, הוא רצה לחזור ארצה כבר מרגע שיצא לפנסיה (סליחה, פוטר באכזריות בגיל 75!), אבל עבור אמא שלי זה היה ממש סוג של תיקון.
היא זכרה את המפגשים המשפחתיים האלה בחגים כעונש, וההמנעות מהם היתה אחת הסיבות שהיא סיפרה לעצמה שבעטיין לא בא לה לחזור לגור כאן.
להפתעתה היתה אווירה נינוחה ורגועה, בלי לחץ ובלי מתח, כולם נהנו וכולם דיברו עם כולם, והיה אוכל טעים ושום סיבה לחשוש.
מקווה שכמו הרבה דברים אחרים שהפתיעו אותה לטובה מאז שחזרה ארצה, גם ערב החג הזה ישכנע אותה שעשתה את הצעד הנכון כשהחליטה לחזור.
ושתהיה שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות ונחת מהנכדים והנינים, ובמבט רחב יותר - שנת התפייסות ורגיעה בין יריבים וחלקים מפולגים בתוכנו ומחוצה לנו........אמן
בשנה שעברה חזרנו יום קודם מיפן, והם אירחו אותנו ואת אמא של חתני ובן זוגה.
השנה הם הגדילו לעשות, ואירחו גם את הורי, את אחי ומשפחתו ואפילו את אמה של גיסתי, שהעדיפה להיות איתנו מאשר עם בתה הבכורה, שהוזמנו לגיס שלה.
חתני עשה את רוב העבודה, אבל שניהם באמת העמידו שולחן יפהפה, והכינו אוכל טעים, והקנו לכל הערב אווירה נעימה ונינוחה.
אנחנו הבאנו עוף וכבד קצוץ, וגם פרחים ויין, ומגיסתי הם הזמינו קינוחים - והיא הכינה סלט פירות וקנתה שלוש עוגות טעימות.
יצאנו מוקדם ואספנו את הורי מה"אחוזה", ולא היתה תנועה כבדה מדי, כך שהגענו עוד לפני שבע בערב. גם השאר הגיעו מייד בעקבותנו, וכך התחלנו מוקדם וגם סיימנו מוקדם. לפני עשר כבר היינו בדרכנו הביתה.
היה ערב נעים ורגוע, הנכדים היו מתוקים כרגיל, וכולנו שמחנו להיות יחד בפרוץ השנה החדשה.
עבור הורי זה היה מרגש במיוחד- למרות שהיו כאן במהלך השנים בארוחות ערב חג, בעת ביקורם אצלנו, אבל הפעם זה היה שונה.
אמא שלי אמנם מעדה וכמעט נפלה שוב פעמיים במהלך הערב, לא ברור מה קורה איתה, מקווה שהיא בסדר.
היא טוענת שכן.
עבור אבא שלי זה היה חלום שהוגשם, הוא רצה לחזור ארצה כבר מרגע שיצא לפנסיה (סליחה, פוטר באכזריות בגיל 75!), אבל עבור אמא שלי זה היה ממש סוג של תיקון.
היא זכרה את המפגשים המשפחתיים האלה בחגים כעונש, וההמנעות מהם היתה אחת הסיבות שהיא סיפרה לעצמה שבעטיין לא בא לה לחזור לגור כאן.
להפתעתה היתה אווירה נינוחה ורגועה, בלי לחץ ובלי מתח, כולם נהנו וכולם דיברו עם כולם, והיה אוכל טעים ושום סיבה לחשוש.
מקווה שכמו הרבה דברים אחרים שהפתיעו אותה לטובה מאז שחזרה ארצה, גם ערב החג הזה ישכנע אותה שעשתה את הצעד הנכון כשהחליטה לחזור.
ושתהיה שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות ונחת מהנכדים והנינים, ובמבט רחב יותר - שנת התפייסות ורגיעה בין יריבים וחלקים מפולגים בתוכנו ומחוצה לנו........אמן
