רן גואילי חזר.
אין לנו עוד חטופים בעזה.
נשמתי עמוק, בירכתי, התרגשתי - והבנתי שדרך ארוכה עוד לפנינו.
אבל לפחות הוא חזר ואין עוד חטופים בעזה.
יש עדיין משפחות שכולות.
יש פצועים - בגוף ובנפש.
יש עדיין מפונים.
יש חיילים ומילואימניקים שכבר לא יחזרו להיות מי שהיו.
יש מדינה בטראומה.
יש ממשלה מרושעת שחייבים להסיר מחיינו.
יש עוד הרבה עבודה לפנינו.
אבל לרגע אחד אפשר היה לבכות ולשמוח כי אין עוד חטופים בעזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה