מיטה חדשה

כשאובחנתי עם הרפלוקס - אי אז בשנת 2006 - והבנתי שאני חייבת לישון מעט מוגבהת, קנינו מיטה מתכווננת.

זה לא היה זול אבל זה באמת שירת אותנו הרבה שנים, והקל מאד עלי עם הרפלוקס אבל גם על שנינו כאשר כאב מעט הגב (על ידי הגבהת הרגליים) ושימח מאד את הנכדים שאוהבים לשחק עם זה כשהם שוכבים במיטה שלנו וצופים בטלוויזיה לפני שהם הולכים לישון (במיטות שלהם בחדרנו). 

אני אוהבת מזרנים קשים יותר, שתומכים בגב ובגוף, ולכן הלכתי אז על המזרון הכי קשה שהיה להם - שלא היה קשה מספיק, אבל זה מה שאפשר היה אז להשיג במיטה מתכווננת. 

אגב T בחר אז מזרון רך יותר, ותוך שבוע סבל מכאבי גב וביקש להחליף למזרון כמו שלי. טוב שהם מאפשרים זאת. 

עם השנים הבנתי כמה דברים לגבי המיטה שלנו.

כאמור המזרון עדיין היה רך מדי ופחות מדי תומך, להרגשתי.

המיטה היתה נמוכה יחסית, וככל שהתבגרתי זה התחיל להפריע לי יותר.

למיטה היו שוליים יפים רחבים מעץ של כעשרה סנטימטר שבלטו החוצה ושלצערי הייתי נתקלת בהם וחוטפת חבורות כל הזמן על השוקיים. 

ולסיום - עם השנים התחלנו להרגיש שהיא צרה מדי עבורנו (מטר ששים על מאתיים). 

בין בעיות הכתפיים של שנינו (לא נעים כשאחד מתהפך מתוך שניה ופוגע בשני בכתף בטעות) וביקורי הנכדים אצלנו כשהם באים לישון, התחיל להרגיש צפוף.

כבר לפני כשנה התחלנו לדבר על החלפת המיטה, אבל אני כל הזמן דחיתי את זה מסיבות שונות - שקשורות להוצאה הכספית הגבוהה הכרוכה בכך. 

אבל החודש החלטתי שזהו, גם הגיע הזמן, וגם אפשרי כלכלית וגם יכולתי לומר שזו מתנת יום ההולדת שלי. 

T עשה חקר שוק מעמיק, ניפה כל מיני חברות וחנויות, ויצאנו בוקר גשום וקר אחד לשלוש חנויות שהחלטנו שהן הטובות ביותר עבור מה שאנחנו רוצים: מיטה בגודל 200 על 200, מתכווננת עם מזרון משובח ותומך. 

אולי בגלל מזג האוויר ואולי מסיבות אחרות היינו לגמרי לבד בכל שלוש החנויות. 

קיבלו את פנינו מאד יפה, נתנו לנו סיור מעמיק ושירות מצוין בשלושתן, ולהפתעתנו הצלחנו גם לקבל הנחות רציניות בשלושתן (והצינים מבינינו מייד יגידו שגם ככה הם לא הפסידו עלינו, כמובן). 

בכל חנות הסברנו שאנחנו בודקים עוד חנויות, ושבכל מקרה נחליט באותו היום ונודיע להם כך או אחרת מה החלטנו. 

בשתי החנויות הראשונות מצאנו מיטות שאהבנו, וגם מזרונים משובחים - לא קשים מדי, לא רכים מדי - אבל עדיין באותה טכנולוגיה וחומרים כמו אלה שיש לנו בבית. 

בחנות השלישית מצאנו טכנולוגיה אחרת לגמרי - ולמרות שמבחר המיטות שלהם היה קטן יותר ובסך הכל המיטות עצמן היו פחות יפות, המזרון הזה ניצח. וגם כאן קיבלנו מחיר ממש מצוין (יחסית, זה עדיין יקר). 

כבר תוך כמה ימים קיבלתי הודעה שנקבל את המיטה השבוע (ממש מהר - תוך פחות משבועיים - כאשר חלק מהחנויות מתחייבות לחודש אספקה, וחלק לשלושה חודשים). 

בינתיים הפצנו את השמועה שאנחנו מוסרים את המיטה הנוכחית, אמנם בחינם אבל הפירוק, הובלה והרכבה על חשבון הלוקח, וכן שיש לקחת את המיטה הישנה יום לפני אספקת המיטה החדשה. לא רצינו לישון במיטה אחרת יותר מלילה אחד. 

שאלנו גם חברים, וקרובי משפחה, אם הם רוצים את המיטה שלנו.

חלק הביעו רצון אבל התחרטו מכל מיני סיבות. אמרו שיבואו לראות ולא מצאו זמן. לא התאים להם היום שבו רצינו שיקחו את המיטה. לא היה להם איך לפרק ולהוביל ולהרכיב אותה ולא רצו לשלם לאיש מקצוע על זה. מיטה ששווה הרבה מאד כסף ניתנת לכם בחינם - ואתם מתקמצנים על ההובלה שלה...........זה נשמע קצת הזוי. 

אבל לא התרגשנו, כי מקסימום ידענו שאנחנו יכולים לשלם למובילים שלנו שלוש מאות שקל כדי לקחת את מיטתנו הישנה איתם. 

ארבעה ימים לפני אספקת המיטה יצר מישהו קשר, הגיע לראות, התלהב, וביום שלפני אספקת המיטה החדשה הגיע עם האחים שלו ויחד פירקו ולקחו מכאן את המיטה. בסוף הכל הסתדר. וכיון שעשו זאת בעצמם, לא היו להם עלויות הובלה. 

המיטה הגיעה למחרת על הבוקר והמובילים באמת עשו עבודה טובה בהרכבתה. 

לפני שהם הלכו הכנתי להם כמובן (כרגיל) שתיה חמה והגשתי עוגיות.

גם נתתי להם טיפ יפה (בנוסף לדמי ההובלה). 

כשיצאו הסברתי שהם חייבים לקחת איתם את כל הקרטונים והקלקרים כי אין לי איך לפנות דברים גדולים כאלה ברכב שלי, אסור להשאיר ברחוב (הסברתי שמחלקים כאן קנסות על ימין ועל שמאל), וכשהם אמרו שראו מכולה ברחוב, הסברתי שהיא של מישהו שמשפץ ואסור להם לשים שם דברים (כל פינוי של מכולה כזאת עולה 1500 ש"ח, וכשאחרים דוחפים לכך פסולת כל כך גדולה למכולה, זה מחייב אותך לרוקן אותה מוקדם יותר מהמתוכנן). 

הם אמרו כן כן ונסעו, ואחרי כמה שעות צלצלה לי פקחית של המועצה בדלת.

יצאתי איתה לרחוב וראיתי את כל הקרטונים שלנו זרוקים על המדרכה, ועוד חוסמים כניסה לחניה של אותו בית שבו עושים שיפוץ. 

רתחתי. 

סחבתי (בעצמי, לבד) את הכל אל תוך החצר שלי (והודיתי לפקחית שבאה אלי ולא ישר רשמה לי קנס), והתקשרתי למובילים.

הם סיפרו שהם שאלו את הפועל שהיה ליד המכולה אם הם יכולים לזרוק שם את הדברים והוא הרשה להם.

אז מסתבר, אמרתי להם, שהפועל לא קובע, ושבטח בעלי הבית או הקבלן ראו את כל הפסולת הזרה במכולה ואמר לפועל להוציאה אותה למדרכה. 

כעסתי מאד ואמרתי שהסברתי להם מה המצב ביישוב, ושאני מכירה את השכנים ברחוב שלי, ושבגלל זה בקשתי מהם במפורש לקחת את הפסולת איתם ולהשליך אותה במקום אחר.......ושהם לא הקשיבו לי ועכשיו אני דורשת שיבואו לאסוף את הכל. 

הם אמרו שיגיעו ביום חמישי. 

T גם התקשר להתלונן על כך לחברה שסיפקה לנו את המיטה. 

נכון שהמשאית שלהם עמוסה בסחורה (היינו הראשונים שהם סיפקו להם באותו היום), אבל היה מקום למיטה שלנו, אז לקרטונים הריקים וודאי שהיה מקום. זה ממש לא בסדר איך שהם התעלמו במפורש מהבקשה שלי. 

בסופו של דבר יש לנו מיטה גדולה חדשה, רחבה (200 על 200), מתכווננת כמובן, עם מזרנים קשים ותומכים אבל עם שכבה רכה מפנקת למעלה. היא גבוהה (גם המזרון עבה וגם יש ארגז מצעים מתחת שמגביה את הכל), אין לה שוליים... מושלמת ממש.

יש פגם אחד קטנטן (נגד עין הרע....😉): בשלט רחוק (שהוא אגב אלחוטי) ההעלאה של ראש המיטה ומרגלות המיטה הפוכים - היכן שמצוירת העלאת/הורדת הראש זה מעלה/מוריד את הרגליים ולהיפך. מבלבל בהתחלה אבל אל קריטי. יכול להיות שהם חיווטו משהו הפוך כשחיברו את המזרון למנגנון...זה לא באמת משנה. 

בכלל במיטה הקודמת היו המון כבלים על הרצפה (הרובוט תמיד היה מסתבך עם זה) ועכשיו הכל בתוך הארגז. הרבה יותר אסתטי.

אגב בלילה היחיד שהיינו בלי מיטה ישנו אצל הנכדים (בקצה העליו של התמונה רואים את שתי המיטות שישנו בהן באותו הלילה) "רגליים אל רגליים" כמו שהם ישנים כשהם אצלנו. היה דווקא מאד נוח. גם להם יש מזרונים של 80 על 200 כל אחד.......

בקיצור יש לנו מיטה חדשה נהדרת.