בששי שעבר בסוף בתי הודיעה שהם כן רוצים לבוא אלינו. שאלתי את 'המהנדס' ואת 'ביוכימיה' אם מתאים להם (מפאת קורונה) להיפגש גם עם ילדיי ונכדיי והם דווקא שמחו.
המפגש היה נהדר, היה כיף להיפגש כולנו - נראה לי שבתי וחתני והנכדים לא פגשו אותם מאז ימי הבריכה של הקאנטרי בקיץ שעבר, ושהם אפילו לא זכו לפגוש את נוקת עדיין - האוכל כמובן היה טוב, וכולנו נהנינו. אפילו הנכדים לא קיטרו על הנוכחות של אנשים "שלא מהמשפחה" כפי שנשמותק קורא לזה.
והשבוע חל יום הולדתו הארבעים של חתני, ובתי - אחרי הרבה התחבטויות והתלבטויות ומכשולי קורונה למיניהם - קיבלה את הצעתנו לארח את החגיגה כאן אצלנו, במגבלות ההנחיות (בערך) - אבל התנתה את זה בכך שהיא תביא מישהו אחר (לא T) שיבשל ויגיש, ואנחנו נזמין את העוזרת שתשטוף כלים ותפנה.
הסכמנו, והיא יצרה קשר עם השפית שערכה את ימי ההולדת ששים של T ושלי, שהסכימה לבוא לבשל אצלנו (והתלהבה לאחר ששוחחה עם T והבינה לאיזה מטבח גן עדן מאובזר ומשודרג היא עומדת להגיע).
היא סיכמה עם בתי (והתערבויות קלות של T) על התפריט, ובסוף הגיעה גם עם עוזרת טבח וגם עם מלצרית, ויחד עם העוזרת שלנו (שהבאתי אותה כאשר החבר'ה התיישבו לאכול) הכל פחות או יותר תיקתק ללא התערבותנו (כמעט).
T הרי לא מסוגל לא לעזור, הוא גם הכין חטיפים לקבלת הפנים (שנערכה בגינה) וגם הגיש קוקטיילים לכל מי שביקש - פינק את כולם.
קנינו פרחים לקישוט השולחן ובלוני הליום מבעוד מועד, ערכנו בחוץ ובפנים - היה ממש יפה.
בתי שהיתה במוד קצת מעופף מכל הלחץ של ההכנות והארגונים הזמינה את אחיותיו של חתני ושלושה זוגות חברים, ודיווחה לשפית שתהיה ארוחה לעשרה אנשים - ושכחה לספור את עצמה ואת חתני. פאדיחה קטנה שבסך הכל עברה בשלום. היא כן הקפידה לדווח על טבעוני אחד מתוך החבורה ובכל מנה היה משהו מיוחד עבורו.
הם הגיעו לפני האורחים (למרות שזו היתה אמורה להיות הפתעה) כדי להרדים את נוקת, ולכאורה להשאיר את שלושת הילדים אצלנו ולצאת לאן שהוא - וכך התגלתה ההפתעה מוקדם - אבל חתני עדיין היה מופתח ושמח ונרגש מאד. בסוף הערב הוא אמר שזה לא היה יכול להתקיים ב-setting מוצלח יותר.
בקבלת הפנים השתתפנו כאמור גם אנחנו, היה כיף לפגוש את גיסותיה וגיסיה של בתי, ואת החברים של חתני שרק שניים מהזוגות כבר הספקנו להכיר קודם לכן - ללא חיבוקים או לחיצות ידיים ותוך שמירת מרחק סביר. מקווה שאף אחד מהם לא הדביק אף אחד אחר.
כשהם התיישבו לארוחה עלינו למעלה עם הנכדים, שבהתחלה צפו בטלוויזיה בשקט (כדי לא להעיר את נוקת) ומהר מאד נרדמו אף הם.
בסך הכל היתה חגיגה נהדרת ממש, ואחרוני האורחים עזבו קצת אחרי חצות. בתי וחתני לקחו את נוקת הישנה הביתה, ובדרך הקפיצו גם את העוזרת לביתה.
ובנושא אחר - הורי התבשרו שאובחנה חולת קורונה ב'אחוזה' - מטפלת זרה של אחד הדיירים - וכתוצאה מכך כל הדיירים עברו שוב בדיקת קורונה. למחרת הודיעו להם שכולם שליליים פרט לדייר אחד (לא אמרו מי, אבל הנחתי שהוא זה שהמטפלת שלו חלתה), ואז הודיעו להורי שאמא שלי היתה עם הדייר הזה בחדר הכושר ביום שלישי האחרון, ושהיא ואבא שלי צריכים להיכנס לבידוד ולעבור עוד בדיקה.
לא הבנתי מדוע גם אבא שלי בבידוד אבל זה לפחות פטר את אמא שלי מלהתבודד גם ממנו.
את הבדיקה עשו כבר באותו היום ואתמול הם קיבלו הודעה ששניהם שוב שליליים. אבל הם עדיין בבידוד, עד יום שלישי הבא. עכשיו הם כבר מתלבטים אם לחזור לחדר הכושר או לחוגים אחרים (כמו הדרמה של אבא שלי), ולא עוזר שאנחנו אומרים להם שהעובדה שהם יצאו שליליים מוכיחה שהמיגון שהם נוקטים (מרחק, מסיכות, היגיינה) הוא מספיק טוב. אחי וגיסתי כמובן מעודדים אותם באמת להסתגר עוד יותר בבית, ולדעתי זו טעות. גם ככה הם נמנעים מלצאת ולהיפגש איתנו בבתים - מה כבר נשאר להם פרט לחדר כושר וכמה חוגים?
אז עובר עלינו סופשבוע שקט - בלי הנכדים (שכבר ישנו אצלנו בחמישי) ובלי ביקור מעבר לגדר אצל ההורים (שאסור להם לצאת מהבית).....וגם זה נחמד לפעמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה