אחי אכן עבר בשלום את ניתוח הקטרקט. ייקח עוד זמן עד שהעין תתאזן והוא יפסיק לראות מטושטש אבל הוא אומר שהוא רגיל כבר לא לראות טוב בעין הזאת, בגלל שהיה קטרקט, ופרט למשקפי השמש שהוא חייב להרכיב כשהוא יוצא החוצה - הכל רגיל.
הקלה גדולה.
ההקרנות גם הן עוברות לגיסתי בינתיים בשלום, פרט לעייפות גדולה שהיא חשה, ואני חוששת שהיא תצטרך לנוח יותר ולעבוד פחות בחודש הקרוב, ולא יודעת איך היא תוכל לעשות זאת עם הטירוף שיש לה בעבודה (מהבית, כמובן. מהבית).
אתמול עברתי את ההשתלה של השן ובינתיים (טפו חמסה עיגולים) הכל בסדר. אני אומרת זאת בזהירות עצומה, כי בהשתלה הקודמת זה גם נראה שעבר חלק, ואז התפתחה דלקת ותוך שבועיים הייתי בסוג של גיהנום. אז נאמר שאני באופטימיות סופר סופר זהירה.
היתרון של ההווה לעומת העבר, הוא שהפעם לא היתה עקירה, הפעם אין תפרים, הפעם אני לוקחת מההתחלה את האנטיביוטיקה ה"תותחית" (דאלאצין C ופלאג'יל). ונקווה לטוב.
אתמול לקחתי כדור (קומבודקס) כשהגעתי הביתה, וליתר בטחון עוד אחד (רוקסט) כשהלכתי לישון. כשאני אוכלת או שותה אני מרגישה מעט את הדופק באזור ההשתלה, אבל בינתיים שום דבר מעבר לזה.
כמובן שעדיין לא צחצתי שיניים (איכס) - זה מותר רק החל מ-24 שעות אחרי ההשתלה. עדיין לא שותה משקאות חמים (זו לא בעייה - אני אוכלת ושותה פושר ממילא, לא קר מדי ולא חם מדי). ואוכלת גבינה לבנה, רסק תפוחים. בצהריים אולי אעביר את המרק בבלנדר.
אולי כבר מחר אחזור להליכות.
אז בינתיים הכל מרגיש בסדר. אינשאללה שימשיך כך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה