במדור השרביט החם בתאריך 27/03/2026 שואל טליק איפה אנחנו בחג המתקרב - בכל זאת ולמרות הכל.
האמת, שכבר שנים שאנחנו לא מתלהבים מסדר פסח. פעם לפני שנים זה היה אחד האירועים הכיפים והחשובים בשנה במשפחתנו, ונהגנו לחגוג אותו עם הוריו של T ועם המשפחה של אחיו, ולפעמים גם עם משפחתה של גיס-טי. היו שנים רבות שגיס-טי התעקשה לארח את הסדר אצלה, והוא היה שמח וטעים ומלא צחוקים ושירים וקצת שכרות, אפילו של הילדים.
השנים חלפו, הוריו של T נפטרו, היחסים בינינו לבין גיסי וגיס-טי עברו תהפוכות שונות, ובעיקר בעקבות מותם של הוריו T ניסה רוב השנים לא להיות בכלל בארץ בפסח. היה לו קשה לחגוג את החג בלעדיהם.
השנה החלטנו שאם המלחמה תסתיים עד פסח, נארח כאן, לבקשתו של חתני - בנוסף להורי - גם את אמו של חתני וגם את המשפחה של אחותו הקטנה.
מאד רציתי לארח כאן את אמא של חתני, גם אחרי שהיא אירחה אותנו כמה וכמה פעמים בפסח ובראש השנה, וגם אחרי השנה הסופר קשה שעברה עליה, עם אבא של חתני ועכשיו הפיצוץ בין שלושת ילדיה בעקבות הירושה. את אחותו הקטנה של חתני פחות שמחתי לארח, וגם הססתי מה יהיה אם אזמין אותה בלי להזמין את אחותו הגדולה ומשפחתה, אבל הובהר לי שזה לא רלוונטי השנה. אז הסכמתי.
אחותו הודתה לי מאד ורק אמר שהיא קודם צריכה לבדוק עם הוריו של בעלה, כי היא חוששת שאין להם עם מי להיות בסדר. אמא של חתני נענתה בשמחה.
בסופו של דבר הכל בוטל ממילא כי המלחמה לא הסתיימה, מסוכן להסתכן בדרכים עד אלינו בליל הסדר, וממילא אין לנו מקום בממ"ד לכל כך הרבה אנשים. הורי גם ככה לא יוצאים מהבית.........אז מסתמן שנחגוג כאן בהרכב ה"מצומצם" של משפחתה של בתי ושלנו. שבעה אנשים בסך הכל. כמו בכל ארוחה בחודש האחרון.
ואני יכולה לומר די בוודאות שלולא היה מדובר בילדים, הייתי שוקלת לדלג על עריכת סדר לגמרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה