יום שבת, 25 באוגוסט 2018

התאקלמות ההורים - הימים הראשונים

כשחיו בארה"ב היה להורי סדר יום מוזר מאד.
הם היו מתעוררים לפנות בוקר, אפילו באמצע הלילה לפעמים, ומתחילים את היום.
התעמלות, ארוחת בוקר, מקלחת, סייסטה....כל זה לפעמים עוד לפני שהשמש זרחה.
ספרים, חדשות, סרטים, סדרות, פעם בשבוע סופר....
ושוב התעמלות
ושוב ארוחה
ושוב חדשות וכו
ושוב התעמלות
ושוב ארוחה.....והלכו לישון בשעות אחר הצהריים.
וחוזר חלילה.

כיון שלא פגשו (כמעט) אנשים אחרים ולא היו להם התחייבויות כמו עבודה וכדומה - לא הפריע להם שהשעות שלהם לא קשורות בכלל לשעות של שאר הבריות.

ודווקא הלו"ז המוזר הזה עזר להם כנראה להסתדר עם השעון של ישראל (הפרש של 10 שעות!), ולא חוו ג'ט לאג בכלל!
הם ישנים די טוב (וגם אם מתעוררים באמצע הלילה, מצליחים לחזור לישון).
קמים בסביבות שש או שש וחצי.
יוצאים להליכה.
מתקלחים.
מכינים לעצמם ארוחת בוקר.
בשלב זה אנחנו כבר גם מתעוררים.

את משרד הפנים הם צלחו בקושי. מי שאמר לי במוקד שהם יקבלו תעודת זהות זמנית עד שתעודת הזהות הביומטרית תגיע (תוך שבועיים בערך) לא היה מסונכרן עם הפקידה שאמרה ש"רק עולים חדשים" מקבלים תעודה זמנית, לא תושבים חוזרים.

אבל להורי לא היו שבועיים לבזבז על המתנה לתעודת זהות.

היה להם "טופס טיולים" לא פשוט שכל כולו תלוי בתעודת הזהות הזאת - פתיחת חשבון בנק, שבלעדיו אין להם מה ללכת למשרד הקליטה, שבלי  האישור שלו שהם תושבים חוזרים לא ניתן להרשם בביטוח הלאומי ובקופת חולים ולשחרר את המכולה שלהם מהמכס..........
דבר תלוי בדבר (מזכיר לי את המשחק "החבילה הגיעה" של אפרים קישון, בו עוברים מתחנה לתחנה ודורשים ממך את תעודת הנישואים של הסבתא......) ויש לו"ז ברור וצפוף שבסופו הם גם אמורים להיכנס לגור ביחידת הדיור המוגן שלהם, לא לפני שתשוחרר המכולה שלהם מן המכס ויובלו רהיטיהם אחר כבוד ותהיה להם מיטה לישון בה...........

אני חששתי שאבא יתחיל לצעוק על הפקידה אבל במקום זאת הם עשו פרצוף מסכן, והסבירו לה למה הם חייבים תעודת זהות זמנית.....והיא התרככה ושלחה אותם להביא תמונות פספורט (שלא הביאו כי עבור תעודת זהות ביומטרית אין צורך) וקיבלה אותם בחזרה בלי תור - וכעת יש להם תעודות בתוקף עד נובמבר (בתקווה שהתעודות הביומטריות תגענה באמת תוך שבועיים).

את פתיחה החשבון בבנק הם צלחו ללא אירועים מיוחדים, אפילו היו נחמדים ושם ונתנו להם תנאים טובים.

קנינו להם כרטיסי סים וכעת שניהם מצוידים בטלפונים ניידים.
מחר משרד הקליטה.....
מחרתיים הדרכה בת חצי יום בדיור המוגן.......

זה לגבי הסידורים.

נפשית הם נרגעו מעט מאז שהגיעו, אוכלים טוב ונראים יותר טוב מאיך שנראו כשירדו מהמטוס.
ביקרנו איתם ביחידת הדיור שלהם וחשנו הקלה גדולה כשנראה שהכל מוצא חן בעיניהם בינתיים.
בכל זאת בחרנו הכל לבד, סידרנו לבד, הם הטילו עלינו אחריות גדולה להחליט בשבילם.......
אז לא יודעת איך יהיה להם לגור שם, עדיין, אבל לפחות זה נראה להם טוב. טוב יותר ממה שציפו אפילו.
אנחת רווחה.

בששי אחי ומשפחתו הגיעו והיתה ארוחה מהנה וטעימה (כמובן).
למרות כל הריצות והסידורים זה עדיין מרגיש קצת כמו ביקור שנתי רגיל......אבל עוד שבוע, מקסימום שבועיים, אני מקווה שהם יעברו ליחידה וחייהם החדשים יתחילו........

בתי והמשפחה ביער השחור, נהנים ונופשים - שמחה מאד בשבילם.
בקיצור - so far so good..........

אין תגובות: