חולה ומשועממת

החדשות הטובות הן שהרופאה ביישוב השכן בדקה אותי ביסודיות אתמול ואמרה שהכל נקי בריאות, בגרון, באוזניים - זה פשוט וירוס מעצבן שיעבור כשיעבור, אין הרבה מה לעשות פרט למנוחה.
וכמובן להקל על עצמי בכל דרך אפשרית, כלומר לקחת דקסמול קולד ו/או סירופ נגד שיעול ו/או מרק עוף ו/או תה עם ג'ינג'ר....
בקיצור כל מה שעוזר.
עד עכשיו האמת שנמנעתי מדקסמולים וכדומה - אבל אחרי הלילה הקשה שעברתי שלשום הבנתי שזו שטות - למה להרגיש כל כך רע כשיש אמצעים מלאכותיים שממש עוזרים? והם ממש עוזרים.
הרגשת ה"לפני" וה"אחרי" היא משמעותית.
בקיצור מאתמול בבוקר אני כל 4-5 שעות לוקחת דקסמול קולד יום (ביום) ודקסמול קולד לילה (לפני השינה). בנוסף לקחתי גם מוקוליט אחד אתמול והיום בבוקר. לשחרר קצת את הגודש.
ונחה.
ומחממת מעט את החדר שבו אני נמצאת (מקסימום 21/22 מעלות, אחרת זה עושה כאב ראש).
ומחכה שיעבור.

בינתיים לנוקת עלה אתמול החום אחרי הצהריים, אבל מאז היא דווקא בסדר אז לא ברור מה זה היה.
היא כבר זוחלת על גחונה וגם מתהפכת כל הזמן........חזרה לאכול כמו שצריך. מתוקה אמיתית.

לעומת זאת בתי חולה הבוקר - וכבר ביקשה מ-T מרק עוף (שכבר מתבשל כאן על הכיריים, ויגיע אליה כשיצא לישיבה בתל אביב לקראת הצהריים). מצוין שיהיה גם לי כאן מרק עוף.
אגב בתי טוענת שגזר, בטטה, דלעת - עוזרים להפחית את הליחה בגוף.

אמא טוענת שהיא לא מרגישה כלום כבר, ולולא הצילום שהוכיח שיש לה דלקת ריאות, והאנטיביוטיקה שהיא עדיין לוקחת, היא היתה יכולה לחשוב שהיא בריאה. אבל בינתיים היא מתאפקת ולא חוזרת לפעילות. ילדה טובה.

במסגרת הקלקולים בבית, הגיע שלשום השליח של הוט עם הממיר החלופי, ואמנם לקח זמן עד שהסתנכרנו הערוצים (ברור שהייתי צריכה להתקשר אליהם....שום דבר לא באמת קורה לגמרי באופן אוטומטי) אבל בסך הכל אני יכולה לדווח שקיבלתי מהם שירות טוב. ועכשיו נראה שהכל תקין.

מייבש הכביסה לפעמים עובד ולפעמים לא, מחר אמור להגיע טכנאי גם לזה. בינתיים אני מנצלת את ה"לפעמים כן".
מקסימום שבמקסימום - אתלה כביסה בתוך הבית. מקווה שלא אגיע לזה.

שוחחתי ארוכות עם בני על הספר "קרקס החלומות" והיו לו תובנות מעניינות ושאלות פתוחות מעניינות עוד יותר.........כיף לדבר איתו על ספרים ולשמוע את הזווית שלו ואיך הוא הבין ואיך הוא התרשם......

תינוקי ממשיך להתפתח יפה, ועכשיו התחיל קצת ללכת לאורך הקירות, ארונות, מיטות - כל דבר שהוא מסוגל לאחוז. ממש אצה לו הדרך לקטנצ'יק הזה - עוד לא בן שמונה חודשים!

