בסוף נשארנו בבית למשך שארית השבת.
ל-T היה התקף כאב קל בבוקר בזמן הליכת הבוקר, ושאר היום הוא לא הרגיש כל כך טוב. אז אפילו אל הורי לא נסענו.
בסוף קפצתי אליהם הבוקר, וישבתי עם אבא עוד קצת על "חפיפות" בעניני ביורוקרטיה - הפעם הוא הראה לי איך הוא עושה הורדה של מסמכי מס הכנסה ממקורות שונים לצרכי הדיווח שלו ל-IRS (מס ההכנסה של ארה"ב). אמא שלי התבדחה בסוף שעכשיו הוא יכול למות בשקט, אז עניתי לה באותה הלשון שהוא צריך לחכות לפחות עד שיסיים להראות לי כיצד הוא מדווח ל-IRS. זה יקרה בהמשך כאשר כל המסמכים מהמקורות השונים יגיעו. לא כולם מוכנים עדיין בשלב זה.
הכאבים שלו בגב חזקים והוא מתקשה ללכת וסובל כשהוא עובר מישיבה ולעמידה ולהיפך. שום משכך לא עוזר, והחלטנו, למרות מחאותיו, לפנות לאורתופד מומחה שאמא של גיסתי נעזרת בו כבר שנים, שעושה זריקות שממש מצילות אותה (אמא של גיסתי סובלת מאד מכאבי גב וגם יש לה אוסתיאפרוזיס קשה).
היה קשה לשכנע את הורי להתקשר אליו, כי זה רופא פרטי ואבא הרי מתקשה מאד להוציא כסף - אבל אמא החליטה שכן, על אפו ועל חמתו. התקשרתי בנוכחותם והרופא ביקש רשימה של כל התרופות שאבא מקבל. שלחתי, וכעת אני ממתינה לשמוע ממנו, האם הוא יסכים להגיע להזריק לו. ותוהה גם האם זה יעזור. או יזיק. אוף.
בראשון היה לי יום הולדת, ו-T קבע לנו טיפול זוגי בספא חדש ביישוב סמוך. זו היתה הפתעה בעצם, אבל T הבין שצריך לשריין את המועד כדי שלא אקבע לי משהו אחר באותו הזמן, אז ידעתי שמתוכנן משהו.
בסופו של דבר זה התברר כבחירה הנכונה ביותר ליום הזה בזמן הזה. הרי אין חשק לחגוג ממש, אין מצב רוח, וגם הגשם לא הפסיק לרגע אז התאים להתרגע בספא ולקבל טיפול.
הטיפול ארך כשלוש שעות וכלל עיסוי זוגי, סאונה אינפרה אדום מיוחדת (שטרם ראינו כמותה) ואז ציפה בחשיכה בבריכת מי מלח כאשר התקרה זרועה ב"כוכבי" נורות לד.
בהחלט הרגשנו איך הגוף נרגע, גם אם הנפש לא מסוגלת.
זה היה בשעות אחר הצהריים, ובבוקר 'מחברת' הגיעה אלי לקפה, בזמן ש-T נסע עם 'שותפנו' להיפגש עם לקוח. זה היה נחמד. מחר אני מתוכננת להיפגש עם 'ביוכימיה' אחרי המון זמן שלא נפגשנו.
כל הזמן נכנסו הודעות ברכות יום הולדת וגם כמה טלפונים, וגם בני וגם בתי שלחו לי פרחים.
 |
| הזר מבתי חתני והנכדים |
 |
| הזר מבני וכלתי והנכדים |
באותו בוקר, על הבוקר לפני שיצאנו לחדר הכושר, הצלחתי להתרסק על הישבן בזמן שסידרתי דברים במטבח. כמובן שזו היתה שטות. הסתובבתי ודרכתי בטעות על הרגל של הסולם, לא הבנתי שזה סולם וחששתי שאני דורכת על חתול, נבהלתי ואיבדתי את שיווי המשקל ו...זהו.
למזלי פרט לכאב בעצם של הישבן הימני לא נראה שנגרם נזק. אפילו הצלחתי להתעמל כרגיל, גם אם יותר במתינות בגלל הכאב, וצריכה להיזהר כשאני מתיישבת.
הבוקר, לפני שנסעתי אל הורי, היה לי סוף סוף שיעור יוגה. קבלתי את הטלפון שלה מ'שנטי' לפני כחצי שנה כבר, אבל כל הזמן דחיתי ודחיתי עד שבשבוע שעבר סוף סוף התקשרתי אליה וקבעתי. קיוויתי לשיעור קבוצתי אבל לא היה לה כרגע בשעות הבוקר, ולא כל כך מתאים לי אחר הצהריים / ערב. אז בינתיים קבעתי לי כמה שיעורים פרטיים. היה מצוין.
עכשיו אחר הצהריים יצאנו להליכה אבל אחרי קילומטר התחיל גשם די חזק, שיחד עם הרוח הרטיב אותנו לגמרי (המעיל והכובע הגנו עלינו אבל הרגליים כבר היו ספוגות), אז עשינו "אחורה פנה" וחזרנו הביתה. לא נורא. זה היה קצת יותר טוב מכלום.
בששי מתוכננת ארוחת יום ההולדת שלי עם כל המשפחה (כולל של אחי) - מקווה שכולם יהיו בריאים ושגם אבא יצליח להגיע. מצב הרוח די בריצפה - בכל יום כל מה שקורה במדינה ובעולם מצליח להרגיז אותי עוד יותר ולדכדך עוד יותר - כך שמפגש טוב עם אנשים אהובים זה בדיוק מה שהנפש צריכה.
