לא להאמין

בבוקרו של יום הטיסה המתח בשיאו.

בלילה שלפני הטיסה המתוכננת: חיסולו של פואד שוכרי - רמטכ"ל חיזבאללה - ברובע הדאחייה בביירות.

בבוקר הטיסה חיסולו של איסמעאיל הנייה בטהרן.

כל הסיכויים נגדנו. 

המעיים שלי עובדים שעות נוספות. סימן מובהק שאני בלחץ.

בתי סיפרה שהיא דחתה את האריזה ממש עד הרגע האחרון כי היתה בטוחה שזה לא יקרה. 

היא סיפרה שחכמוד ישב עם כיפה בסלון והתפלל שהחופשה תצא אל הפועל.

הטיסה היתה של אל על אז לא הושפענו מביטולי חברות התעופה הזרות. ובסוף לא היתה סיבה שלא לצאת לשדה התעופה.

בשדה הכל עבר חלק ומידי פעם הגנבנו מבטים אל לוח הטיסות לוודא שעדיין כתוב "בזמן" ולא "נדחה" או חלילה "בוטל".

ואז מצאנו את עצמנו יושבים במטוס.

ובחצי שעה איחור המראנו. 

הטייס הודיע שהטיסה תתארך "בגלל רוחות שנושבות מולנו".... אבל זו טיסה לכיוון מזרח וזה נשמע מופרך לחלוטין.

כשעקבנו אחר מסלול הטיסה בזמן אמת ראינו שעשינו עיקוף גדול דרך אפריקה, מעל אתיופיה וסומליה לפני שחתכנו שוב מזרחה....

אז טסנו 12 שעות במקום 11. אבל נמנענו כנראה מאזורים מסוכנים.

בחמש אחר הצהריים שעון בנגקוק נחתנו. 

הגענו למלון. 

יצאנו לאכול בין דוכני הרחוב. 

לא להאמין... אבל אנחנו בתאילנד.