ולסיום - גוגל מאפס שולח לי מידי פעם סיכומים אודות מסעותי בארץ ובעולם.
אתמול קיבלתי ממנו סיכום של השנה החולפת - וזה נראה מרשים ביותר.

נראה שב-2019 הספקתי לבקר גם בדרום אפריקה, גם במאוריציוס, גם בארה"ב (פעמיים), גם בכרתים וגם באיטליה. וגם בארץ ביקרתי באילת ובגולן... לא רע בכלל.

כרגע לא מתחשק לי לנסוע לשום מקום - ולא רק כי אני חולה ואין לי כוחות.

אבל אני כבר יודעת שניסע אל בני וכלתי ביוני, ולהולנד עם המשפחה של בתי באוגוסט.
נראה לי שזה מספיק והותר - אבל כידוע, כל תכנית היא בסיס לשינוי, ותכניות צצות אצלנו באופן די ספונטני לפעמים.
וזה בסדר, מוכנה לזרום עם זה.

רק שכולנו נהיה כבר בריאים בבקשה!
לא זוכרת חורף כזה מאז שנשמותק היה תינוק.
זוכרת שכל החורף הייתי חולה / מקוררת. בעיקר זוכרת את זה כי הבת של 'שריתה' ו'שותפנו'  היתה בטיפולים כימותרפיים ולא יכולתי לבקר אצלה.......
מזל ש-T היה קופץ אליה הרבה וגם מביא לה אוכל טעים (גם בתקופות שבקושי הצליחה לאכול).
לא נעים להיזכר בתקופה ההיא, אבל טפו טפו בינתיים היא בסדר ואפילו עשתה שנת מכינה, ועכשיו גם התנדבה לצה"ל.......

ובנימה אופטימית זאת הולכת להכין לי עוד תה עם ג'ינג'ר............

כל הזכויות שמורות לאתר  agogo.co.il

שיפור והחמרה

אצל נוקת חל שיפור במצב הבריאות ובתי שלחה אותה לגן אתמול והיום לשעות בודדות.
דיווחו שהיא אכלה ושיחקה וישנה ורק בסביבות אחת עשרה בבוקר היא התחילה קצת לקטר, ואז בתי אספה אותה בחזרה הביתה.
בינתיים לפחות היא שינתה קצת אווירה, יצאה קצת מהבית, ובתי הספיקה להעביר את הרכב טסט (כבר באיחור!) ולקחת אותו לטיפול (באיחור מטורף).
בלילה היא עדיין ישנה עם בתי אבל לפחות השיעול הולך ונחלש, היא מצליחה כנראה להיפטר מכל הליחה.
עד הפעם הבאה....כמובן.
ככה זה ילדים.

וגם מבוגרים, האמת.
אמא לוקחת את האנטיביוטיקה לדלקת ריאות ונחה ומנסה להיות סבלנית, ובסך הכל משתפרת. אני מקווה מאד.

אצלי לעומת זאת חלה החמרה אתמול, היה לילה מחורבן ובוקר קשה - גודש בדרכי הנשימה העליונות וראש דואב, וקצת צרידות וסינוסים מלאים וחזה עליון מלא..........לא ברור.

ניסיתי לקבוע תור אצל הרופאה שלי במכבי וקיבלתי תור לראשון אחרי הצהריים.
אז קודם כל קבעתי את התור הזה, ליתר בטחון, ואז התקשרתי למרפאה ביישוב (וקיבלתי כנראה מוקד, לא כל יום יש מזכירות אצלנו במרפאה) והתעקשתי להתקבל אצל רופא כלשהו עוד היום.
אז במרפאה אצלנו יש רופא (לא זו שלי) שכבר אי אפשר לדחוף לו אפילו סיכה בין תור לתור, ויש עוד רופא במרפאה פרטית שמקבל מכבי אבל הוא לא מקבל חולים חדשים.
שאלתי לגבי יישוב שכן ושם הצלחתי לקבל תור להיום אחרי הצהריים אצל רופאה - שאו שהיא חדשה ולא מכירים אותה או שהיא לא שווה הרבה, אחרת איך אסביר שיש לה תור פנוי בשש? אני מרושעת, אני יודעת. אבל לא נורא, העיקר שמישהו עם תואר רופא משפחה יקשיב לנשימה שלי ויציץ בגרון שלי ובאוזניים שלי ויראה אם יש צורך בטיפול נוסף על מה שאני ממילא עושה (שזה לנוח, לשתות, ובעת הצורך לקחת עזרים למיניהם כמו סירופ נגד שיעול או דקסמול קולד).

אמא אמרה ששמעה בחדשות שעוד מישהי בת 54 מתה משפעת, ושאמרו שגם הוירוסים "דמויי השפעת" (מסתבר שהרופא של האחוזה הוא לא היחיד שמשתמש במושג המוזר הזה) חמורים במיוחד השנה. כן, הבנתי על בשרי.

בינתיים הדקסמול קולד והמוקוליט (שלקחתי בגלל הגודש אבל לא ברור לי מה הוא עושה בדיוק) כנראה עוזרים ואני מרגישה יותר טוב מאיך שהרגשתי בבוקר.
בעיקר הקלה בראש. ובחזה.

ובניתיים דוחה ומבטלת בלית ברירה את כל מה שנקבע לי לימים הקרובים.........., וכבר שבוע שלא עשיתי שום פעילות גופנית........ומחכה להחלים כבר. 

עדכוני חורף

אז שוב אני לא במיטבי.

זה התחיל עם כאב ראש ששום דבר לא הצליח להעביר (לא שינה, לא שתייה, לא אכילה ולא כדור) וזה היה רמז ראשון שמשהו קורה.

בלילה שבין חמישי לששי התחיל הגרון (יותר נכון הלוע) להציק, וקמתי בהרגשה כללית זיפתית.

אז לא, הנכדים לא באו לישון. 

לצערי ולאכזבתם.

בשבת דווקא נראה היה שמשתפר ושאני אעבור את ה"זיפת" הזה מהר ובקלות יחסית אבל ....לא. בלי מיחושים ספציפיים אבל עדיין זיפת, קצת מצוננת, טיפ טיפה משתעלת, טיפ טיפה רגישות בשרירים..........מיקרו שפעת (להזכיר שאני מחוסנת!) שכזאת.

אז לא יצאתי מהבית מאז, למרות שבתוך הבית אני די מתפקדת. אבל ישנה יותר. ושותה הרבה. וכשצריך לוקחת דקסמול קולד אבל ממעטת לקחת........יאללה שיעבור.

נוקת מראה סימני התאוששות אבל עדיין מצוננת נורא ומשתעלת והשיעול כואב לה (הרופא לא מצא דבר באוזניים, גרון, ריאות) - אז למרות שאוכלת קצת יותר וחיונית ומפטפטת, לא ישנה טוב - השיעול מפריע לה. 

אצל אמא התברר שהרופא של האחוזה לא קרא נכון את צילום הריאות וכן יש משהו - גם במכתב שכתב הרופא במכון הרנטגן כתוב שיש משהו ויש בקשה למעקב וצילום חוזר "לאחר המשך טיפול", וגם הרופאה במכבי שראתה את הצילום הרימה מיוזמתה טלפון ואמרה לאמא להיכנס אליה היום אחה"צ בלי תור. 

אז בינתיים אבא נכנס עם המכתב ממכון הרנטגן לרופא האחוזה, שהודה שהוא טעה ורשם אנטיביוטיקה חדשה לעשרה ימים, אבל אני כבר לא סומכת עליו ומאיצה באמא ללכת בכל זאת למכבי לדיעה שנייה. בינתיים אין עם מי לדבר. כשאני מנדנדת אז היא מנדנדת בחזרה שגם אני אלך להיבדק. וואלה זה לא אותו הדבר - אני רק מצוננת!

בינתיים לפחות.

ואז התקשרו מבית הספר שחכמוד לא מרגיש טוב (בתי לא הצליחה כל הימים האלה להרחיק אותם מנוקת....הם פשוט נמרחים עליה מרוב אהבה)....אז T נסע להביא אותו הביתה, ונראה שבינתיים הוא נשאר שם לעזור. 

בתל אביב הגשם וההצפות כבר גבו חיי אדם, וכולנו מחכים בדריכות לתגובה של איראן על חיסולו של סולימני.....

באוסטרליה חותנתו של בן דודי פונתה מביתה בגלל השריפות.....

בלגן. 

שלא לדבר על הבלגנים הפרטיים של מדינתנו שכרגיל - אף מילה לא אכתוב עליהם. 

אז יושבת ליד הקמין (שתוקן אבל עדיין לא ניתן להנמיך את הלהבות - אין לי כוח לקרוא שוב לטכנאי השכן).

אגב גם מייבש הכביסה התחיל לעשות קולות של התקלקלות - כאשר אני מפעילה אותו הוא מצפצף במקום להתחיל, ורק אחרי שאני מתעקשת כמה פעמים הוא מתחיל לעבוד. בכל פעם צריך להתעקש יותר פעמים. בסוף הוא לא יפעל בכלל. 

מהשירות אמרו שיחזרו אלי.

וא פרו פו יחזרו אלי.....

הממיר של הוט התחיל לעשות בעיות (מגמגם בקול וגם מופיעים פסים ירוקים ואדומים וגורמים להפרעה בתמונה) ואחרי הרבה זמן של דחיינות התקשרתי לתמיכה.

עקב זמן המתנה ארוך (מספר הממתינים שהיו לפני היה דו סיפרתי) השארתי מספר טלפון והם הבטיחו לחזור תוך שלוש שעות.

הם חזרו תוך שלוש שעות ועוד עשרים וארבע שעות..........

למזלם הייתי בבית והיה לי זמן להתעסק עם זה.

יחד עם הטכנאי החביב מעבר לקו ניתקתי וחיברתי, שידרגתי גרסאות, הרווחתי תעודת טכנאית מוסמכת לדעת שנינו - ושום דבר כמובן לא פתר את התקלה.

אז מחר אמור להגיע אלי ממיר חדש, אותו כמובן אתבקש להתקין בעצמי (עכשיו שאני כבר מדופלמת). המשך יבוא. 

בינתיים ממילא צופה בעיקר בקודי ובנטפליקס (אחרי שסיימתי שתי עונות של "הריביירה" בהוט VOD) ושם אין הפרעות.......

סיימתי את הספר המצוין "קרקס החלומות" וכרגע עוד לא חוזרת ל"the hate U give" (שלא נראה לי שתורגם לעברית אבל יש סרט) שהתחלתי לקרוא (והאמת אי אז באיזו טיסה גם התחלתי לראות את הסרט) ואיכשהו לא המשכתי........

אולי אדליק טלוויזיה.......אולי אזחל למיטה. 

כל תכנית היא בסיס לשינוי

כל תכנית היא בסיס לשינוי, ואכן השבוע הזה רצוף בשינויי תכניות.

בשלישי היה אמור להיות לי טיפול במים (שקבעתי לפני כמה חודשים בכוונה ליום אחרי חנוכה, מתוך מחשבה שאהיה מותשת מבילויים עם הנכדים).
לאור מחלתה של 'נוקת', והעובדה שיום שלישי חל יום הולדתו התשיעי של חכמוד, ביטלתי כבר ביום שני את הטיפול.
ידעתי שבתי תזדקק לי.

להפתעתי גם T היה פנוי באותו היום, אז נסענו אל בתי והפתענו את חכמוד ואת נשמותק, ולקחנו אותם ל-BBB לצהריים, בהחלט המסעדה המועדפת עליהם.

נוקת פשוט לא ירדה לבתי מהידיים כל הימים האלה. החום שלה קפץ ל-39 באותו היום, ואפילו לינוק היא בקושי הצליחה מרוב הנזלת, שלא לדבר על לישון ברצף (לא ביום ולא בלילה).
לפחות הגדולים נהנו מהבילוי המשותף שלנו, והקלנו מעט על בתי. וכשחזרנו מהמסעדה T לקח את נשמותק לחוג "טכנוטריק" שלו בבית הספר ואני רוקנתי מעט את הכיור, הכנסתי למדיח....מה שאפשר כדי להקל עליה.
ואז נסענו הביתה.

בתי לקחה את נוקת לרופא אתמול, שהגדיר את המצב שלה כ"מחלה נגיפית כמו לכולם" אבל שהיא נראית יחסית טוב ושנראה שהיא במגמת שיפור.
בכל מקרה חתני לקח היום יום חופש (או מחלת משפחה....) ונשאר בבית עם בתי, כך שהם הודיעו לי שאני לא צריכה להגיע אליהם.

אמא עדיין לא מרגישה טוב, עדיין לוקחת אנטיביוטיקה, ואפילו ביקשה שאקנה לה עוד "אינשור" כי למרות שהיא כבר אוכלת "כמו שצריך" (מלים שלה) היא עדיין לא מצליחה לעלות בחזרה למשקל המינימום (שהקצבתי לה) - 48 ק"ג (שזה המשקל הנמוך ביותר בטווח ה"תקין" לגובה שלה).

הבאתי לה את האינשור אתמול, וגם סירופ חדש נגד שיעול .....
היום היא אמורה לראות שוב את הרופא - ונראה מה הוא יגיד על מצב הריאות שלה.

מחר (ששי) היתה מתוכננת ארוחת ערב יום הולדת לחכמוד בהשתתפות כל המשפחה (כולל המשפחה של אחי) וברור שבין המחלה של נוקת לבין זו של אמא החלטנו לדחות - כנראה לששי הבא.

בכל רגע פנוי אני קוראת בספר שתפס אותי יותר ויותר ככל שהתקדמתי בקריאה.
בנוסף התחלנו T ואני לצפות בסידרה החדשה בנטפליקס "המכשף" - פנטזיה שמבוססת על סדרת ספרים פולנית מאת אנדריי ספקובסקי....
אני עדיין לא סגורה על האם אני אוהבת את הסידרה או לא. משהו בה מזכיר לי את "משחקי הכס" - אבל מה שהבנתי מההתחלה הוא שמתרחשות כאן לפחות שתיים אם לא שלוש תקופות זמן שונות לחלוטין.....מה שמקשה על ההבנה של מי נגד מי, מה היה קודם ומה מתרחש בעצם בהווה.............

בתקופה ש-T היה בחו"ל והייתי חולה וראיתי הרבה טלוויזיה, התחלתי לצפות בסידרה צרפתית בשם "שקר לבן" שבינתיים היא ממש חביבה, וגם בסידרה אמריקאית בשם virgin river (עם זאת שמשחקת את 'סופי' ב"החיים עצמם") שנחמד לי לצפות בה למרות שיש בה סממנים של טלנובלה.......

וגם ראיתי את הסרט "סיפור נישואים" עם סקרלט ג'והנסן - בסך הכל אהבתי.

מה שכן, צפינו בפרק הראשון של העונה השלישית של 'פאודה' וזה חזק כמו תמיד.............פשוט (לדעתי) סידרה איכותית, אין מה לומר.
אז כנראה שתהיה הרבה קריאה והרבה צפיה בטלוויזיה בסופ"ש הזה.....במקום לארח משפחה ונכדים.
כמו שאמרתי - כל תכנית היא בסיס לשינוי.

וכמובן אף מילה על פוליטיקה..............איכס.