סוף השבוע היה כאוב למדי, ובאיזשהו שלב הפסקתי לספור את הכדורים שלקחתי - שלא לגמרי עזרו.
למרות זאת אירחנו כאן את המשפחה (המצומצמת, בלי משפחתו של אחי) לארוחת ששי לחגוג את יום הולדתו של T.
אפילו הנכדים נשארו לישון, כרגיל, ואפילו הלכנו לקאנטרי - לא התעמלתי, ישבתי עם החברים בדשא בזמן ש-T היה בחדר כושר - כרגיל....
הבנתי שיכאב לי בלי קשר למה שנעשה, ולא רציתי לקלקל לאף אחד.
גיליתי שמידי פעם השיניים שלי נסגרות אלה על אלה - כנראה שזה קורה לכל אחד, ברגיל, אבל כשכואב אני רואה מזה כוכבים ממש.
מתי שהוא במהלך השבת הפסקתי עם הכדורים וכאב לי רק אם נגעתי באזור במקרה.
משתדלת לא לגעת באזור במקרה.
מצחצחת שיניים בזהירות.
אוכלת רק דברים רכים שלא חייבים ללעוס.
היום ניסיתי משהו - שמתי במערבל מזון את העוף עם האורז. אז זה לא טעים ככה.
גבינה לבנה, לבן ודייסת קוואקר - זו בערך התזונה שלי בימים אלה.
בששי בערב בזמן הארוחה כלתי התקשרה לראות איך אני מרגישה (מתוקה כזאת, זכרה שעברתי טיפול שורש) והביעה דאגה ש'תינוקי' לא עשה קקי כבר יום שלם.
בתי ענתה לה,שאצל תינוקות בגילו מתחילים לדאוג רק אחרי שבוע של חוסר יציאות..........וכלתי מיד נרגעה. מדהים איזו השפעה מרגיעה ומבורכת. אחרי כמה שעות היא דיווחה שהכל בסדר.
בלילה חלמתי שאני מחליפה ל'תינוקי' חיתול, ושבמקום קקי הוא מוציא אורז לבן........לא מסריח בכלל. סיפרתי להם והם נקרעו מצחוק.
בשבת הם יצאו שלושתם - בני, כלתי ו'תינוקי' לטקס קבלת תואר הדוקטורט הנכסף של כלתי. היא לבשה את הגלימה והכובע המסורתיים ו'תינוקי' ישן במהלך כל הטקס - אושר גדול.
גאה בה כל כך, וגאה בו על התמיכה והעידוד שלא הפסיק לתת לה לאורך כל הדרך הלא פשוטה שהיא עברה עם הלימודים האלה.
ליום ההולדת T קיבל מבתי וחתני (וממני, הצעתי להשתתף) שיעור בנהיגה ספורטיבית במסלול המירוצים בערד. זה היה רעיון של חתני והוא כל כך התלהב שהציע להצטרף אליו.........
מקווה שייהנו שם ביחד.
בנוסף הזמנתי לו מכשיר סודה סטרים חדש - קנינו כזה לכלתי כשהיינו בבוסטון, חשמלי מגניב כזה, לא כמו הישן המכני שיש לנו. זה אמור להגיע בשלישי הקרוב.
בשבת אחרי הצהריים קפצנו לבקר אצל הורי ב'אחוזה' וגם אחי וגיסתי היו שם. היה מאד נחמד, אבל שנייה לפני שיצאנו לשם נתפס לי הגב התחתון (כשסידרתי את המיטות של הנכדים) - אז נוסף כאב על הכאב הקיים. אוף.
מזל שיש לנו כורסת עיסוי, עשיתי כבר כמה טיפולים וזה עוזר מאד. עדיין כואב אבל לא תפוס לגמרי כמו אתמול.
את האירוויזיון לא ראינו. שמענו שהיו קצת עניינים.......
מקווה שעם כל יום שיעבור כאב השיניים יפחת, כאב הגב ייעלם, ואם מזג האוויר יישאר כמו היום..........זה בונוס.
