התחלתי לכתוב פוסט מאד לא אופייני לי, שבו אני משטחת את תחושותיי לגבי הסכסוך הישראלי ערבי, וגם לגבי הדמוקרטיה שלנו - או בכלל, המדינה היהודית דמוקרטית שלנו. אבל אני תקועה שם אז זה עדיין בשלבי הרהורים ובינתיים אמשיך בנושאים הרגילים שלי. האישיים. צר עולמי כעולם נמלה, כבר אמרה רחל המשוררת.
אז שוב בבת אחת נגמרה המלחמה, הבית שלי התרוקן - ובצירוף מקרים מוצלח גם נוקה, כי זה היה בדיוק ביום של העוזרת, ופרט לערימות של כביסה (מצעים ומגבות) פתאום אין לי הרבה עבודה.
היתה תכתובת משעשעת ביני לבין בתי היום כאשר כל אחת מאיתנו מצאה בכביסה גרב אחת..........של חכמוד או של נשמותק
בתי ומשפחתה נהנים מאד לחיות שוב בביתם, והנכדים שלי כבר הלכחזרו היום לבית הספר. שרי הלכה בהתרגשות רבה ובשמחה, חכמוד התלבט אם ללכת כי בדיוק היום החליט וועד ההורים של בית ספרו לשבות כי בית הספר עדיין לא ממוגן (כן, גם אחרי כמעט שלוש שנות מלחמה כזו או אחרת)...בסוף הוא הלך אבל בתי בטוחה שהוא יקטר לה על זה בלי סוף כי כנראה רוב התלמידים בכל זאת נשארו בבית. היא לא אמרה כלום לגבי נשמותק אז אני די בטוחה שהמתוק הזה פשוט קם והלך לבית הספר בלי לעשות עניין....
אז מצד אחד שקט ונקי ומסודר וסדר היום שלנו מוכתב רק על ידי דברים שאנחנו רוצים לעשות, ומצד שני אני קצת מתגעגעת אליהם. ונראה לי שגם מיינקוני.
התחלתי שני ספרים שאת שניהם אני מתקשה להמשיך לקרוא - על אחד מהם אני כותבת בפוסט הבלתי גמור ההוא על הסכסוך, ואני לגמרי לא בטוחה שאסיים לקרוא אותו בכלל - זה קשה לי מדי. והשני הוא דווקא טוב אבל אין לי סבלנות אליו. נראה לי ששוב אני במוד של איזה ספר מטוסים קליל, ממש צ'יק פליק שכזה...אסקפיזם מהסוג הרדוד ביותר. נראה.
הודענו לבתי שאנחנו לא מארחים בששי הקרוב - לא כדי לנוח מהם אלא כדי לנוח מהאירוח עצמו. היא לגמרי הבינה והסכימה. אבל שוב - אני קצת מתגעגעת להיות איתם.
אל על הודיעה שהיא בהדרגה חוזרת ללוח הטיסות הרגיל שלה, ואולי עד מועד הטיסה המתוכנן שלנו במאי נוכל באמת לטוס אל בני. לגבי יוון אולי בכל זאת ננסה למצוא כרטיסי טיסה כדי לנסוע עם המשפחה של בתי....אם המחירים יהיו יחסית שפויים. נראה.
כשנסענו היום לקניות הכבישים עדיין לא היו עמוסים וגם בחנויות לא היו הרבה אנשים. בנוסף חלק מהמדפים היה די ריק......בקיצור ייקח עוד זמן לחזור מהמלחמה / חג.
לפחות את הפעילות הגופנית לא הצטרכנו להפסיק בשום שלב..........וזה תמיד עושה לנו טוב.
בגיזרת ישראבלוג היתה לי התכתבות ערה עם התמיכה של האתר והרבה מאד תקלות טופלו ותוקנו - נראה שהם עובדים על זה במרץ ועם הרבה מוטיבציה. זה נחמד. הרבה בלוגרים שפעם נהגתי לקרוא ולהגיב אצלם מתחילים לפרסם פוסטים, נראה אם יתמידו. והרבה הגיבו לפוסט הבודד שלי. זה נחמד מאד. אולי באמת אנסה שוב לפרסם כאן ושם במקביל...נראה אם זה משהו שאוכל לתחזק לאורך זמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה