בראשון בתי חגגה יום הולדת 43, אז התחלנו את החגיגות כבר בששי.
סיפרתי כבר שהכנתי לכבוד המאורע את עוגת התותים הקבועה שלי, שהשנה עד כה לא יצא לי להכין וזו כנראה תהיה הפעם היחידה והאחרונה, כי תיכף מסתיימת העונה ואין עוד חגיגות באופק.
T הכין המבורגרים (הוא מכין לבד) והיתה גם מנת רביולי והיו כל מיני סלטים טעימים. הורי היו וכולם נהנו מאד.
בששי לפני שכולם הגיעו היה ל-T התקף כאב די חזק, אז זה היה מבאס ומאכזב, כי תלינו יותר תקוות בתרופה החדשה שהוא לוקח, אבל הוא טוען שאם התדירות של ההתקפים ירדה מפעם ביומיים או אפילו פעמיים ביממה אחת לפעם בשבוע - הוא מברך על כך.
הבעייה היא שיש לו כאב חדש, במפשעה, כולל נימול, שבא והולך אבל הולך ומחמיר, ויש חשד שנוצר לו בקע מפשעתי חדש...כאילו לא הספיקו הבקעים שהיו לו בבטן העליונה! הערב הוא יסע לד"ר בקע כדי לבדוק ולברר את העניין. באמת אין רגע דל עם הבריאות של הבעל שלי.
עוד בענייני בריאות, אמא של גיסתי אושפזה עם קושי בנשימה.....ונראה שהיה לה בדיוק מה שהיה לאבא שלי לפני חצי שנה. ואצלה זה גם די ברור למה, כי היא לא לוקחת את מנת הפוסיד (המשתן) שהיא אמורה לקחת.
בניגוד לאבא שלי, שרוב הזמן נמצא בבית, אמא שלי גיסתי (גם היא בת 93 כמו אמא שלי) מאד פעילה, ונמצאת הרבה מחוץ לבית, וכשהיא לוקחת פוסיד כנראה שההשתנות התכופות מעיקות עליה. אבל זה ממש חוסר אחריות לא לקחת את הפוסיד, והריאות שלה התמלאו נוזלים ....בקיצור אשפזו אותה והצליחו לייצב אותה ושחררו אותה הביתה. עד הפעם הבאה.
חתני הגדיל לעשות וקנה לבתי ליום הולדתה מתנה מחשב נייד. הוא נתן לה אותו בשבת בבוקר, בזמן ארוחת "בוקר הולדת" המסורתית שלהם. בכל פעם שיש למישהו מהמשפחה של בתי יום הולדת, הם עושים לו "בוקר הולדת" עם פנקייק ועוגה ונר.....מסורת ממש נחמדה.
סיימתי לקרוא את "מלון הזכוכית". הוא ממשיך ממש עד הסוף עם הזרימה הזאת בין דמות לדמות ובין סיטואציה לסיטואציה, כאשר יש פה ושם גם נגיעות של משהו שלא מהעולם הזה (לא רוצה לתת ספוילרים) , אמנם לא באופן מוגזם אבל זה כן בא לידי ביטוי דווקא בסיום........והרי כבר אמרתי שמאד חשוב לי איך מסיימים ספר. אז ככה הסופרת החליטה לסיים את הספר...בקיצור הסופרת קיבלה כאן החלטה מעניינת.
אני לא סגורה על איזה ספר אני רוצה לקרוא עכשיו. הורדתי לי "ספר מטוסים" בשם GREEN DOT מאת מדליין גריי, אבל בינתיים נראה שהוא ממש לא לטעמי. נראה אם אמשיך לקרוא. חבל, הייתי צריכה כהרגלי להוריד דוגמית לפני הרכישה. לא יודעת למה לא עשיתי זאת הפעם.
נפגשתי בתחילת השבוע עם 'מחברת', וזה היה ממש טוב, ואז נסעתי לפיסיותרפיסטית, שבגלל שחל שיפור משמעותי בדלקת גיד האכילס שלי, החליטה הפעם לעשות לי טיפול "קרניו סאקרל", לטפל במצב הנפשי בעיקר. הדאגות ל-T והדאגות מהמצב הכללי בארץ כבר משפיעות עלי יותר מדי...........הטיפול היה טוב, אבל בשבוע הבא אני מעדיפה לחזור לפיסיותרפיה הקלאסית. רוצה להיפטר כבר מהדלקת. אגב, היא אמרה שהיא הבינה שחשוב להתרכז בטיפול דווקא בפציעה הישנה שלי, הנקע שחטפתי לפני שבע שנים בקרסול הזה. מאז שהיא התחילה להתמקד בזה, חל שיפור משמעותי אצלי. מעניין מאד.
לסיכום, מזמן לא עדכנתי מה קורה עם מיינקוני המתוק.
הוא באמת מתוק ברמות על, ומתפנק על שנינו המון וגם ישן עם כל אחד מאיתנו הרבה פעמים בלילה.
אמנם לילה אחד תוך כדי שהוא מתכרבל עלי, משהו הבהיל אותו והוא זינק מהמיטה בבהלה, ועל הדרך שרט אותי שריטה נוראית בחזה.......אבל הוא ממש לא התכוון לפגוע ולא מודע בכלל למה שהוא גרם כמובן.
מה שכן, הוא עדיין מתעקש לעשות את צרכיו במטבח, כך שיש לנו עדיין את ארגז החול באמצע המטבח (חלילה לא בצד, כי אז הוא עושה את הצרכים ליד התנור על הריצפה), ובנוסף הוא הפך להיות מאד מאד בעייתי עם האוכל הרטוב.
זו באמת תעלומה - איך חתול - ועוד מיין קון, שזו פשוט מכונת אכילה בדרך כלל, שתמיד טרף כל דבר ששמנו לו בצלחת - וגם תמיד היה מנסה לגנוב את האוכל של החתולה ל' ז"ל - פתאום נהייה בררן ובעייתי עם אוכל. יש קופסאות שימורים שהוא בכלל לא נוגע כששמים לו בצלחת, ויש כאלה שהוא אוכל כשרק פותחים את הקופסא, אבל בפעמים הבאות שמגישים לו את אותו האוכל הוא כבר משאיר אותו בצלחת. מאד מאד מוזר.
אז עכשיו אנחנו מביאים לו בכל פעם תוצרת אחרת, טעם אחר, מגוונים כל הזמן כי אחרת הוא בקושי נוגע באוכל הרטוב, וזה מאד חשוב שחתולים יאכלו קצת אוכל רטוב בנוסף ליבש. מוזר.
אבל פרט לכך הוא מקסים ומתוק ואוהב מאד, ואפילו מתרגל לכך שאנחנו מסרקים אותו באופן קבוע - כי ממש מנסים להמנע מכמות ה"בולקלעך" שהיו לו בשנה שעברה, ושבסוף הכריחו אותנו לקחת אותו להסתפר.
הנה הוא מתפנק לו על השטיח בחדר האמבטיה שלי
ופה הוא נכנס לו מתחת לשמיכה שלי.......
ואף מילה על כל הזוועה שמתרחשת בינתיים סביבנו במדינה.......אין לי היום כוחות לזה.
