וואו. עשרים שנה. חיים שלמים נכנסים בתוך עשרים שנה.
בטח מרגע שאדם נולד ועד שחוגג יום הולדת עשרים....אבל גם כשמבוגרים כבר.
בשנת 2004 שני הילדים שלי עדיין גרו בבית. הייתי בת 45. עדיין עבדתי כמומחית תשתית ומנהלת צוות בתחום ההיי טק. ל-T עדיין היה את עסק האירועים שלו, ובשנת 2004 בפועל היו לו ול'שותפנו' שני מקומות שונים לאירועים. אחד באולם ואחד בגן אירועים בחופו של אחד הקיבוצים במרכז הארץ.
אז אם נתחיל מ-T ואני - לפני עשרים שנה עבדנו המון ונפגשנו מעט, ולמרות שהיו לנו בהחלט חיי זוגיות ומשפחה משותפים, רוב שעות היממה לא היינו ביחד. זה מוזר לחשוב על זה עכשיו, שאנחנו כמעט כל הזמן ביחד.
בשנת 2004 בתי היתה בת 22 ובני בן 20.
בתי התחילה ללמוד לתואר ראשון (פסיכולוגיה וסוציולוגיה, משולב), עבדה כמלצרית - ומתי שהוא במהלך השנה ההיא נראה לי שהיא עברה לגור בדירה שכורה בתל אביב עם שותף ואחר כך שותפה. היא וחתני כבר היו ביחד - אבל הוא עדיין גר בבית הוריו בזמן הלימודים באוניברסיטה. שנה אחר כך הם נפרדו לזמן קצר ואז חזרו....
בשנת 2004 בני שירת בצבא כקצין בהנדסה קרבית.
בשנת 2004 היו לנו שני חתולים - פ' (חתול סיאמי מעורב עם הימלאיה) שהיה אז בן 15, ו-ג' האגדי - חתול זבל מתוק ואוהב - שהיה אז בן 11.
מבחינת העבודה אלה היו שנים טובות עבורי. היה לי צוות טוב והנהלה סבירה ולקוחות נסבלים 😂 והרגשתי שאוהבים ומעריכים אותי וסומכים עלי, ושאני עושה עבודה טובה. אלה באמת היו מן שנות חסד כאלה עבורי, אחרי שנים של לחץ מטורף (בחברה הקודמת) ותחושה שאין לי על מי לסמוך, ולפני התקופה שבה החברה שבה עבדתי הופרטה והכל התחיל להשתנות ושוב מצאתי את עצמי בטירוף של עבודה מסביב לשעון כולל שבתות וחגים וחופשות, ומול הנהלה שלא מבינה מהחיים שלה ולא באמת מעניין אותה כלום והצוות שלי די התפרק ואיכשהו בניתי אותו מחדש תוך שנעזרתי בעובדי חוץ ( שלשמחתי היו מוכשרים בטירוף....) אבל כל זה קרה אחר כך. שנת 2004 היתה באמצע תקופה של כמה שנים שהיו לי סוג של שנות אידיליה בעבודה.
מבחינת הזוגיות, אמנם T ואני לא ראינו הרבה זה את זו, וגם שעות השינה שלנו לא חפפו יותר מדי (T היה מגיע מאוחר בסוף יום העבודה הארוך שלו באירועים, כשאני בדרך כלל כבר ישנתי, ואני קמתי בחמש בבוקר ונסעתי מוקדם לעבודה) - והוא גם עבד בסופי שבוע - אבל היה לנו את ימי ראשון, שלפי החוזה שלי בעבודה היה יום חופשי עבורי, וזה היה יום שבו הוא לא עבד (ושותפנו לקח את ימי שלישי תמיד) - ותמיד בילינו את היום הזה ביחד. קראנו לזה "יום הורים" וניצלנו אותו לצאת למסעדה או לטייל או סתם לסידורים. העיקר שבילינו את כל היום ביחד.
אני מנסה להיזכר אבל אין לי מושג איזה סוג של טלפון נייד היה לי בשנת 2004. אני יודעת שאת הסמארטפון הראשון שלי קניתי ב-2010 או קצת אחרי כן....ולפני כן היה לי בלאקברי. אבל מה היה לי ב-2004 אני פשוט לא זוכרת. אולי את הצדפה של מוטורולה.
אינטרנט היה כבר כמובן, וייתכן שאפילו כבר יכולתי להתחבר לעבודה מהמחשב בבית (בעזרת מחשב נייד של העבודה עם מערכת אבטחה מיוחדת, וחיבור על ISDN או ADSL עם חיוג..... שתפס את קו הטלפון של הבית בזמן שעבדתי). או שאולי זה היה אחר כך.
אלה היו השנים בהן למדתי אסטרולוגיה לעומק וקצת קלפי טארוט, השתתפתי בקבוצת תקשור (channeling)...וכבר עסקתי מחוץ לשעות העבודה גם בטיפולי רפלקסולוגיה ועיסוי שבדי - למרות שבעצם אם אני חושבת על זה, נראה לי שב-2004 כבר נאלצתי להפסיק עם הטיפולים בגלל הדלקות החוזרות בכתפיים.
בשנת 2004 הורי עדיין חיו בארה"ב ואבא של T היה עדיין בחיים.
הרבה השתנה בעשרים השנים האחרונות והרבה דברים קרו מאז.....
מעניין לנסות להיזכר.
תודה על הנושא הזה למדור השרביט החם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה