"נחתנו בריצה" כמו שאומרים.
באנגלית אומרים we hit the ground running.
מראש תכננו לעצמנו הרבה מאד פעילויות לימים שמייד אחרי חזרתנו, ומייד הפכנו להיות מאד מאד עסוקים.
T מייד התייצב אצל לקוחותיו השונים וגילה שהוא חסר להם והם זקוקים מאד לעזרתו.
אני התלבשתי על מטלות הבית וסידורים שונים, והתחלתי את הסבב השנתי הרגיל שלי לביקורות אצל רופאים ובדיקות שונות.
הייתי אצל כירורג לצורך בדיקת שד וקבלתי חיסונים נגד שלבקת חוגרת ודלקת ריאות, ובהמשך יש לי בדיקת צפיפות העצם, ביקור אצל הגניקולוג ובחודש אחרי כן אצל א.א.ג (לניקוי אוזניים). אמור להיות לי גם ניתוחון קטן להסרת איזו ציסטה עתיקת יומים מהשוק הימני שמעצבנת אותי כבר שנים.
חזרנו לבקר אצל בתי והנכדים וגם עזרנו בהסעת נשמותק לפסיכולוגית שלו ובחזרה.
ארוחת שבת בשבוע הראשון היתה בשבת בצהריים, כי בששי הם הלכו לבר מצווה של אחיין הבכור של חתני. הוא וחכמוד נולדו בהפרש של חמישה חודשים זה מזה.
בששי נסענו להביא את גור החתולים החדש (הקדשתי לו פוסט נפרד) - הוא דומה מאד למיינקוני, נכון? - שמו בבלוג "זיגמונד".
בנוסף קבלנו את הרכב החדש - כמובן שהודיעו לנו על הגעתו בדיוק כאשר היינו בחו"ל.
זהו רכב סיני חשמלי לגמרי מבית GEELY בשם ZEEKR X
כאן אנחנו בחברה עושים UNBOXING....מצחיק איך שמוסרים מכוניות כיום.
ביום שקבלנו את האוטו T פרסם מודעה למכירת הסיטרואן, גם בפייסבוק וגם ב"יד 2". דממה. אף אחד לא התקשר.
ואז בשבת בבוקר היה טלפון אחד, ממישהו שביקש להגיע ולראות אותו.
אמרנו שיש לנו אורחים לארוחת צהריים אז שיגיעו בשתיים וחצי.
הגיע זוג נחמד מגן יבנה, בערך בגילנו (מעט צעירים יותר) שהחליטו להפוך משכירים לפרילנסרים וצריכים להחזיר את רכב החברה ולקנות חדש.
הרכב מייד מצא חן בעיניהם אבל יותר מזה, אנחנו מצאנו חן בעיניהם.
לאחר שראו את הרכב ועשו בו סיבוב, הם אמרו שקבעו לראות עוד רכבים ושיהיו איתנו בקשר, אבל די מהר לאחר שנסעו התקשרו בחזרה, בתקווה שעדיין לא הלכנו לישון שנ"ץ - שהם חוזרים כי רוצים לקנות. ככה על המקום בלי בדיקה אפילו.
זו היתה חוויה מדהימה של מעמד מכירת רכב. ישבנו לשתות קפה יחד ודיברנו על כל מיני דברים וממש התחברנו, והאישה ביקשה את מספר הטלפון שלי כדי לשמור על קשר.
הם נתנו לנו מקדמה ולמחרת הוא הגיע עם צ'ק בנקאי - הוא ו-T עשו העברת בעלות און ליין והם נסעו עם הרכב.
איך T אמר? כדי למכור רכב נדרש רק קונה אחד.
אז השבועיים הראשונים כאמור עברו מהר והיו עמוסים מאד. בששי האחרון קיימנו כאן ארוחה כרגיל שוב עם המשפחה של בתי והורי. שרי עמדה לידי בסוף הארוחה ושטפה כלים. היא שוטפת ממש טוב. ואוהבת את זה. צחקנו שחבל שאין חוגים כאלה או קייטנה - לניקיון הבית ושטיפת כלים - כי היא היתה נהנית מזה מאד.
נשמותק החליט להישאר לישון ובבוקר ביקש שנלמד אותו לשחק פוקר, ואחר כך שנרענן את זכרונו ב"בלק ג'ק". צחקתי איתו אחר כך שנתחיל מעכשיו לחסוך לטובת מכון הגמילה מהתמכרות להימורים שלו...😂
לקראת 11:00 הגיעו חתני, בתי ושרי לאסוף את נשמותק אבל נשארו קצת וכולם עסקו בקטיף עץ הליצ'י, שהתמלא פירות בשלים ועסיסיים בימים האחרונים. היה כיף ממש.
גם אמא של גיסתי וגם אמא של חתני חלו בקורונה. שתיהן כבר מרגישות יותר טוב, לשמחתי. הבנתי שיש התפרצות עכשיו, וב'אחוזה' התגלו מקרים רבים. הורי בינתיים, טפו חמסה עיגולים, בסדר.
מצב הרוח ממשיך כרגיל. מצד אחד ייאוש תהומי, כעס ועצב - על ההתדרדרות הבלתי פוסקת של המצב.
מצד שני התעקשות לפעול ולעשות טוב - לעצמנו ולסובבים אותנו - כי אחרת אין באמת סיבה לקום בבוקר.
התעקשות לנהל שיגרה - מספרה, מפגשים חברתיים, כמו הפגישה עם 'קלי' ו-'שני' אתמול בערב, שפשוט עשתה לשלושתנו טוב על הנשמה, ומילאה את שלושתנו באנרגיות טובות. או קפה ספונטני כאן בבית עם 'אורה', שרצתה להתייעץ לגבי המשך העבודה שלה אבל בכלל בא לה להיפגש ולנהל שיחה בין שתי נפשות דומות. היה טוב טוב.
אפילו נפגשתי במספרה עם מישהי שמתעמלת אצל 'שריתה' בסטודיו, מישהי שלא פגשתי מעולם אבל השיחה בינינו התנהלה כאילו אנחנו חברות מאז ומתמיד. חושבות אותו הדבר, מאמינות בערכים דומים...פשוט לנשום ולהרגיש "בבית".
אלה הדברים הקטנים שמאפשרים את השפיות, את המשך החיים.
ובכל מוצ"ש נסיעה להפגנה. כי כרגע אין לנו משהו אחר לעשות. וכששאלה אותי 'האוסטרלית' בשיחת וואטסאפ אתמול על מי משפיעות ההפגנות האלה, עניתי לה שני דברים. ראשית, זה מאד עוזר לשומרי הסף. ליועצת המשפטית, לשופטי בג"ץ. חשוב שהם יידעו מה אנחנו חושבים ומרגישים. מה אנחנו רוצים ובשום אופן לא מוכנים.
שנית, זה משפיע עלינו מול העולם. חשוב שהם יידעו שאיך שהממשלה שלנו מתנהלת לא מקובל על כל העם.
זהו. כמו שטליק נהג לומר, אני סיימתי, תהיו טובים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה