השבוע קבלתי "טעימות" מעד כמה אני ואנשים סביבי לא לגמרי מפוקסים.
בכל זאת המציאות שלנו בשנים האחרונות כנראה לא לגמרי מאפשרת מיקוד.
אז היו כמה דברים קטנים - כמו שנתתי לשוכרים פוטנציאלים של הדירה של בתי את מספר הדירה הלא נכון - והם לא הבינו מדוע אף אחד לא עונה להם ולא פותח את הדלת.
למזלי הם חיכו לנו למטה, כי T לקח על עצמו להשכיר להם את הדירה - גם כי הוא מבין בזה וגם כי זה מוריד מהם (בעיקר מבתי) מטלה שכפי הנראה מלחיצה אותה.
מזל שנסענו לשם להראות את הדירה, כי עוד מישהי שהתעניינה בשכירות הגיעה באותו הזמן לראות את הדירה - למרות ש-T קבע איתה למחרת באותה השעה. כן, גם היא קצת מבולבלת.
באותו היום היה יום הולדתה של שרי ודיברנו מראש שנקפוץ אליהם, ובתי קנתה לה במיוחד מתנה מאיתנו (כי אין לי מושג מה לקנות לילדה, היא אוהבת ורוצה דברים שאני פשוט לא מכירה).
אבל אז במקרה בתי אמרה ל-T ש"ניפגש בים". איזה ים בדיוק? אף אחד לא דיבר איתנו על ים.....בשום שלב.
אז כן, בתי וודאי ובוודאי מבולבלת, מכל המשימות והעומס שיש עליה. היא שכחה לומר ששרי ביקשה "לחגוג" את יום הולדתה בים.
נו, טוב, אמרנו. נזרום. נראה את הדירה לשוכרים פוטנציאלים ומשם נגיע לחוף לפגוש אותם.
כשיצאנו מהדירה התקשרנו לשאול באיזה חוף הם נמצאים. התברר שהם בכלל בדירה החדשה שלהם, עדיין לא יצאו לכיוון הים. "אתם חייבים לראות איזה יופי" היא אמרה, "תבואו קודם לכאן". היינו עם אופנוע (מזל!) אז יצאנו לכיוון, וכמובן שנתתי ל-T את מספר הבית הלא נכון של הדירה החדשה.........מבולבלת, כבר אמרתי? מזל שאנחנו מזהים את הבניין ועצרנו במקום הנכון.
בתי חיכתה לנו למטה, ואמרה שהם לא רוצים להתעכב עוד והם כבר יוצאים לים. אז לא עלינו לדירה. לא נורא, היא שלחה לנו אחר כך סרטון שהיא צילמה כשהיתה בפנים. באמת יצא יפה מאד.
אבל הבלבול הכי גדול והכי מעצבן קרה לי כשהכנתי את המסמכים לחידוש הויזה האמריקאית שלי ו-T התנדב להקפיץ אותם לחברה שמבצעת את הדיוור אל השגרירות וממנה. הייתי מאד מאד מסודרת - הכנסתי למעטפה את הדפים הנדרשים, תמונה תקנית, את הדרכון הישן עם הויזה הקודמת ואת הדרכון החדש שבו יטביעו את החדשה.........
והוא קפץ עם האופנוע לשם, חיכה המון בתור, קיבל מחמאה מהפקידה על כמה הוא הביא חומר מסודר..........ואז שניהם גילו שהכנסתי למעטפה בטעות את הדרכון שלו במקום את שלי! פאדיחות!
"מה עשית? מה עשית?" הוא התקשר אלי לבשר לי על הטעות. ביקשתי מיליון סליחות. אמרתי שאני אסע בעצמי למחרת, למרות הפקקים ולמרות החניה........
אבל הבעל המתוק שלי סלח לי, לקח אותי איתו למחרת על האופנוע, לא היה תור בכלל - ומסרנו את המסמכים כמו שצריך, ומשם עוד המשכנו לראשון לציון לניחום אבלים.........אבל זה כבר לא קשור לבלבול.....
אגב טרם שכרו את הדירה. ועוד כשבועיים הם כבר כנראה עוברים. נראה מה יהיה.
ועוד אגב - היה עוד משהו ממש מצחיק שעשיתי בגלל בלבול.......אני בטוחה שהיה, אלא שאני לא זוכרת מהו 🤣
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה