כי אין לי כוחות להיכנס לזה בכלל.
מעבר לאמירה של גועל נפש ויאוש כללי הולך וגובר אין לי מה לומר.
מעניין לעניין בערך באותו עניין, השבוע קיבלתי פתאום התרעה באפליקציית "המגן" על "חפיפה אפשרית" ביני לבין חולה קורונה מאומת, בשני תאריכים שונים ב'אחוזה'.
לא היה כתוב היכן באחוזה (והרי אני לא נכנסת לבקר אצל הורי אלא פוגשת אותם מעבר לגדר באוויר הפתוח) אבל לפי התאריכים והשעות הבנתי שהכוונה לימים בהם התעמלתי בחדר הכושר במועדון הספורט שם.
כיון שאני פדאנטית (ולא אכפת לי שגוגל עוקב אחרי) נכנסתי ל"timeline" שלי בגוגל וראיתי שהשעה (כלומר הדקה הספציפית) של ההתרעות באפליקציית המגן חלו בדיוק על הדקה שבה עזבתי את המקום ונכנסתי לרכב ונסעתי משם. מוזר.
אז הודעתי לאפליקציה שלא הייתי שם באותן דקות, אבל זה המשיך להטריד אותי, כי כידוע הורי גרים ב'אחוזה' ואין לדעת היכן הסתובב חולה הקורונה המאומת.
התכוונתי להתקשר ל'אחוזה' למחרת (כי אחר הצהריים ממש אין שם עם מי לדבר) ולברר לגבי זה (ולא לשאול ישירות את הורי, כדי לא להלחיץ אותם סתם).
אבל לפני שהספקתי לעשות זאת, בשיחה היומית עם אמא, היא סיפרה לי שאכן התגלה מקרה קורונה ראשון ב'אחוזה': מטפל שמגיע לעבוד באגף הסיעודי אובחן כחיובי. אמא סיפרה שכבר באותו היום הגיעו למקום מספר אמבולנסים עם צוות שערך בדיקות קורונה לכל העובדים ולכל הדיירים של האגף.
בגאווה רבה דיווחו להם יומיים אחר כך שכולם יצאו שליליים. כלומר - המטפל לא הדביק אף אחד. כלומר, בכל זאת התנהגות קפדנית וזהירה (מסיכה, כפפות, ריחוק חברתי כמה שניתן) בכל זאת נושאת פרי. טוב לדעת.
השבוע 'נוקת' סבלה שוב מדלקת אוזניים. בתי סיפרה, שרופאת האף אוזן גרון שניתחה בזמנו את נשמותק (ושמה לו 'כפתורים' באוזניים) אמרה שרק אם הסיפור הזה יחזור על עצמו עוד הרבה פעמים היא תביא בחשבון לשים גם לנוקת.
נסעתי לעזור לבתי באותו היום, לקראת הצהריים. נוקת נראתה דווקא מאוששת, היתה במצב רוח טוב וגם אכלה כמו שצריך, ושיחקנו יחד המון. היא עכשיו בקטע של להחביא דברים ולעשות תנועה "איפה?" עם הידיים. זה הדבר הכי חמוד בעולם.
אגב בצידו השני של העולם הבנתי שגם תינוקי כרגע בשלב של להחביא דברים. מצחיק.
בכל מקרה עד שהגעתי הביתה באותו היום נחתתי על המיטה לשנ"צ בלי כוחות, וכבר ויתרתי על חדר הכושר.
בגיזרת האינטרנט אין הרבה חדש.
בסוף ביטלנו את הטכנאי ה"לא חריג" ביום ראשון כי החוצפנים בהוט הודיעו לנו שאם הוא מגיע ואין באותו הרגע תקלה, הם יחייבו אותנו על הביקור. במשך יומיים לא היו כלל תקלות, וכבר חשבנו שהם בכל זאת סידרו משהו, אבל היום הנפילות חזרו, וכבר ניתקנו וחיברנו את ההוטבוקס פעמיים מאז הבוקר.
בלי קשר: למי שעובד עם מערכת התגובות דיסקוס, נתקל השבוע בכמה בעיות. למשל חוסר יכולת לאשר תגובות של משתמשים לא מאומתים (כלומר לענות " approve" למשתמשים "אורחים" דרך מייל). ניתן לעשות זאת ישירות באתר של דיסקוס בקישור הבא
https://<username>.disqus.com/admin/moderate/pending
(כאשר username במקרה שלי הוא empiarti, כמובן)
ל'מחברת' היה יום הולדת אבל היא סופר לחוצה עם עבודה (ומברכת על כך) ומעבר דירה (גם כן ברכה אבל עמוס ומלחיץ ועוד יותר כאשר את עושה הכל לבד) אז לא יצא לנו להיפגש. שוחחנו כמה פעמים בטלפון.
כן יצא לי לפגוש את 'שושנה' בפארק הרצליה לפני שנסעתי אל בתי השבוע. היא היתה שם עם הכלב שלה, טיילנו באוויר הפתוח עם מסיכות ובמרחק תקני ושתינו קפה קר מתרמוס שהיא הביאה מהבית. גם זו דרך לראות חברות בתקופת הקורונה.
היא (שושנה) מאמינה שלא באמת יצליחו להגיע לחיסון לנגיף. היא טוענת שהנגיף משתנה כל הזמן, בדומה לשפעת, ושלא באמת ניתן יהיה ליצור חיסון שיתפוס, בדומה לחצבת או פוליו. אמנם היא היתה אחות, אבל מוזר לי הבטחון שבו היא אומרת דברים כאלה. כמו המומחים ההם בתקשורת, שכל אחד מהם מדבר בפסקנות כאילו הדברים שהוא אומר הוכחו ואין עליהם עוררין. אבל לא התווכחתי, כי לא היה באמת טעם. אולי היא צודקת, ואז אנחנו באמת בצרות.
מעבר לאמירה של גועל נפש ויאוש כללי הולך וגובר אין לי מה לומר.
מעניין לעניין בערך באותו עניין, השבוע קיבלתי פתאום התרעה באפליקציית "המגן" על "חפיפה אפשרית" ביני לבין חולה קורונה מאומת, בשני תאריכים שונים ב'אחוזה'.
לא היה כתוב היכן באחוזה (והרי אני לא נכנסת לבקר אצל הורי אלא פוגשת אותם מעבר לגדר באוויר הפתוח) אבל לפי התאריכים והשעות הבנתי שהכוונה לימים בהם התעמלתי בחדר הכושר במועדון הספורט שם.
כיון שאני פדאנטית (ולא אכפת לי שגוגל עוקב אחרי) נכנסתי ל"timeline" שלי בגוגל וראיתי שהשעה (כלומר הדקה הספציפית) של ההתרעות באפליקציית המגן חלו בדיוק על הדקה שבה עזבתי את המקום ונכנסתי לרכב ונסעתי משם. מוזר.
אז הודעתי לאפליקציה שלא הייתי שם באותן דקות, אבל זה המשיך להטריד אותי, כי כידוע הורי גרים ב'אחוזה' ואין לדעת היכן הסתובב חולה הקורונה המאומת.
התכוונתי להתקשר ל'אחוזה' למחרת (כי אחר הצהריים ממש אין שם עם מי לדבר) ולברר לגבי זה (ולא לשאול ישירות את הורי, כדי לא להלחיץ אותם סתם).
אבל לפני שהספקתי לעשות זאת, בשיחה היומית עם אמא, היא סיפרה לי שאכן התגלה מקרה קורונה ראשון ב'אחוזה': מטפל שמגיע לעבוד באגף הסיעודי אובחן כחיובי. אמא סיפרה שכבר באותו היום הגיעו למקום מספר אמבולנסים עם צוות שערך בדיקות קורונה לכל העובדים ולכל הדיירים של האגף.
בגאווה רבה דיווחו להם יומיים אחר כך שכולם יצאו שליליים. כלומר - המטפל לא הדביק אף אחד. כלומר, בכל זאת התנהגות קפדנית וזהירה (מסיכה, כפפות, ריחוק חברתי כמה שניתן) בכל זאת נושאת פרי. טוב לדעת.
השבוע 'נוקת' סבלה שוב מדלקת אוזניים. בתי סיפרה, שרופאת האף אוזן גרון שניתחה בזמנו את נשמותק (ושמה לו 'כפתורים' באוזניים) אמרה שרק אם הסיפור הזה יחזור על עצמו עוד הרבה פעמים היא תביא בחשבון לשים גם לנוקת.
נסעתי לעזור לבתי באותו היום, לקראת הצהריים. נוקת נראתה דווקא מאוששת, היתה במצב רוח טוב וגם אכלה כמו שצריך, ושיחקנו יחד המון. היא עכשיו בקטע של להחביא דברים ולעשות תנועה "איפה?" עם הידיים. זה הדבר הכי חמוד בעולם.
אגב בצידו השני של העולם הבנתי שגם תינוקי כרגע בשלב של להחביא דברים. מצחיק.
בכל מקרה עד שהגעתי הביתה באותו היום נחתתי על המיטה לשנ"צ בלי כוחות, וכבר ויתרתי על חדר הכושר.
בגיזרת האינטרנט אין הרבה חדש.
בסוף ביטלנו את הטכנאי ה"לא חריג" ביום ראשון כי החוצפנים בהוט הודיעו לנו שאם הוא מגיע ואין באותו הרגע תקלה, הם יחייבו אותנו על הביקור. במשך יומיים לא היו כלל תקלות, וכבר חשבנו שהם בכל זאת סידרו משהו, אבל היום הנפילות חזרו, וכבר ניתקנו וחיברנו את ההוטבוקס פעמיים מאז הבוקר.
בלי קשר: למי שעובד עם מערכת התגובות דיסקוס, נתקל השבוע בכמה בעיות. למשל חוסר יכולת לאשר תגובות של משתמשים לא מאומתים (כלומר לענות " approve" למשתמשים "אורחים" דרך מייל). ניתן לעשות זאת ישירות באתר של דיסקוס בקישור הבא
https://<username>.disqus.com/admin/moderate/pending
(כאשר username במקרה שלי הוא empiarti, כמובן)
ל'מחברת' היה יום הולדת אבל היא סופר לחוצה עם עבודה (ומברכת על כך) ומעבר דירה (גם כן ברכה אבל עמוס ומלחיץ ועוד יותר כאשר את עושה הכל לבד) אז לא יצא לנו להיפגש. שוחחנו כמה פעמים בטלפון.
כן יצא לי לפגוש את 'שושנה' בפארק הרצליה לפני שנסעתי אל בתי השבוע. היא היתה שם עם הכלב שלה, טיילנו באוויר הפתוח עם מסיכות ובמרחק תקני ושתינו קפה קר מתרמוס שהיא הביאה מהבית. גם זו דרך לראות חברות בתקופת הקורונה.
היא (שושנה) מאמינה שלא באמת יצליחו להגיע לחיסון לנגיף. היא טוענת שהנגיף משתנה כל הזמן, בדומה לשפעת, ושלא באמת ניתן יהיה ליצור חיסון שיתפוס, בדומה לחצבת או פוליו. אמנם היא היתה אחות, אבל מוזר לי הבטחון שבו היא אומרת דברים כאלה. כמו המומחים ההם בתקשורת, שכל אחד מהם מדבר בפסקנות כאילו הדברים שהוא אומר הוכחו ואין עליהם עוררין. אבל לא התווכחתי, כי לא היה באמת טעם. אולי היא צודקת, ואז אנחנו באמת בצרות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה