למדור השרביט החם - אז איפה אתם עושים את ערב החג?

במדור השרביט החם שואל השבוע טליק היכן אנחנו בערב ראש השנה הפעם. 

אז אנחנו בבית. לבד. T ואני, אני ו-T. והחתולים. 

בדרך כלל אנחנו משתדלים בכלל לא להיות בארץ בחגי תשרי, לפחות בחלקם, אבל השנה יצא שהיינו באוסטריה בתחילת ספטמבר ונהיה בבוסטון מאמצע אוקטובר אז לא תכננו שום דבר לתקופת החגים עצמם.

כאשר אנחנו בארץ הרבה פעמים אנחנו מארחים את המשפחה - או רק את הורי עם בתי ומשפחתה, או בהרכב מלא יותר יחד עם אחי ומשפחתו או עם חלק מהמשפחה של חתני או גיסתו של אחי.

כאשר בתי עם המשפחה של חתני, לפעמים גם אנחנו מצטרפים, ואצלם יש ברכות וסדר ראש השנה שלם. זה דווקא נחמד. אצלנו זה לא ככה בדרך כלל, פשוט עושים 'לחיים' ומברכים את השנה החדשה וישר אוכלים. העיקר הוא ה"ביחד" אבל כמובן כאשר T מבשל אז גם האוכל תופס מקום נכבד. 

בתי היתה כאן בסדר פסח, כאשר בן דודי משיקגו ובתו ביקרו אצלנו, אז היה ברור שאת ראש השנה הם יעשו עם הצד של חתני, אלא שהפעם זה לא אצל אמא שלו אלא אצל אחותו הגדולה, ומשפחתה המכונה "הרעשנים". ממש לא בשבילנו. 

אז אנחנו לבד וכיף לנו עם זה. 

בראשון בצהריים נארח כאן את כולם - יגיעו הורי ומשפחתו של אחי ומשפחתה של בתי....

T כבר התחיל להכין חלק מהמנות, ולאט לאט נשתלט על כולן. 

בערב החג אחר הצהריים קיימנו שיחת 'חג שמח' בוואטסאפ משותפת עם בני הדודים של T (בארץ ובעולם), וכנראה הזכרנו במהלך השיחה שאנחנו לא מארחים ולא מתארחים. דקות ספורות אחרי סיום השיחה, התקשרו גיסי וגיס-טי להזמין אותנו להצטרף אליהם לארוחת ערב החג ברגע האחרון. הודינו להם מקרב לב אבל הסברנו שטוב לנו להישאר הערב בבית. זה היה מאד נחמד מצידם להזמין אותנו, אבל באמת שמצא חן בעינינו הרעיון של ערב חג שקט עם עצמנו. 

השנה החולפת כללה עבורנו גם טיולים נהדרים בניו זילנד ובקנדה וגם ביקורים מאושרים עם ואצל ילדינו ונכדינו, אבל גם מצב בריאות מתדרדר של אבא שלי וכמובן ההתדרדרות הנוראית במדינה מכל ההיבטים - התדרדרות שאני לא רואה את סופה, לפחות לא מצליחה לראות סוף טוב. זו היתה שנה שבה יצאנו שבוע שבוע (לעיתים יותר מפעם בשבוע, לפחות כשהיינו בארץ) למחאה ולהפגנות, ועל הדרך השנה הראשונה שבה הסכמתי לרכוב עם T על האופנוע. רק בגלל ההפגנות. הוא אף החליף אופנוע כדי שיהיה לי נוח יותר. 

השנה המשכתי להתעמל והמשכתי לאמן, כתבתי וקראתי ונפגשתי כמה שהספקתי עם חברים וחברות אהובים - והתחושה היא שאת הפעילות הזאת חשוב לי לטפח ולהגביר. 

מאחלת לי ולכולנו שנה טובה יותר, מיטיבה יותר, מלאה עשייה ושגשוג ובריאות ושלווה ושפע - ולמרות הפסימיות הלא אופיינית לי עם המצב, עדיין מאמינה שאם כל אחד מאיתנו יהיה נדיב ומיטיב עם סביבתו ועם סובביו, אפילו בקטן, זה בכל זאת ישפיע על העולם - דרך האדוות שזה ייצר. 

שנה טובה ומבורכת לכולם.