בששי היינו בהופעה של הלהקה "ג'יין בורדו" שאנחנו מאד אוהבים, באמפי שוני - בו לא היינו מעולם עד לערב זה.
'שותפנו' ו'שריתה' קנו את הכרטיסים, מתנה לימי ההולדת שלי (ינואר) ושל T....באיחור מה אבל שווה לגמרי!
הרבה אנשים קוראים לסולנית ג'יין בטעות, בגלל שם הלהקה, שבכלל מורכב משמות מהסוסים שלה.
אהבתי את השירים, אהבתי את הביצועים, אהבתי שפתאום בלי הכנה מוקדמת הכריזה דורון טלמון (הסולנית ומי שכותבת את רוב השירים של הלהקה) שהיא ומתי גלעד (נגן הקונטרבס) מתחתנים.
אהבתי שחלק מהשירים הם מקוריים וחלק הם מחווה לאמנים אחרים, כמו הביטלס או הדודאים ("ערב של שושנים" שבוצע ללא ישראל גוריון הפעם) או להקת "אמריקה" - ואהבתי שאת השיר של "אמריקה" נתנו למתופף לשיר כסולו "כי הוא הכי אוהב אותו".
יש איזו תמימות בחבר'ה האלה, למרות שהם בשטח כבר שש שנים וכבר הוציאו שני אלבומים, שמאד התחברתי אליה.
הם ארחו לכמה שירים את אלון עדר שפחות הכרתי, ואז גם את רונה קינן - שיש לה קול מאד מיוחד (ועכשיו גיליתי שהיא גם נראית מצוין, לפחות לטעמי....) ושירים עם אמירה אבל משום מה אני פחות נהנית לשמוע אותה בדרך כלל. בששי על הבמה עם הלהקה היא דווקא השתלבה נהדר.
אפילו עם הישיבה על כסאות פלסטיק צרים שמשום מה חוברו ביניהם עם אזיקונים (מה שיצר צפיפות בלתי נסבלת), אבל שהעדפתי אותם על פני מושבי האבן (הגב, הגב....) היתה סבבה. רק לא הבנתי למה הסאונד לא היה כל כך טוב, ומבחינתי קלקל קצת את החוויה.
חוץ מזה אנחנו ממשיכים עם סידורים עבור יחידת הדיור המוגן של הורי, קנינו להם מאווררי תקרה (עם תאורה) לסלון ולחדר השינה, וגם כמה מנורות (אחרי שקיבלנו מהם אישור שהטעם שלנו מספיק טוב עבורם והם סומכים עלינו שנבחר עבורם).....לאזור המטבח, סלון, פינת אוכל ואפילו גינה.
הזמנו להם את המקלחון לחדר האמבטיה שלהם....
וזהו, נראה לי. את השאר הם כבר ישלימו לבד.
הם מגיעים עוד פחות מחודשיים, וזה כבר באמת מרגש.
בזמן ש-T רואה כמה שיותר כדורגל אני כבר באמצע ספר נוסף, מתורגם מאיטלקית, בשם "לחפים מפשע אין אליבי" מאת ג'ורג´ו פאלטי.
ספר מצוין לקריאה כאשר יש כדורגל ברקע.
'מחברת' בחופשה בלונדון עם אחת מבנותיה ואני ממש שמחה בשבילה. מקווה שהן ממש נהנות, גם מלונדון וגם זו מזו.
בקרוב גם אנחנו נהיה שם........עם בני וכלתי. אבל תחילה נהיה איתם 3 ימים בפאריס.
תכננתי להיפגש עם עוד חברה (שלא מופיעה בפוסט הכינויים שלי, כי מזמן היא לא הופיעה כאן בבלוג, אם בכלל....לא זוכרת) - שלפני שנים הייתי הולכת אליה למסאז' ורפלקסולוגיה ואז התידדנו. מזמן היא כבר לא עוסקת בזה אבל נשארנו חברות, ופשוט לא יוצא לנו להיפגש. אפילו לדבר לא יוצא.
היה לה יום הולדת בשבוע שעבר ואיחלתי לה מזל טוב, ועל הדרך קבענו סוף סוף להיפגש. קבענו יום ומקום ואז....אחותה (שהיתה מבוגרת ממנה בכעשרים שנה) נפטרה, וכמובן הכל בוטל.
גם אמה של חברתי 'שני' נפטרה, והיא הודיעה לי ול'קלי' על כך אחרי שהשבעה כבר עברה.
באמת כל השבוע שעבר חשבתי על 'שני' והתמלאתי עצבות, והבנתי שמותה של אמה (שכבר חולה הרבה זמן ומצבה הלך והתדרדר בחודשים האחרונים) קרוב מאד......ממש חיכיתי שששני תודיע....אבל חשבתי שנלך ללוויה.....ואילו שני החליטה לחסוך זאת מאיתנו.......והודיעה אחרי שהכל נגמר. אז קבענו שכאשר היא תתאושש מעט אז ניפגש.
קלי מחתנת את בנה בקרוב, ואני מניחה שההתרגשות והלחץ שם ממילא בשיאם, ולא היינו נפגשות שלושתנו בכל מקרה עד אחרי החתונה...
אולי זה יצא רק אחרי שאחזור מפאריס ולונדון......
עד כאן עדכונים שוטפים.........שבוע טוב
'שותפנו' ו'שריתה' קנו את הכרטיסים, מתנה לימי ההולדת שלי (ינואר) ושל T....באיחור מה אבל שווה לגמרי!
הרבה אנשים קוראים לסולנית ג'יין בטעות, בגלל שם הלהקה, שבכלל מורכב משמות מהסוסים שלה.
אהבתי את השירים, אהבתי את הביצועים, אהבתי שפתאום בלי הכנה מוקדמת הכריזה דורון טלמון (הסולנית ומי שכותבת את רוב השירים של הלהקה) שהיא ומתי גלעד (נגן הקונטרבס) מתחתנים.
אהבתי שחלק מהשירים הם מקוריים וחלק הם מחווה לאמנים אחרים, כמו הביטלס או הדודאים ("ערב של שושנים" שבוצע ללא ישראל גוריון הפעם) או להקת "אמריקה" - ואהבתי שאת השיר של "אמריקה" נתנו למתופף לשיר כסולו "כי הוא הכי אוהב אותו".
יש איזו תמימות בחבר'ה האלה, למרות שהם בשטח כבר שש שנים וכבר הוציאו שני אלבומים, שמאד התחברתי אליה.
הם ארחו לכמה שירים את אלון עדר שפחות הכרתי, ואז גם את רונה קינן - שיש לה קול מאד מיוחד (ועכשיו גיליתי שהיא גם נראית מצוין, לפחות לטעמי....) ושירים עם אמירה אבל משום מה אני פחות נהנית לשמוע אותה בדרך כלל. בששי על הבמה עם הלהקה היא דווקא השתלבה נהדר.
אפילו עם הישיבה על כסאות פלסטיק צרים שמשום מה חוברו ביניהם עם אזיקונים (מה שיצר צפיפות בלתי נסבלת), אבל שהעדפתי אותם על פני מושבי האבן (הגב, הגב....) היתה סבבה. רק לא הבנתי למה הסאונד לא היה כל כך טוב, ומבחינתי קלקל קצת את החוויה.
חוץ מזה אנחנו ממשיכים עם סידורים עבור יחידת הדיור המוגן של הורי, קנינו להם מאווררי תקרה (עם תאורה) לסלון ולחדר השינה, וגם כמה מנורות (אחרי שקיבלנו מהם אישור שהטעם שלנו מספיק טוב עבורם והם סומכים עלינו שנבחר עבורם).....לאזור המטבח, סלון, פינת אוכל ואפילו גינה.
הזמנו להם את המקלחון לחדר האמבטיה שלהם....
וזהו, נראה לי. את השאר הם כבר ישלימו לבד.
הם מגיעים עוד פחות מחודשיים, וזה כבר באמת מרגש.
בזמן ש-T רואה כמה שיותר כדורגל אני כבר באמצע ספר נוסף, מתורגם מאיטלקית, בשם "לחפים מפשע אין אליבי" מאת ג'ורג´ו פאלטי.
ספר מצוין לקריאה כאשר יש כדורגל ברקע.
'מחברת' בחופשה בלונדון עם אחת מבנותיה ואני ממש שמחה בשבילה. מקווה שהן ממש נהנות, גם מלונדון וגם זו מזו.
בקרוב גם אנחנו נהיה שם........עם בני וכלתי. אבל תחילה נהיה איתם 3 ימים בפאריס.
תכננתי להיפגש עם עוד חברה (שלא מופיעה בפוסט הכינויים שלי, כי מזמן היא לא הופיעה כאן בבלוג, אם בכלל....לא זוכרת) - שלפני שנים הייתי הולכת אליה למסאז' ורפלקסולוגיה ואז התידדנו. מזמן היא כבר לא עוסקת בזה אבל נשארנו חברות, ופשוט לא יוצא לנו להיפגש. אפילו לדבר לא יוצא.
היה לה יום הולדת בשבוע שעבר ואיחלתי לה מזל טוב, ועל הדרך קבענו סוף סוף להיפגש. קבענו יום ומקום ואז....אחותה (שהיתה מבוגרת ממנה בכעשרים שנה) נפטרה, וכמובן הכל בוטל.
גם אמה של חברתי 'שני' נפטרה, והיא הודיעה לי ול'קלי' על כך אחרי שהשבעה כבר עברה.
באמת כל השבוע שעבר חשבתי על 'שני' והתמלאתי עצבות, והבנתי שמותה של אמה (שכבר חולה הרבה זמן ומצבה הלך והתדרדר בחודשים האחרונים) קרוב מאד......ממש חיכיתי שששני תודיע....אבל חשבתי שנלך ללוויה.....ואילו שני החליטה לחסוך זאת מאיתנו.......והודיעה אחרי שהכל נגמר. אז קבענו שכאשר היא תתאושש מעט אז ניפגש.
קלי מחתנת את בנה בקרוב, ואני מניחה שההתרגשות והלחץ שם ממילא בשיאם, ולא היינו נפגשות שלושתנו בכל מקרה עד אחרי החתונה...
אולי זה יצא רק אחרי שאחזור מפאריס ולונדון......
עד כאן עדכונים שוטפים.........שבוע טוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה