יש תאריך

 יש תאריך לניתוח. זהו. הוחלט. 

לפחות בנושא הזה תמה אי הוודאות.

הערב אנחנו מארחים את המשפחה המורחבת (כלומר כולל משפחתו של אחי). 

T קורא לזה "ארוחה מפסקת". סוג של הומור. 

הוא מתוח ובעקבותיו גם אני.

לכאורה הכל ממשיך להתנהל כרגיל. 

הספורט. הבישולים. הטיפול בלקוחות. בחתולים. 

מתחת לפני השטח המתח גובר.

היה לו תור מתוכנן לשיננית השבוע והוא ביטל אותו. לא היתה סיבה ממשית לבטל. "לא ידעתי מתי יהיה הניתוח" הוא ענה, וכשראה את המבט השואל שלי הוסיף "אני במתח, מה את רוצה?". כן, מה אני רוצה? יחסית למצב הוא מתפקד מצוין. וגם ישן בלילות. באמת למה אני מצפה?

יש מתח גם בין החתולים. בניגוד לציפיות החתולה ל' מסרבת לקבל את מיינקוני ונוהמת בכל פעם שהוא מתקרב. אני מתבאסת מזה אבל אין מה לעשות. מקווה שהזמן בכל זאת יעשה את שלו.

בינתיים אפשר ליהנות קצת מהגור....