בלי קשר: לטליק שלנו יש בלוג חדש בבלוגספוט - הנה קישור לפוסט החדש
למרות זאת אירחנו כאן את המשפחה (המצומצמת, בלי משפחתו של אחי) לארוחת ששי לחגוג את יום הולדתו של T.
אפילו הנכדים נשארו לישון, כרגיל, ואפילו הלכנו לקאנטרי - לא התעמלתי, ישבתי עם החברים בדשא בזמן ש-T היה בחדר כושר - כרגיל....
הבנתי שיכאב לי בלי קשר למה שנעשה, ולא רציתי לקלקל לאף אחד.
גיליתי שמידי פעם השיניים שלי נסגרות אלה על אלה - כנראה שזה קורה לכל אחד, ברגיל, אבל כשכואב אני רואה מזה כוכבים ממש.
מתי שהוא במהלך השבת הפסקתי עם הכדורים וכאב לי רק אם נגעתי באזור במקרה.
משתדלת לא לגעת באזור במקרה.
מצחצחת שיניים בזהירות.
אוכלת רק דברים רכים שלא חייבים ללעוס.
היום ניסיתי משהו - שמתי במערבל מזון את העוף עם האורז. אז זה לא טעים ככה.
גבינה לבנה, לבן ודייסת קוואקר - זו בערך התזונה שלי בימים אלה.
בששי בערב בזמן הארוחה כלתי התקשרה לראות איך אני מרגישה (מתוקה כזאת, זכרה שעברתי טיפול שורש) והביעה דאגה ש'תינוקי' לא עשה קקי כבר יום שלם.
בתי ענתה לה,שאצל תינוקות בגילו מתחילים לדאוג רק אחרי שבוע של חוסר יציאות..........וכלתי מיד נרגעה. מדהים איזו השפעה מרגיעה ומבורכת. אחרי כמה שעות היא דיווחה שהכל בסדר.
בלילה חלמתי שאני מחליפה ל'תינוקי' חיתול, ושבמקום קקי הוא מוציא אורז לבן........לא מסריח בכלל. סיפרתי להם והם נקרעו מצחוק.
בשבת הם יצאו שלושתם - בני, כלתי ו'תינוקי' לטקס קבלת תואר הדוקטורט הנכסף של כלתי. היא לבשה את הגלימה והכובע המסורתיים ו'תינוקי' ישן במהלך כל הטקס - אושר גדול.
גאה בה כל כך, וגאה בו על התמיכה והעידוד שלא הפסיק לתת לה לאורך כל הדרך הלא פשוטה שהיא עברה עם הלימודים האלה.
ליום ההולדת T קיבל מבתי וחתני (וממני, הצעתי להשתתף) שיעור בנהיגה ספורטיבית במסלול המירוצים בערד. זה היה רעיון של חתני והוא כל כך התלהב שהציע להצטרף אליו.........
מקווה שייהנו שם ביחד.
בנוסף הזמנתי לו מכשיר סודה סטרים חדש - קנינו כזה לכלתי כשהיינו בבוסטון, חשמלי מגניב כזה, לא כמו הישן המכני שיש לנו. זה אמור להגיע בשלישי הקרוב.
בשבת אחרי הצהריים קפצנו לבקר אצל הורי ב'אחוזה' וגם אחי וגיסתי היו שם. היה מאד נחמד, אבל שנייה לפני שיצאנו לשם נתפס לי הגב התחתון (כשסידרתי את המיטות של הנכדים) - אז נוסף כאב על הכאב הקיים. אוף.
מזל שיש לנו כורסת עיסוי, עשיתי כבר כמה טיפולים וזה עוזר מאד. עדיין כואב אבל לא תפוס לגמרי כמו אתמול.
את האירוויזיון לא ראינו. שמענו שהיו קצת עניינים.......
מקווה שעם כל יום שיעבור כאב השיניים יפחת, כאב הגב ייעלם, ואם מזג האוויר יישאר כמו היום..........זה בונוס.
בלי קשר: לטליק שלנו יש בלוג חדש בבלוגספוט - הנה קישור לפוסט החדש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה