אני מזכירה לעצמי שצריך פשוט לנשום ולהסכים לחוש את כל הדאגות והחרדות שעולות עקב ההחלמה האיטית והבלתי עקבית של T.
בשבת הכאבים שלו - גם באזור הכתפיים וגם באזור הבטן - היו קשים ובסוף הוא אפילו לקח כדור נגד כאבים. למה "אפילו"? כי כאשר זה "נסבל" - כך הוא מגדיר את זה - הוא מעדיף שלא לקחת.
הלילה שבין שבת לראשון דווקא עבר בסדר, יחסית, ויום ראשון היה יום הרבה יותר טוב מכל הבחינות - עד הערב. בערב החלו כאבים עזים בכל מוקדי הכאב והלילה - וגם הבוקר - רע מאד.
בנוסף התחילו לו תחושות מוזרות בדרכי השתן - לא כאב או צריבה אלא יותר כמו הרגשה או נוכחות יתר של כל המסלול שהשתן עושה בדרך - מסלול שהוא לא אמור להרגיש אותו. כתבנו למזכירה של רופאת המשפחה (כי פניה דרך האתר או אפליקציה נענית תוך חמישה ימים) בוואטסאפ בבקשה לבדיקת הימצאות דלקת. בכל מקרה הוא צריך לעשות בדיקות דם על תפקודי כבד וספירת דם לקראת הביקורת שיש לו אצל הרופא המנתח בחמישי הקרוב. בינתיים היא עוד לא הגיבה.
אני מנסה לא לנג'ס לו יותר מדי אבל כן מוודאה שיש לו כל מה שהוא צריך.
במקביל אני מנסה לקיים את השיגרה שלי - הספורט, הלימודים, הקריאה, מטלות הבית.
לצורכי הלימודים התחלתי לקרוא את "האם יש סיכוי לאהבה" של סטיבן מיטשל, ומהר מאד הבנתי שאני לא מספיק מרוכזת כדי לקלוט את מה שהוא כותב, אז זנחתי את זה קצת לטובת עוד ספר של סופי קינסלה - "אפשר לגלות לך סוג?". משהו קליל יותר, בלי צורך בריכוז גבוה.
T ואני צפינו ביחד בקודי בסרט "טנט" המשובח. זהו הוא סרט של קריסטופר נולן (inter stellar, midway ועוד) המוכשר. אקשן ומדע בדיוני וסיבוכיות ברמה כזאת שצריך או להתאמץ ממש כדי להבין מה הולך או לשחרר ולהסכים לא להבין הכל. ועדיין ליהנות מהסרט. ממש.
משום מה מאז שצפינו בסרט אנחנו לא מצליחים לצפות בשום דבר בקודי (למי שמכיר - אין מקורות לשום דבר), וכאשר T ירגיש קצת יותר טוב הוא יצטרך לנבור בזה ולראות איך מסדרים את זה (זו הטריטוריה שלו, אני לא מתעסקת עם זה). טוב שיש STING TV, NETFLIX וגם אתר "סדרות" המשובח כך שאין לנו בינתיים מחסור במקורות צפייה.
ההצגה הכי מרתקת (ולעיתים מבחילה) אתמול היתה כמובן בכנסת ישראל. כמו שאמר מישהו עכשיו בתכנית החדשות של הבוקר - לא היתה פלישה אלימה כמו לקפיטול אבל היתה אלימות מבפנים. עד כדי כך שגם יאיר לפיד וגם מיקי לוי (יו"ר הכנסת הנכנס) ויתרו על הנאומים שהם הכינו מראש. בושה וחרפה.
בוואטסאפ (ואני מניחה שגם ברשתות החברתיות האחרות) הסתובבה אתמול תמונה של "הלך" שעוצבה כמו תמונת ה"לך" שאיפיינה את המחאה נגד נתניהו בשנים האחרונות. ואני מצאתי את עצמי מאופקת. זהירה. כן, הלך, אבל ......לא שקטה. נקווה לטוב גם בגיזרה הזאת. שיהיה לכולנו בהצלחה. ושוב - העיקר הבריאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה