יום שני, 29 באפריל 2019

האם יש בעייה להגיב בבלוג שלי?

בעקבות בעייה שצצה אצל קנקן התה כאשר ניסה להגיב אצלי בבלוג
עלתה השאלה האם גם אחרים נתקלים באותה תקלה.

התקלה נראית כך:  שדה התגובה היה חתוך וכפתור ה"שלח" נעלם.
אם זה קרה לעוד מישהו אצלי בבלוג (או אצל בלוג אחר)
אנא כיתבו לי דוא"ל לכתובת
empiarti@gmail.com

תודה רבה
אמפי

יום ראשון, 28 באפריל 2019

חזרה לשיגרה

בין ערב החג אצל בתי, ארוחת ששי אצלי וסעודת יום הולדת במסעדה לכבוד אבא - יצא שהימים האחרונים של פסח היו עמוסים במפגשים משפחתיים.
זה היה נחמד אבל הספיק לי.
שמחתי לחזור לשיגרה שלי היום, נטולת בני משפחה.
שמחתי לחזור לשיגרת האימון, נפגשתי עם 'מחברת', השתתפתי בישיבת ייעוץ של T ו'שותפנו' עם לקוחות שהזדקקו לעצתי (דווקא במומחיות הישנה שלי, תחום המחשבים), המשכתי לקרוא ב"האחרות" (ובינתיים מחכה לי כבר "אחותו של הנגר" של מירה מגן באפליקציה חדשה בטלפון).

המפגשים המשפחתיים באמת היו מהנים, וגם לקחנו את הנכדים לבריכה בפעם הראשונה העונה.
אמנם המים עוד היו קרים יחסית, ומגלשות המים עדיין לא נפתחו, אבל הם לא ויתרו ושחו ושיחקו ונהנו מאד.

אבא שלי מאד שמח שחגגנו לו יום הולדת, וגם הפיג'מות (שוב פיג'מות) שקנינו לו במתנה היו בול מה שהיה צריך, וגם שמחתי לשמוע שקלעתי מבחינת הגודל.
המסעדה כצפוי לא היתה משהו, אבל מה זה משנה, העיקר תשומת הלב וזמן האיכות ביחד.

אז מה לא טוב?
אני זקוקה לטיפול שורש.
כן כן, שוב כואבת שן, שוב ביקור אצל רופא השיניים, שוב הכאב והסבל........וגם המחיר לא משהו.
והתור הקרוב למומחה לטיפולי שורש: ב-17/5. כלומר, סבל עד אז.
אמנם אם יהיה בלתי נסבל רופא השיניים שלי יכול לעשות איזה טיפול חירום....אבל בינתיים אחכה לראות אם אפשר בלי.
מקווה שהכל יהיה מאחורי לפני שאטוס לחו"ל לבני וכלתי.............

יום שישי, 26 באפריל 2019

ועוד חג

בבת אחת פרץ לו הקיץ במלוא הדרו ועוזו.
בשלישי באמת נפגשנו לצהריים עם בתי והנכדים והיה ממש נחמד, פרט למקרה עצירות קשה (תרתי משמע) של נשמותק, שגרם לו סבל רב, והביא אותם אלינו הביתה בתום הארוחה - כאשר הוא יושב על האסלה ושותה מים בסיטונות, אוכל מלפפונים (עם הקליפה) ושותה תה......
"זה עוזר, סבתא" הוא חצי מחייך חצי מעוות את פניו בכאב עם כל לגימה מספל התה שאני מגישה לו וכל מאמץ נוסף שהוא עושה, "זה ממש עוזר". מתוק שלי.
בסוף זה הצליח והוא נהיה עליז ושמח.

ברביעי חתני לקח יום חופש והם התקשרו להזמין אותנו לפיקניק שהם תכננו לעשות בפארק אפק.
אני הייתי עסוקה אבל T החליט להצטרף אליהם - ונסע עם האופנוע כדי לא לעמוד בפקקים. וטוב עשה.
כל עם ישראל ואשתו היו בדרכים ובפארקים.
הם דיווחו שהפארק היה מלא אנשים, אפוף עשן מכל המנגלים, ורועש מהקקפוניה של המוסיקה שכל משפחה השמיעה בקולי קולות.
שמחתי שלא יכולתי להצטרף.

באחד מימי חול המועד הפתיעה בתי את הורי ובאה עם הנינים לבקר אצלם ב'אחוזה'.
הבנתי שהיה ביקור מלבב, גם לקטנים וגם לגדולים. מאד שמחתי שיזמה והגיעה ככה ביוזמתה.
אמא שלי במיטבה כשהיא מארחת בהפתעה - אחרת היא נכנסת ללחץ לקראת הביקור.
הנינים התרוצצו בשבילי האחוזה ושיחקו בגן השעשועים וכל הזמן אמרו "זה ממש כמו בית מלון" לשמחתם הגדולה של הורי.

כששאלתי את בתי אם היא מעדיפה שנעשה ארוחת ערב חג (בחמישי) או ששי רגילה, היא אמרה שהם חשבו להזמין אותנו בערב חג יחד עם המשפחה של חתני, "ואפשר גם לבוא אליכם בששי?" היא הוסיפה.

אז אתמול אספנו את הורי ובאנו אליהם לארוחה נהדרת (שאת רובה בישל חתני, ובתי ערכה את השולחן ועזרה מסביב), ובילינו בנעימים איתם ועם המחותנת שלנו גם עם אחותו הצעירה של חתני ושתי בנותיה המתוקות (בנות ארבע ושנה ורבע).
אהבתי לראות את הדינמיקה בין נכדיי לבין בנות הדודה שלהם, אהבה וסבלנות וגם התפעלות ושיתוף פעולה......נראה שהם לגמרי מוכנים לקבל את אחותם הקטנה בקרוב מאד.........

אז עכשיו במקום לבלות בקאנטרי אנחנו במטבח (כלומר T במטבח ואני לפעמים גם, מקלפת, חותכת, שוטפת כלים).....נלך מחר לקאנטרי. לא נורא.

חג שמח

יום שני, 22 באפריל 2019

עדכוני חול המועד

אז אתמול באמת סיימתי לקרוא את "אלינור אוליפנט", אהבתי אותו מאד.
עכשיו אני מתחילה לקרוא את "האחרות" של שהרה בלאו שהמליצה ג'וליאנה (אם אני זוכרת נכון).

אתמול סיימתי גם את העונה השנייה בסדרת "הגשר" הדנית המצוינת.
ראיתי את העונה הראשונה ממש מזמן עם חברתי 'אורה', בתקופה שבה בדיוק עזבתי את עבודתי והיא היתה מובטלת זמן מה. היינו נפגשות פעם בשבוע וצופות בפרק או שניים (גם של "הגשר" וגם של "rectify" ), וגם נוסעות לחתום בלשכה ביחד ואחר כך יושבות בבית קפה מול הים ומפטפטות..... good times.

איכשהו לא המשכתי עם העונות הבאות של "הגשר" אחרי זה, ועכשיו חזרתי לזה בהנאה גדולה.
לפני שאמשיך עם עונה שלישית, התחלתי את העונה השנייה של "להרוג את איב" - משהו אחר לגמרי, לא לגמרי סגורה על כמה זה טוב אבל לא מפסיקה לצפות. אוהבת את סנדרה או שמככבת שם (אהבתי אותה מאד ב"אנטומיה של גריי" אבל היא כבר מזמן לא שם).

הבוקר נסענו להחליף ל-T את הפיג'מה שקיבל במתנה לחג מגיסתי. נדמה לי שכבר סיפרתי כאן שיש לגיסתי נטייה לקנות לי (ועכשיו גם לו) בגדים במידה קטנה מהנדרש. שנינו (גם T) לקחנו את זה כמחמאה - היא פשוט רואה אותנו רזים יותר ממה שאנחנו 😉. דווקא הכותונת שהיא קנתה לי הפעם בדיוק טובה, אבל זה כנראה כי היא אמרה שהיא אוהבת שפיג'מות הן גדולות במיוחד ונוחות. אז עלי היא לא גדולה מדי אבל היא בדיוק טובה וזה סבבה.
T כבר ניצל את ההזדמנות וקנה לעצמו עוד סט בנוסף לזה שהוא החליף. יש אחלה פיג'מות בדלתא (וגם אהבתי את הפרסומת שלהם...."חולצת סוף מסלול זה לא פיג'מה...").

בצהריים ניפגש עם בתי והנכדים במסעדה (מקווה שנמצא שולחן, באגאדיר סרבו לשריין לנו, כי זה "על בסיס מקום פנוי"). היא לבד איתם כל השבוע כי חתני עובד כרגיל בחול המועד.
אתמול היא לקחה בייבי סיטרית לשעה אחר הצהריים והלכה ליוגה, היא ממש סובלת מכאבים במפרק האגן והיוגה מאד עוזרת לה.
אחרי שחתני חזר מהעבודה היא נסעה לעבוד בקליניקה.
מאד גאה בבת שלי - שלמדה למנן את זמנה בין העבודה, הילדים, והטיפול בעצמה.

בשבת אבא שלי יחגוג יום הולדת 85 ואחי הזמין מקומות במסעדה לחגוג לו (בהרכב מצומצם - רק שני דורות). גיסתי יוצאת לקנות לו מתנה - סגרנו על פיג'מות (יש כאן מוטיב חוזר בפוסט הזה 😉) כי באף אחד מן הארגזים שהם הביאו מחו"ל הורי לא מצאו את פיג'מות הקיץ שלו. אז הגיע הזמן שיהיו לו חדשות.........🙂

בינתיים 'שותפנו' ו'שריתה' בחו"ל עם הילדים, 'מחברת' גם היא היתה בחו"ל (אבל אולי כבר חזרה...) ו'ביוכימיה' ו'המהנדס' עסוקים עם הנכדים. עם 'במבה' שוחחתי בטלפון אבל לא קבענו להיפגש בינתיים.....אז עד כה זה חול מועד בלתי חברתי. אולי בהמשך............

עדיין קריר למרות שפסק הגשם - ודווקא מוצא חן בעיני.
ירוק ופורח ועדיין לא חם ומגעיל.............שימשיך ככה עוד קצת, למה לא?