החלק הכמעט אחרון בטיול שלנו בדרום אפריקה היה באזור קייפטאון.
כמעט אחרון - כי אמנם אחרי קייפטאון טסנו למאוריציוס, אבל חזרנו משם ליומיים ביוהנסבורג לפני שטסנו חזרה לישראל.
הנסיעה מהרמנוס היתה קצרה ותכננו להגיע מוקדם ולראות הרבה ממה שיש לעיר היפה הזאת להציע כבר ביום הראשון.
האטרקציה הראשונה ברשימה שלנו היתה "הר השולחן", TABLE MOUNTAIN. הר, או בעצם רכס דמוי שולחן, אליו עולים ברכבל, וממנו צפוי להתקבל נוף מרהיב של העיר, המפרץ וכל הסביבה.
מבט זריז מלמטה לכיוון הר השולחן בישר לנו שהוא (איך לא?) מכוסה בעננים.
מהנקודה הגבוהה ביותר אליה הצלחנו להגיע מתחת לעננים, ללא רכבל, נגלה בפנינו הנוף הנהדר הזה.
אבל מעל לקו הגובה הזה, הכל נראה ככה
ואין מה להישאר במתח. זה היה מצבו של הר השולחן לאורך כל השהייה שלנו בקייפטאון.
פרט כמובן לבוקר שבו נסענו לשדה התעופה כדי לעזוב את העיר............כשכבר לא היה לנו זמן להתעכב ולעלות אליו.
בימים בהירים הוא אמור להיראות בערך כך (כל הזכויות שמורות ל-PLANETWARE) *
"קללת העננים" הזאת הרי רודפת אותנו בטיולים מזה שנים רבות, כך שלא ממש הופתענו, ובכל זאת קצת התאכזבנו.
כיון שכך, יצאנו כבר באותו היום דרומה, לכיוון כף התקווה הטובה.
יש משהו מעורר התרגשות וגם ענווה.....לעמוד בקצה של יבשת. לצפות במפגש של שני אוקיינוסים: האטלנטי וההודי.
סיירנו בכל האזור, שהוא שמורת טבע ענקית של הכף
בדרך חזרה עצרנו לאורך כמה חופים מרהיבים
בין היתר חוף הפינגווינים..........
פינגווין צעיר........
וזכינו להופעת רחוב חביבה
אגב, הרביתי להזכיר את עניין מחסור המים, שברוב המקומות (פרט לאודסהורן) קצת לגלגנו עליו בינינו לבין עצמנו, כי יש להם מים בשפע.
אבל השיא של העניין הזה היה בקייפטאון.
כאן המחסור, או לפחות יחסי הציבור שלו, בלטו יותר מבכל מקום אחר בדרום אפריקה.
בכל פינה זעקו שלטים לחיסכון במים, ובמלון שלנו בשירותים היה שלט כזה:
זאת בנוסף כמובן לשלטים הרגילים המבקשים לחסוך במים ולהתחשב בסביבה ולא להחליף מגבות כל יום וכו'........
למען הסר ספק - אין אצלי מצב שבו אני לא מורידה את המים בשירותים, ולא משנה מה בדיוק עשיתי שם.
עם כל הכבוד למחסור המים בקייפטאון, הם נאלצו לחסוך בדרכים אחרות, אני לא שיתפתי פעולה.
בלי קשר לכך המלון היה ממש מתחת לכל ביקורת, הכל התפרק שם, כולל ראש המקלחת שנפל לי על הראש תוך כדי מקלחת....וממילא זרזיף המים שיצא ממנו היה כזה שדחיתי את חפיפת השיער למאוריציוס.......
בערב נסענו למרכז העיר, הסתובבנו במרכזי בילוי וקניות, אכלנו במסעדה נחמדה במרכז העיר (שבה לשמחתנו אכלו ובילו יחד גם שחורים וגם לבנים), וטיילנו לאורך החוף ליד המלון שלנו, נהנים מהשקיעה היפה.
וכך הסתיים היום הראשון שלנו בקייפטאון.
המשך בפוסט הבא........
כמעט אחרון - כי אמנם אחרי קייפטאון טסנו למאוריציוס, אבל חזרנו משם ליומיים ביוהנסבורג לפני שטסנו חזרה לישראל.
הנסיעה מהרמנוס היתה קצרה ותכננו להגיע מוקדם ולראות הרבה ממה שיש לעיר היפה הזאת להציע כבר ביום הראשון.
האטרקציה הראשונה ברשימה שלנו היתה "הר השולחן", TABLE MOUNTAIN. הר, או בעצם רכס דמוי שולחן, אליו עולים ברכבל, וממנו צפוי להתקבל נוף מרהיב של העיר, המפרץ וכל הסביבה.
מבט זריז מלמטה לכיוון הר השולחן בישר לנו שהוא (איך לא?) מכוסה בעננים.
מהנקודה הגבוהה ביותר אליה הצלחנו להגיע מתחת לעננים, ללא רכבל, נגלה בפנינו הנוף הנהדר הזה.
אבל מעל לקו הגובה הזה, הכל נראה ככה
ואין מה להישאר במתח. זה היה מצבו של הר השולחן לאורך כל השהייה שלנו בקייפטאון.
פרט כמובן לבוקר שבו נסענו לשדה התעופה כדי לעזוב את העיר............כשכבר לא היה לנו זמן להתעכב ולעלות אליו.
בימים בהירים הוא אמור להיראות בערך כך (כל הזכויות שמורות ל-PLANETWARE) *
"קללת העננים" הזאת הרי רודפת אותנו בטיולים מזה שנים רבות, כך שלא ממש הופתענו, ובכל זאת קצת התאכזבנו.
כיון שכך, יצאנו כבר באותו היום דרומה, לכיוון כף התקווה הטובה.
יש משהו מעורר התרגשות וגם ענווה.....לעמוד בקצה של יבשת. לצפות במפגש של שני אוקיינוסים: האטלנטי וההודי.
סיירנו בכל האזור, שהוא שמורת טבע ענקית של הכף
בדרך חזרה עצרנו לאורך כמה חופים מרהיבים
בין היתר חוף הפינגווינים..........
פינגווין צעיר........
וזכינו להופעת רחוב חביבה
אגב, הרביתי להזכיר את עניין מחסור המים, שברוב המקומות (פרט לאודסהורן) קצת לגלגנו עליו בינינו לבין עצמנו, כי יש להם מים בשפע.
אבל השיא של העניין הזה היה בקייפטאון.
כאן המחסור, או לפחות יחסי הציבור שלו, בלטו יותר מבכל מקום אחר בדרום אפריקה.
בכל פינה זעקו שלטים לחיסכון במים, ובמלון שלנו בשירותים היה שלט כזה:
זאת בנוסף כמובן לשלטים הרגילים המבקשים לחסוך במים ולהתחשב בסביבה ולא להחליף מגבות כל יום וכו'........
למען הסר ספק - אין אצלי מצב שבו אני לא מורידה את המים בשירותים, ולא משנה מה בדיוק עשיתי שם.
עם כל הכבוד למחסור המים בקייפטאון, הם נאלצו לחסוך בדרכים אחרות, אני לא שיתפתי פעולה.
בלי קשר לכך המלון היה ממש מתחת לכל ביקורת, הכל התפרק שם, כולל ראש המקלחת שנפל לי על הראש תוך כדי מקלחת....וממילא זרזיף המים שיצא ממנו היה כזה שדחיתי את חפיפת השיער למאוריציוס.......
בערב נסענו למרכז העיר, הסתובבנו במרכזי בילוי וקניות, אכלנו במסעדה נחמדה במרכז העיר (שבה לשמחתנו אכלו ובילו יחד גם שחורים וגם לבנים), וטיילנו לאורך החוף ליד המלון שלנו, נהנים מהשקיעה היפה.
וכך הסתיים היום הראשון שלנו בקייפטאון.
המשך בפוסט הבא........
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה