סוף סוף יושבים בלי מזגן, חלונות פתוחים, אוויר זורם פנימה...............הקלה!
הלילה גם ישנו בלי מזגן לראשונה מאז התחילו ימי הקיץ החמים, וישנתי מצוין.
וזאת למרות שכבר כמה ימים גם אני וגם T לא במיטבנו. אולי זה וירוס, אולי משהו אחר - "לא מרגישים טוב" כמו שאמרנו כשהיינו ילדים.
וזה לא כל יום וזה לא כל שעות היום. מוזר.
אז בסך הכל מתפקדים.
נפגשתי עם 'קלי' ו'שני' השבוע אחרי המון זמן שלא יצא לנו להיפגש, והיה כל כך טוב לראות אותן, לדבר איתן, פשוט להיות איתן. ובכל פעם אני אומרת לעצמי שהפעם הבאה תהיה בקרוב.........ואיכשהו זה לא תמיד מצליח. אבל זה לא משנה כמה זמן עובר בין מפגש למפגש. הקשר שיש לי עם שתי הנשים היקרות האלה הוא משהו שאי אפשר להסביר או לתאר.
הבוקר כלתי המתוקה שלחה לי תמונה ובה האבן שבני פלט הבוקר, בשעה טובה.
היא נראית קטנה יותר מארבעה מ"מ, כך שאו שבאולטרסאונד טעו בגודל שלה, או שהיא כבר התחילה להתפורר... שזה גם בסדר.
ביום שני הקרוב התור אצל האורולוג, טוב שהוא כבר יוכל להגיש לו את האבן לבדיקה.
בימים האחרונים היא עברה לה בדרכי השתן שלו לאיטה והכאיבה לו, אבל לא בעוצמות של ההתקף בשבוע שעבר.
העובדה שהיא יצאה היא הקלה עצומה!
לחכמוד שוב עקרו שן חלב שסרבה ליפול למרות ששן הבשר כבר החלה לצמוח במקומה. הילד כבר בטראומה מרופאת השיניים, ובצדק.
בתי אחרי כן סיפרה לי שבאותו יום כל אחד מהילדים עשה "משהו קשה שהיה צריך להתגבר על הקושי". אצל חכמוד היתה זו עקירת השן. אצל נשמותק זה היה......ללכת לבקר אצל חבר.
מתחילת השנה קבע נשמותק מספר פעמים ללכת לחברים, וביטל ברגע האחרון. בתי כבר חששה שלא יישארו לו חברים.
הפעם הוא הסכים להתגבר על החשש וללכת, ואפילו נהנה.
היום כשהייתי איתם אחר הצהריים הוא סיפר לי "דווקא כיף בבית שלו". עוד אבן דרך בשנת הלימודים הנוכחית.
סיימתי את הספר של יוכי ברנדיס "אדל" - שמספר על הבעל שם טוב ותחילת תנועת החסידות, דרך עיניה של בתו של הבעש"ט - אדל.
אני אוהבת את הכתיבה של יוכי ברנדיס וגם את הבחירה של הנושאים, אבל תמיד יש גם משהו שמפריע לי....קשה לי להגדיר או לשים את האצבע. ועדיין, אני כנראה מצביעה ברגליים וקונה כל ספר חדש שלה שיוצא לשוק......
ועכשיו אני קוראת את "המנהרה" של א.ב. יהושע.....אדווח בהמשך.
הלילה גם ישנו בלי מזגן לראשונה מאז התחילו ימי הקיץ החמים, וישנתי מצוין.
וזאת למרות שכבר כמה ימים גם אני וגם T לא במיטבנו. אולי זה וירוס, אולי משהו אחר - "לא מרגישים טוב" כמו שאמרנו כשהיינו ילדים.
וזה לא כל יום וזה לא כל שעות היום. מוזר.
אז בסך הכל מתפקדים.
נפגשתי עם 'קלי' ו'שני' השבוע אחרי המון זמן שלא יצא לנו להיפגש, והיה כל כך טוב לראות אותן, לדבר איתן, פשוט להיות איתן. ובכל פעם אני אומרת לעצמי שהפעם הבאה תהיה בקרוב.........ואיכשהו זה לא תמיד מצליח. אבל זה לא משנה כמה זמן עובר בין מפגש למפגש. הקשר שיש לי עם שתי הנשים היקרות האלה הוא משהו שאי אפשר להסביר או לתאר.
הבוקר כלתי המתוקה שלחה לי תמונה ובה האבן שבני פלט הבוקר, בשעה טובה.
היא נראית קטנה יותר מארבעה מ"מ, כך שאו שבאולטרסאונד טעו בגודל שלה, או שהיא כבר התחילה להתפורר... שזה גם בסדר.
ביום שני הקרוב התור אצל האורולוג, טוב שהוא כבר יוכל להגיש לו את האבן לבדיקה.
בימים האחרונים היא עברה לה בדרכי השתן שלו לאיטה והכאיבה לו, אבל לא בעוצמות של ההתקף בשבוע שעבר.
העובדה שהיא יצאה היא הקלה עצומה!
לחכמוד שוב עקרו שן חלב שסרבה ליפול למרות ששן הבשר כבר החלה לצמוח במקומה. הילד כבר בטראומה מרופאת השיניים, ובצדק.
בתי אחרי כן סיפרה לי שבאותו יום כל אחד מהילדים עשה "משהו קשה שהיה צריך להתגבר על הקושי". אצל חכמוד היתה זו עקירת השן. אצל נשמותק זה היה......ללכת לבקר אצל חבר.
מתחילת השנה קבע נשמותק מספר פעמים ללכת לחברים, וביטל ברגע האחרון. בתי כבר חששה שלא יישארו לו חברים.
הפעם הוא הסכים להתגבר על החשש וללכת, ואפילו נהנה.
היום כשהייתי איתם אחר הצהריים הוא סיפר לי "דווקא כיף בבית שלו". עוד אבן דרך בשנת הלימודים הנוכחית.
סיימתי את הספר של יוכי ברנדיס "אדל" - שמספר על הבעל שם טוב ותחילת תנועת החסידות, דרך עיניה של בתו של הבעש"ט - אדל.
אני אוהבת את הכתיבה של יוכי ברנדיס וגם את הבחירה של הנושאים, אבל תמיד יש גם משהו שמפריע לי....קשה לי להגדיר או לשים את האצבע. ועדיין, אני כנראה מצביעה ברגליים וקונה כל ספר חדש שלה שיוצא לשוק......
ועכשיו אני קוראת את "המנהרה" של א.ב. יהושע.....אדווח בהמשך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה