במדור השרביט החם השבוע, מבקש מוטי שנכתוב על הנושא "לפני עשר שנים והיום" ככל העולה על רוחנו.
מוטי הזכיר שאלות מהסוג של "היכן אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים" (או חמש או שנה) שהוא נתקל בהן בעיקר בראיונות עבודה.
אני נתקלתי הרבה בשאלות מסוג זה דווקא בסדנאות שונות שהשתתפתי בהן, בתחום ה-NLP והאימון, ומעולם לא באמת יכולתי לענות עליהן.
לא עשר שנים קדימה, לא חמש ואפילו לא שנה.
וניסיון חיי לימד אותי שאי אפשר אפילו לדעת היכן אמצא את עצמי מחר (ע"ע השבעה באוקטובר 2023) בעוד שלושה חודשים. אני יכולה לתכנן לעצמי דברים כמובן, אבל תמיד איכשהו ברור לי מראש שיש סיכוי שהם לא יתממשו, לפחות לא כפי שתכננתי. ולפעמים הם כן מתממשים וזה אחלה, אבל לא ברור מאליו.
בעבודה מעולם לא היו לי "תכניות חומש", מעולם לא עניין אותי קידום ובכלל נמנעתי ככל שיכולתי מפוליטיקה ארגונית. בעיקר עסקתי בביצוע תפקידיי השונים באופן הטוב ביותר שיכולתי, והקפדתי להעמיק ולהתמקצע בכל תחום שבו עסקתי.
אז מעולם לא אהבתי להביט קדימה ולתכנן, וחייתי את חיי בעיקר תוך התמקדות בכאן ועכשיו, תוך זיהוי הזדמנויות שצצו בפני בדרך, ואיכשהו אני יכולה לומר שזה הצליח לי.
אבל אני כן יכולה, כהצעת המדור, להביט דווקא לאחור - להיזכר היכן הייתי לפני עשר שנים לעומת היכן שאני היום.
אז לפני עשר שנים כבר גרתי בבית הזה ביישוב הזה וכבר לא עבדתי בתחום המחשבים.
לפני עשר שנים הייתי באמצע לימודי האימון בשיטת סאטיה, גמעתי את הלימודים בהתלהבות ונהניתי מכל רגע. גם אז, תוך כדי הלימודים, לא היה לי מושג אם בפועל אעבוד בזה ואהפוך להיות מאמנת. בוודאי שלא ידעתי שאמצא לעצמי את הנישה הזאת שפיתחתי במהלך השנים, לאמן בהתכתבות.
הלימודים האלה עשו לי טוב ועזרו לי להתפתח, ותרמו גם לכל מערכות היחסים שלי.
לפני עשר שנים כבר הייתי סבתא והיו לי עדיין רק שני נכדים - חכמוד ונשמותק. חכמוד היה בן שלוש ונשמותק היה בן שנה וחצי, והייתי מאד פעילה ומעורבת בטיפול בהם, לפחות פעם בשבוע אספתי אותם מהגן, שמרתי עליהם כשהיו חולים (ולמדתי בדרך הקשה שאני תמיד נדבקת מהם ולכן למדתי להמעיט בכך) ואירחנו אותם ואת בתי וחתני בארוחות ששי כמו שאנחנו נוהגים לעשות עד היום.
לפני עשר שנים הורי עדיין גרו בארה"ב ובני כבר חי בארה"ב עם חברתו שעתידה היתה להיות אשתו. הם היו בארץ בביקור בחורף וחגגנו לבני יום הולדת שלושים כאשר חגגנו לחכמוד יום הולדת 3.
לפני עשר שנים T ו'שותפנו' סגרו את עסק האירועים שלהם וחיפשו את דרכם החדשה - בהתחלה בתחום ה"בית החכם" ובהמשך הגיעו ל"ייעוץ העסקי" שבו הם עוסקים עד היום.
אז בגדול הרבה דברים השתנו בעשר השנים האחרונות אבל גם הרבה דברים לא השתנו כלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה