משפחת 'שותפנו' חזרו משבועיים בתאילנד ועשו לנו חשק לנסוע גם. הצענו לבתי טיול בר מצווה לחכמוד לשם, בחופשת פסח הבאה, ובין היתר גילינו שהעלויות (בעיקר של הטיסות לשם אבל לא רק) אסטרונומיות.
בינתיים אנחנו חיכינו כמה ימים כדי לראות אם נשיג מחירים טובים יותר, והאמת היא שגם העדפתי לחכות עד לאחר הפענוח של ה-CT של T לפני שמתכננים עוד טיולים........
ששנינו היינו מאד מודאגים ממצבו הנוכחי של T ומצאנו את עצמנו חרדים קצת לקראת הפענוח, שהיה אמור לקחת כשבועיים. באחד הבקרים אפילו העיר אותי התקף חרדה קטנטן, גירסת מיני למה שהייתי חווה על בסיס יום יומי כשכל הסיפור הזה התחיל, ולפני שהתחלתי לקחת את ההיפריקום באופן קבוע. בחודשים האחרונים הורדתי מעט את המינון של ההיפריקום, וכעת אחזיר אותו למינון המלא. אני רוצה להיות מסוגלת להתמודד כראוי עם כל מה שקורה ל-T ולתמוך בו, ולא להזדקק בעצמי לעזרה ותמיכה עם כל הדאגה והחרדה הזאת.
בסוף גם קבלנו את הפענוח לפני הזמן, ולמרות שלא את כל מה שכתוב שם אנחנו לגמרי מבינים, השורה התחתונה היא שאין שינוי מבדיקת ה-CT הקודמת ואין ממצאים חריגים. ידוע על בקע בחלקה העליון של הבטן, שנוצר בעקבות הניתוח האחרון, אבל בינתיים כל המומחים טוענים שהמיקום של הבקע לא ממש מרמז על מצב מסוכן או מצב שעשוי להסביר את התופעות מהן T סובל.
העברנו את הדיסק של ה-CT גם לפרופסור (שטרם הגיב) ולעוד מומחית מנהלת מכון דימות (שאישרה גם היא את מה שהיה כתוב בפענוח של אסותא).
וואו. הקלה. ענן שחור כבד שישב על שנינו ובבת אחת התפוגג לו. לא שהכל בסדר - ממש לא. אבל לא מה שחששנו. לא משהו שמוצאים ב-CT, לפחות. צריך להמשיך לחקור.
בשלב ראשון T הפתיע אותי ואחרי חודשים של ניג'וסים קבע תורים לכמה מטפלות אלטרנטיביות - אחת בתחום הדיקור והשנייה בתחום ששנינו לא שמענו עליו קודם לכן בשם 'סובאדה' - שבתי קיבלה עליהן המלצות חמות כמתמחות בטיפול במערכת העיכול. חיפשנו מה זו סובאדה ומצאנו בעיקר טיפול בנשים - אבל יש מספר מטפלות שמקבלות גברים לטיפול, ספציפית עבור מערכת העיכול - וקבלנו פרטים של שתיים מהן. הוא החליט לנסות. בנוסף אנחנו מנסים לחשוב עם אילו מומחים (שאינם כירורגים) כדאי עוד להתייעץ בתחום הרפואה הקונבנציונלית. נראה.
השבוע נפגשתי עם 'מחברת' וכרגיל היה ממש טוב. יצא לנו אפילו לדבר על איך שהיינו חברות הכי טובות בתיכון ואז מתי שהוא בצבא זה התחיל להתרחק...ולא הייתי שם כשאבא שלה חלה ואחר כך נפטר (לא ידעתי בכלל)...
וכמה שאני מצטערת על זה, וכמה מדהים שחידשנו קשר כל כך הרבה שנים אחרי כן, ואיך שזה לא קורה שמחדשים קשר וזה עובד כל כך טוב אחרי כל כך הרבה שנים, כאילו המשכנו מהיכן שהפסקנו.
הצלחתי לדבר איתה גם על קנאה, לאחר שהיא העלתה את הנושא. היא היתה מאד כנה וגלויה בעניין הזה, וסיפרה שהיא כועסת על עצמה כאשר היא מוצאת את עצמה מקנאה באחרים - בעיקר מאז הגירושים שלה. מקנאה בזוגיות של אחרים, במצב הכלכלי של אחרים, ביחסים עם הילדים/נכדים של אחרים...והיא אמרה שהיא לא מרשה לעצמה לספר על זה לאף אחד אחר. היא היתה מאד פתוחה איתי, ואני הרי יודעת שגם אני מושא לקנאה שלה - בכל החזיתות. אפילו בעובדה שיש לי הורים והיא כבר יתומה הרבה שנים. והיא (בניגוד ל'ביוכימיה' למשל), מאד מנסה לא להראות את זה, ולפרגן, אבל אני קולטת את זה ולפעמים זה לא נעים לי. הרי אני לא מתנצלת על מי שאני ועל מה שברוך השם יש לי. והרי יש לי צרות שלה אין. ויש דברים שלה יש ולי אין (כמו תואר שני, ולי אין בכלל תואר אקדמי כלשהו). זה בכלל לא רלוונטי העניין הזה. אבל לפחות היא ממש פתחה את העניין הזה בפני, ואני אמרתי שאני יודעת ושזה טבעי, ושזה יפה שהיא כל כך משתדלת לא לתת לזה להשתלט עליה. היא אפילו אמרה שהיא היתה רוצה ללכת לטיפול ספציפית על העניין הזה.
סיפרתי לה על התגובות שאני מקבלת מידי פעם מ'ביוכימיה' (שאין לה את המודעות של 'מחברת' לכך שהיא מקנאה או מתקשה לפרגן, או את הרצון לשחרר), בין אם לגבי הורי ובין אם לגבי עניינים אחרים.
כשהיינו צעירות יותר גיליתי מהר מאד שאני לא יכולה לקטר לה, למשל, כשלא קיבלתי העלאה במשכורת בעבודה. תמיד היא ירדה עלי אחרי שיחה כזאת, ולא הבנתי - עד ש-T הסביר לי שגם בלי ההעלאה אני מרוויחה הרבה יותר ממנה, ושהיא מקנאה. זה לא נתפס לי בכלל, CLUELESS שכמותי, לא היה לי מושג. לא משנה ש'המהנדס' עבד במפעל בטחוני גדול כל השנים והביא הביתה משכורת נאה ותנאים מצוינים, ולנו היו שנים ארוכות בהן רק אני פרנסתי, כי אמנם T עבד כמו חמור אבל כסף לא יצא לנו מזה הרבה מאד שנים. אותי בכלל לא עניינו הדברים האלה, ולא קלטתי את העניין.
אז עכשיו יש עניינים אחרים. אני למשל מספרת בדאגה על המצב של אבא שלי, והיא תוקעת לי ש"מה את רוצה? הוא בן תשעים כמעט, תגידי תודה שיש לך עדיין הורים חיים". באמת? זאת התגובה החברית הרצויה? וגם אם אני דואגת למצבו של T, הרי היא עברה שני התקפי לב ושלושה צנתורים, אז באיזו זכות אני דואגת לבעלי? אני מגזימה כמובן אבל זה סוג התגובות שאני הרבה פעמים מקבלת ממנה, וברור לי שהכל זה חלק ממנגנוני ההגנה האוטומטיים שלה, אבל האמת היא, שזו אחת הסיבות שאני פחות בקשר איתה, וגם כאשר אנחנו מדברות או נפגשות - אני למדתי לצנזר הרבה מאד. וחבל. במיוחד שאני בעיקר מפרגנת. כל הזמן. וגם כי הייתי רוצה חברה שאני יכולה לומר כל מה שעולה על דעתי בלי לחשוב פעמיים ובלי לספור עד עשר...
אז אני סיפרתי את כל זה ל'מחברת' כשנפגשנו השבוע, ואני תוהה אם היא הבינה שאני גם טיפ טיפה מדברת עליה...גם אם היא מעולם לא הגיבה לי ככה. לא באופן גלוי. בכל מקרה זו היתה שיחה טובה ליום כיפור, כנראה.
נשמותק עבר את הפגישה הראשונה שלו אצל הפסיכולוגית והוא דיווח שהיה לו ממש טוב, ואף יצא ממנה עם כמה תובנות. אלוף הילד הזה. כל כך שמחתי בשבילו, וכמובן בשביל בתי וחתני. מחכה שהיא תספר לי עם אילו תובנות הוא יצא מהפגישה.
יום כיפור עובר עלינו בשקט ובנעימים, עם סרטים וסדרות וכמובן הליכות במזג האוויר הפחות זוועתי. T ממשיך עם התקפי כאב קלים פה ושם וענייני עיכול ובחילות פה ושם - אבל בין לבין הוא בסדר. אנחנו בסדר.
סיימתי לקרוא את הספר "מהפיכת הקשב" מאת מיכה גודמן ש'מחברת' המליצה עליו. הוא מאד מעניין, ונותן זווית חשובה לכל נושא המדיה - האינטרנט, הסלולרי והרשתות החברתיות - כגורם מרכזי הרבה מאד תופעות חברתיות, פסיכולוגיות ופוליטיות בשנים האחרונות. בניגוד לדעה (הרווחת, לדעתי) שהמדיה רק משחקת תפקיד בהפצה גדולה יותר של תופעות הקיטוב החברתי, ההקצנה, האלימות, וגם הבדידות והניכור - הטענה בספר היא שהמדיה היא זו שגורמת לכך, והוא מפרט בדיוק כיצד, איך זה משפיע חברתית ופוליטית וגם על האינדיווידואל. הוא משווה את המהפיכה הדיגיטלית למהפיכה התעשייתית, וטוען ששתיהן מאד קידמו את האנושות אבל גם יצרו בעיות שלקח שנים (אם לא עשרות שנים) להתחיל לתקן. לדוגמא רמיסת זכויות הפרט והעובד, וגם הרס כדור הארץ - במהפיכה התעשייתית. במדינות רבות מיהרו לערוך תיקונים וחוקקו חוקים להגן על העובדים, על ילדים למשל, אבל זה לקח הרבה זמן עד שזה התחיל. בנושא הרס כדור הארץ עדיין לא באמת נעשה הרבה כדי למנוע את הקטסטרופה...ו(לדעתי) ספק אם יספיקו באמת לעשות משהו גם אם יתחילו ביתר שאת עכשיו.
אז גם עבור המהפיכה הטכנולוגית - שתרמה ותורמת המון לאנושות ולאנשים - גודמן מציע כל מיני כלים (דיגיטלים בעצמם, טכנולוגים בעצמם) כדי לאזן ולתקן את הנזקים שהיא גורמת..........לא עם הכל הסכמתי אבל זה היה מאד מעניין.
נראה מה אתחיל לקרוא עכשיו............
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה