אחרי שעזרתי לבתי במשך יומיים שלמים בשבוע שעבר, היא לא העזה להתקשר אלי כשרצתה עזרה נוספת, אבל הרימה טלפון ל-T ושאלה אם הוא יוכל לבוא לעזור לה להוציא את הרכב שלה מהמוסך.
הוא נסע במיוחד, כמובן, ואפילו ברגע האחרון מצאתי במרתף את הכיסא לתינוק לרכב שאיפסנתי שם אחרי שנשמותק וחכמוד עברו לכסאות גדולים יותר.
הוא חיכה בלמחרתאוטו עם 'נוקת' עד שהיא סידרה את הניירת במוסך, ובסוף היא נסעה הביתה ברכב שלה, עם הכיסא תינוק שלנו.....
טוב, עד ש'תינוקי' יבוא לבקר לא אזדקק לו - אני לא נוסעת לשום מקום עם 'נוקת' בימים אלה - ואולי עד שהוא יגיע, יזדקק לכיסא קצת יותר גדול.
למחרת T שוב קיבל טלפון מבתי - ל'נשמותק' יש שיעור פסנתר בחמישי בשש, חתני יהיה עם 'נוקת' ובתי רוצה ללכת לשיעור יוגה........האם יוכל להגיע במיוחד כדי לקחת את נשמותק לשיעור.
עד כאן, מה שנקרא.
להגיע להרצליה במיוחד בחמישי אחר הצהריים כדי להקפיץ את נשמותק לחוג שנמצא במרחק שלוש דקות הליכה מהבית....זה כבר נשמע לא הגיוני.
"אני יכול לבוא במיוחד," אמר לה T, "אבל זה על חשבון שעת חדר הכושר שלי. בדקת אם הבייבי סיטרית שלכם יכולה להקפיץ אותו?"
אז מסתבר שכן, היא שאלה את הנערה ועדיין לא קיבלה תשובה. "ברור," אמר האב האוהב, "היא עדיין בלימודים, היא בטוח תחזור אלייך".
בקיצור בתי אמרה שהיא תסתדר. ואכן הסתדרה. ונסענו לחדר הכושר בחמישי אחרי הצהריים.
בכל זאת, יש גבול.
ומידי פעם, צריך לשים אותו.
א פרו פו חדר כושר, התחלתי - בהדרכתו של T - לעשות כמה מתיחות שנתנו לו בפיסיותרפיה אחרי ניתוח הכתף - ונראה לי שזה עזר.
כמובן שאחרי אירוח הנכדים בששי בלילה והארוחה של שבת חזרו לי כאבי הכתפיים בגדול - והיום כבר לקחתי כדור שוב - אבל עשיתי את המתיחות גם אתמול, ומחר מקווה ללכת שוב ולחזור על זה באופן קבוע - ואולי תהיה לי איזו הקלה.
האורתופד הערב לא היה כמובן איש בשורות.
הסתיידויות בגידים - הראה האולטרסאונד - ומבחינתו זה אומר כדורים, פיסיותרפיה, במקרה קיצון זריקת קורטיזון (לא, עוד לא הגענו לזה שוב), ובמקרה עוד יותר קיצון - ניתוח. לא תודה, דוקטור. את הסרט הזה כבר ראיתי, לא אהבתי את הסוף.
בקיצור - כמו שאמרתי, אקח כדורים במשורה, אעשה את המתיחות ואנסה לחזור לתרגילים שפעם עזרו לי, ואחפש טיפולים אלטרנטיביים. לפחות עד הפיסיותרפיה....בנובמבר.
כאמור הנכדים התקשרו בששי ושאלו אם יכולים לבוא לישון אצלנו. בתי הקפיצה אותם (לפני ארוחת הערב, כמובן, ולמרות שלא נערכנו לכך, T הכין פנקייקים תוך דקות), והתיישבנו איתם לראות סרט ("סהרה", מצויר, מתוק וחביב).
בבוקר הקפצנו אותם להורי בזמן שהתעמלנו בחדר כושר, ואז כולם באו אלינו לארוחת צהריים.
'נוקת' היתה ערה וחייכנית.......וכולם נהנו מאד.
כן, אבא הבריא, מבדיקות הדם התברר שהכל אצלו בעצם בסדר - מעט החריגות לא הדאיגו את הרופא, וגם האנמיה הקלה שהסתמנה בתוצאות - התבררה כשיפור מאז הבדיקות של השנה שעבר. בקיצור - הבחור בסדר. אבן נגולה, לעת עתה, מלבי.
עדיין מחפשת ספר טוב לקרוא....התחלתי כמה (אפשר להוריד פרק בחינם ולנסות לפני שקונים, וגם על מדף הספרים האמיתיים יש לי כמה שטרם קראתי) וזה ממש לא זה.
התחלנו לבדוק טיסות וחבילות לראש השנה - למרות שממש אין לי חשק לנסוע לשום מקום.
הרי רק בגלל שאין לנו התחייבויות לחג, זה לא אומר שחייבים לנסוע לאן שהוא..........
טוב, נמשיך לחשוב על זה.
בינתיים T רוצה לרדת לצלול באילת, אז אולי נקפוץ לשם (בלי קשר לחג) לכמה ימים.............
ומחרתיים הבחירות.......אוף
הוא נסע במיוחד, כמובן, ואפילו ברגע האחרון מצאתי במרתף את הכיסא לתינוק לרכב שאיפסנתי שם אחרי שנשמותק וחכמוד עברו לכסאות גדולים יותר.
הוא חיכה בלמחרתאוטו עם 'נוקת' עד שהיא סידרה את הניירת במוסך, ובסוף היא נסעה הביתה ברכב שלה, עם הכיסא תינוק שלנו.....
טוב, עד ש'תינוקי' יבוא לבקר לא אזדקק לו - אני לא נוסעת לשום מקום עם 'נוקת' בימים אלה - ואולי עד שהוא יגיע, יזדקק לכיסא קצת יותר גדול.
למחרת T שוב קיבל טלפון מבתי - ל'נשמותק' יש שיעור פסנתר בחמישי בשש, חתני יהיה עם 'נוקת' ובתי רוצה ללכת לשיעור יוגה........האם יוכל להגיע במיוחד כדי לקחת את נשמותק לשיעור.
עד כאן, מה שנקרא.
להגיע להרצליה במיוחד בחמישי אחר הצהריים כדי להקפיץ את נשמותק לחוג שנמצא במרחק שלוש דקות הליכה מהבית....זה כבר נשמע לא הגיוני.
"אני יכול לבוא במיוחד," אמר לה T, "אבל זה על חשבון שעת חדר הכושר שלי. בדקת אם הבייבי סיטרית שלכם יכולה להקפיץ אותו?"
אז מסתבר שכן, היא שאלה את הנערה ועדיין לא קיבלה תשובה. "ברור," אמר האב האוהב, "היא עדיין בלימודים, היא בטוח תחזור אלייך".
בקיצור בתי אמרה שהיא תסתדר. ואכן הסתדרה. ונסענו לחדר הכושר בחמישי אחרי הצהריים.
בכל זאת, יש גבול.
ומידי פעם, צריך לשים אותו.
א פרו פו חדר כושר, התחלתי - בהדרכתו של T - לעשות כמה מתיחות שנתנו לו בפיסיותרפיה אחרי ניתוח הכתף - ונראה לי שזה עזר.
כמובן שאחרי אירוח הנכדים בששי בלילה והארוחה של שבת חזרו לי כאבי הכתפיים בגדול - והיום כבר לקחתי כדור שוב - אבל עשיתי את המתיחות גם אתמול, ומחר מקווה ללכת שוב ולחזור על זה באופן קבוע - ואולי תהיה לי איזו הקלה.
האורתופד הערב לא היה כמובן איש בשורות.
הסתיידויות בגידים - הראה האולטרסאונד - ומבחינתו זה אומר כדורים, פיסיותרפיה, במקרה קיצון זריקת קורטיזון (לא, עוד לא הגענו לזה שוב), ובמקרה עוד יותר קיצון - ניתוח. לא תודה, דוקטור. את הסרט הזה כבר ראיתי, לא אהבתי את הסוף.
בקיצור - כמו שאמרתי, אקח כדורים במשורה, אעשה את המתיחות ואנסה לחזור לתרגילים שפעם עזרו לי, ואחפש טיפולים אלטרנטיביים. לפחות עד הפיסיותרפיה....בנובמבר.
כאמור הנכדים התקשרו בששי ושאלו אם יכולים לבוא לישון אצלנו. בתי הקפיצה אותם (לפני ארוחת הערב, כמובן, ולמרות שלא נערכנו לכך, T הכין פנקייקים תוך דקות), והתיישבנו איתם לראות סרט ("סהרה", מצויר, מתוק וחביב).
בבוקר הקפצנו אותם להורי בזמן שהתעמלנו בחדר כושר, ואז כולם באו אלינו לארוחת צהריים.
'נוקת' היתה ערה וחייכנית.......וכולם נהנו מאד.
כן, אבא הבריא, מבדיקות הדם התברר שהכל אצלו בעצם בסדר - מעט החריגות לא הדאיגו את הרופא, וגם האנמיה הקלה שהסתמנה בתוצאות - התבררה כשיפור מאז הבדיקות של השנה שעבר. בקיצור - הבחור בסדר. אבן נגולה, לעת עתה, מלבי.
עדיין מחפשת ספר טוב לקרוא....התחלתי כמה (אפשר להוריד פרק בחינם ולנסות לפני שקונים, וגם על מדף הספרים האמיתיים יש לי כמה שטרם קראתי) וזה ממש לא זה.
התחלנו לבדוק טיסות וחבילות לראש השנה - למרות שממש אין לי חשק לנסוע לשום מקום.
הרי רק בגלל שאין לנו התחייבויות לחג, זה לא אומר שחייבים לנסוע לאן שהוא..........
טוב, נמשיך לחשוב על זה.
בינתיים T רוצה לרדת לצלול באילת, אז אולי נקפוץ לשם (בלי קשר לחג) לכמה ימים.............
ומחרתיים הבחירות.......אוף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה