על הטיול שלנו בצפון קרולינה אספר יותר מאוחר.
כעת נותר לי לתעד את השבוע האחרון שבילינו עם בני ומשפחתו המתוקה.
אחת הפשרות שבני וכלתי עשו כשהחליטו לקנות את ביתם החדש, אולי הפשרה היחידה, היתה שבבית החדש אין ממש גינה, רק כביש גישה וקצת אדמה בצד הדרך ומאחורי החניה.
ועדיין, T חשב שאפשר וכדאי לשתול גם לאורך כביש הגישה וגם בחלק האחורי של הבית פרחים וצמחי תבלין. בני וכלתי התלהבו מהרעיון ומהיוזמה, ויצאנו כולנו - כולל הילדים - למשתלה לבחור שתילים.
 |
| קיקה עוזרת לסבא T לשתול פרחים את סביבוני כל עניין הגינה והשתילה לא ממש משך, אבל קיקה התלהבה ועזרה ל-T במלאכת השתילה. באחד מערבי השבוע פגשנו את בני בקיימברידג' אחרי הופעה שלו, והלכנו לבר שהיה בו ערב סטאנד אפ. זה היה כשלון מכל הבחינות. גם הסטאנד אפ היה פתטי, וגם האוכל היה בינוני ומטה. אבל לפחות יצא לארבעתנו לבלות קצת בעיר בערב ביחד בזמן שהשכנה/חברה/בייבי סיטר שמרה על הקטנים.  לקראת אמצע השבוע, כשסוף סוף השתפר מזג האוויר, שהיה עד אז חורפי לחלוטין, החלטנו לבלות אחר צהריים בפארק שליד הבית, וכלתי הכינה להם ארוחת ערב פיקניק בפארק. לא רק שהקטנים התלהבו מאד, גם ילדים נוספים פתאום הגיעו וביקשו להצטרף. יש בפארק הזה כמה ילדים, בגילאים שונים, שקיקה וסביבוני התיידדו איתם במהלך השנים, והיה ממש כיף לראות את כולם משחקים ביחד. למרות או אולי דווקא בגלל מזג האוויר החמים והנעים, הצטננו T ואני בבת אחת ובו זמנית ובעצם בכל הימים האחרונים של הביקור, כולל בטיסה חזרה לישראל, היינו שנינו די על הפנים. זו לא היתה בדיוק הדרך הטובה ביותר להיערך לטיסה הביתה .....😢 ובכל זאת T מצא דרך לעשות פעילות אחרונה עם הנכדים לפני שעזבנו, ושוב הם ירדו יחד למרתף להכין יצירת אפוקסי חדשה על קָנבַס.  וכך הגיע ביקור מקסים בן שלושה שבועות לסיומו. היה קשה להיפרד אבל הפרידה קלה יותר הפעם כי אנחנו יודעים שהם אמורים להגיע בסוף יולי לביקור בן שבועיים לכבוד בר המצווה של נשמותק. אז יש למה לצפות. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה