החדשות הטובות הן שהרופאה ביישוב השכן בדקה אותי ביסודיות אתמול ואמרה שהכל נקי בריאות, בגרון, באוזניים - זה פשוט וירוס מעצבן שיעבור כשיעבור, אין הרבה מה לעשות פרט למנוחה.
וכמובן להקל על עצמי בכל דרך אפשרית, כלומר לקחת דקסמול קולד ו/או סירופ נגד שיעול ו/או מרק עוף ו/או תה עם ג'ינג'ר....
בקיצור כל מה שעוזר.
עד עכשיו האמת שנמנעתי מדקסמולים וכדומה - אבל אחרי הלילה הקשה שעברתי שלשום הבנתי שזו שטות - למה להרגיש כל כך רע כשיש אמצעים מלאכותיים שממש עוזרים? והם ממש עוזרים.
הרגשת ה"לפני" וה"אחרי" היא משמעותית.
בקיצור מאתמול בבוקר אני כל 4-5 שעות לוקחת דקסמול קולד יום (ביום) ודקסמול קולד לילה (לפני השינה). בנוסף לקחתי גם מוקוליט אחד אתמול והיום בבוקר. לשחרר קצת את הגודש.
ונחה.
ומחממת מעט את החדר שבו אני נמצאת (מקסימום 21/22 מעלות, אחרת זה עושה כאב ראש).
ומחכה שיעבור.
בינתיים לנוקת עלה אתמול החום אחרי הצהריים, אבל מאז היא דווקא בסדר אז לא ברור מה זה היה.
היא כבר זוחלת על גחונה וגם מתהפכת כל הזמן........חזרה לאכול כמו שצריך. מתוקה אמיתית.
לעומת זאת בתי חולה הבוקר - וכבר ביקשה מ-T מרק עוף (שכבר מתבשל כאן על הכיריים, ויגיע אליה כשיצא לישיבה בתל אביב לקראת הצהריים). מצוין שיהיה גם לי כאן מרק עוף.
אגב בתי טוענת שגזר, בטטה, דלעת - עוזרים להפחית את הליחה בגוף.
אמא טוענת שהיא לא מרגישה כלום כבר, ולולא הצילום שהוכיח שיש לה דלקת ריאות, והאנטיביוטיקה שהיא עדיין לוקחת, היא היתה יכולה לחשוב שהיא בריאה. אבל בינתיים היא מתאפקת ולא חוזרת לפעילות. ילדה טובה.
במסגרת הקלקולים בבית, הגיע שלשום השליח של הוט עם הממיר החלופי, ואמנם לקח זמן עד שהסתנכרנו הערוצים (ברור שהייתי צריכה להתקשר אליהם....שום דבר לא באמת קורה לגמרי באופן אוטומטי) אבל בסך הכל אני יכולה לדווח שקיבלתי מהם שירות טוב. ועכשיו נראה שהכל תקין.
מייבש הכביסה לפעמים עובד ולפעמים לא, מחר אמור להגיע טכנאי גם לזה. בינתיים אני מנצלת את ה"לפעמים כן".
מקסימום שבמקסימום - אתלה כביסה בתוך הבית. מקווה שלא אגיע לזה.
שוחחתי ארוכות עם בני על הספר "קרקס החלומות" והיו לו תובנות מעניינות ושאלות פתוחות מעניינות עוד יותר.........כיף לדבר איתו על ספרים ולשמוע את הזווית שלו ואיך הוא הבין ואיך הוא התרשם......
תינוקי ממשיך להתפתח יפה, ועכשיו התחיל קצת ללכת לאורך הקירות, ארונות, מיטות - כל דבר שהוא מסוגל לאחוז. ממש אצה לו הדרך לקטנצ'יק הזה - עוד לא בן שמונה חודשים!
ולסיום - גוגל מאפס שולח לי מידי פעם סיכומים אודות מסעותי בארץ ובעולם.
אתמול קיבלתי ממנו סיכום של השנה החולפת - וזה נראה מרשים ביותר.
נראה שב-2019 הספקתי לבקר גם בדרום אפריקה, גם במאוריציוס, גם בארה"ב (פעמיים), גם בכרתים וגם באיטליה. וגם בארץ ביקרתי באילת ובגולן... לא רע בכלל.
כרגע לא מתחשק לי לנסוע לשום מקום - ולא רק כי אני חולה ואין לי כוחות.
אבל אני כבר יודעת שניסע אל בני וכלתי ביוני, ולהולנד עם המשפחה של בתי באוגוסט.
נראה לי שזה מספיק והותר - אבל כידוע, כל תכנית היא בסיס לשינוי, ותכניות צצות אצלנו באופן די ספונטני לפעמים.
וזה בסדר, מוכנה לזרום עם זה.
רק שכולנו נהיה כבר בריאים בבקשה!
לא זוכרת חורף כזה מאז שנשמותק היה תינוק.
זוכרת שכל החורף הייתי חולה / מקוררת. בעיקר זוכרת את זה כי הבת של 'שריתה' ו'שותפנו' היתה בטיפולים כימותרפיים ולא יכולתי לבקר אצלה.......
מזל ש-T היה קופץ אליה הרבה וגם מביא לה אוכל טעים (גם בתקופות שבקושי הצליחה לאכול).
לא נעים להיזכר בתקופה ההיא, אבל טפו טפו בינתיים היא בסדר ואפילו עשתה שנת מכינה, ועכשיו גם התנדבה לצה"ל.......
ובנימה אופטימית זאת הולכת להכין לי עוד תה עם ג'ינג'ר............
וכמובן להקל על עצמי בכל דרך אפשרית, כלומר לקחת דקסמול קולד ו/או סירופ נגד שיעול ו/או מרק עוף ו/או תה עם ג'ינג'ר....
בקיצור כל מה שעוזר.
עד עכשיו האמת שנמנעתי מדקסמולים וכדומה - אבל אחרי הלילה הקשה שעברתי שלשום הבנתי שזו שטות - למה להרגיש כל כך רע כשיש אמצעים מלאכותיים שממש עוזרים? והם ממש עוזרים.
הרגשת ה"לפני" וה"אחרי" היא משמעותית.
בקיצור מאתמול בבוקר אני כל 4-5 שעות לוקחת דקסמול קולד יום (ביום) ודקסמול קולד לילה (לפני השינה). בנוסף לקחתי גם מוקוליט אחד אתמול והיום בבוקר. לשחרר קצת את הגודש.
ונחה.
ומחממת מעט את החדר שבו אני נמצאת (מקסימום 21/22 מעלות, אחרת זה עושה כאב ראש).
ומחכה שיעבור.
בינתיים לנוקת עלה אתמול החום אחרי הצהריים, אבל מאז היא דווקא בסדר אז לא ברור מה זה היה.
היא כבר זוחלת על גחונה וגם מתהפכת כל הזמן........חזרה לאכול כמו שצריך. מתוקה אמיתית.
לעומת זאת בתי חולה הבוקר - וכבר ביקשה מ-T מרק עוף (שכבר מתבשל כאן על הכיריים, ויגיע אליה כשיצא לישיבה בתל אביב לקראת הצהריים). מצוין שיהיה גם לי כאן מרק עוף.
אגב בתי טוענת שגזר, בטטה, דלעת - עוזרים להפחית את הליחה בגוף.
אמא טוענת שהיא לא מרגישה כלום כבר, ולולא הצילום שהוכיח שיש לה דלקת ריאות, והאנטיביוטיקה שהיא עדיין לוקחת, היא היתה יכולה לחשוב שהיא בריאה. אבל בינתיים היא מתאפקת ולא חוזרת לפעילות. ילדה טובה.
במסגרת הקלקולים בבית, הגיע שלשום השליח של הוט עם הממיר החלופי, ואמנם לקח זמן עד שהסתנכרנו הערוצים (ברור שהייתי צריכה להתקשר אליהם....שום דבר לא באמת קורה לגמרי באופן אוטומטי) אבל בסך הכל אני יכולה לדווח שקיבלתי מהם שירות טוב. ועכשיו נראה שהכל תקין.
מייבש הכביסה לפעמים עובד ולפעמים לא, מחר אמור להגיע טכנאי גם לזה. בינתיים אני מנצלת את ה"לפעמים כן".
מקסימום שבמקסימום - אתלה כביסה בתוך הבית. מקווה שלא אגיע לזה.
שוחחתי ארוכות עם בני על הספר "קרקס החלומות" והיו לו תובנות מעניינות ושאלות פתוחות מעניינות עוד יותר.........כיף לדבר איתו על ספרים ולשמוע את הזווית שלו ואיך הוא הבין ואיך הוא התרשם......
תינוקי ממשיך להתפתח יפה, ועכשיו התחיל קצת ללכת לאורך הקירות, ארונות, מיטות - כל דבר שהוא מסוגל לאחוז. ממש אצה לו הדרך לקטנצ'יק הזה - עוד לא בן שמונה חודשים!
ולסיום - גוגל מאפס שולח לי מידי פעם סיכומים אודות מסעותי בארץ ובעולם.
אתמול קיבלתי ממנו סיכום של השנה החולפת - וזה נראה מרשים ביותר.
נראה שב-2019 הספקתי לבקר גם בדרום אפריקה, גם במאוריציוס, גם בארה"ב (פעמיים), גם בכרתים וגם באיטליה. וגם בארץ ביקרתי באילת ובגולן... לא רע בכלל.
כרגע לא מתחשק לי לנסוע לשום מקום - ולא רק כי אני חולה ואין לי כוחות.
אבל אני כבר יודעת שניסע אל בני וכלתי ביוני, ולהולנד עם המשפחה של בתי באוגוסט.
נראה לי שזה מספיק והותר - אבל כידוע, כל תכנית היא בסיס לשינוי, ותכניות צצות אצלנו באופן די ספונטני לפעמים.
וזה בסדר, מוכנה לזרום עם זה.
רק שכולנו נהיה כבר בריאים בבקשה!
לא זוכרת חורף כזה מאז שנשמותק היה תינוק.
זוכרת שכל החורף הייתי חולה / מקוררת. בעיקר זוכרת את זה כי הבת של 'שריתה' ו'שותפנו' היתה בטיפולים כימותרפיים ולא יכולתי לבקר אצלה.......
מזל ש-T היה קופץ אליה הרבה וגם מביא לה אוכל טעים (גם בתקופות שבקושי הצליחה לאכול).
לא נעים להיזכר בתקופה ההיא, אבל טפו טפו בינתיים היא בסדר ואפילו עשתה שנת מכינה, ועכשיו גם התנדבה לצה"ל.......
ובנימה אופטימית זאת הולכת להכין לי עוד תה עם ג'ינג'ר............
 |
| כל הזכויות שמורות לאתר agogo.co.il |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה