קיץ. חם. השעות שבהן אני מסוגלת לשבת בנינוחות ללא מזגן הולכות ומתמעטות.
סיימתי בהנאה רבה גם את הספר של ליעד שהם (עיר מקלט) וכעת התחלתי את "מקום יפה למות בו" של מאלה נאן.
הספר נכתב (או לפחות תורגם) ב-2012 אבל העלילה מתרחשת בשנות החמישים של המאה הקודמת בדרום אפריקה. רצח של אדם לבן באיזו עיירה שכוחת אל, על גבול מוזמביק....בתקופה אפלה. לא שיש לי מושג מה המצב בדרום אפריקה כיום. אבל לכאורה רשמית אין מה להשוות לזמנים ההם..........
לאט וביסודיות מחסלת את מדף "הספרים שלא נקראו". חלקם יושבים שם כבר כמה שנים. את חלקם אני לא זוכרת שקניתי או קיבלתי........מניחה שאת חלקם (כמו השניים האחרונים) קנה בכלל T בשדה התעופה לקראת חופשה כלשהי, התחיל לקרוא ומעולם לא סיים (יש עדיין סימניות בשניהם).
היתה לי שיחה על קריאה עם חתני כשהם היו כאן בששי. הוא לא קורא. ולא כי זה לא מעניין אותו.
יש לו איזה שהוא ליקוי שמעולם לא אובחן ובוודאי שלא טופל - גם בקריאה עצמה וגם ביכולת הריכוז לאורך זמן.
הוא טוען שמעולם לא למד לקרוא כמו שצריך, והיה מנחש את המילים....
הוא מספר שרק כשהוא התחיל ללמוד אנגלית, הוא הבין שאפשר לקרוא את האותיות בזו אחר זו כדי להבין מהי המילה, ואז הוא בעצמו החליט לנסות זאת גם על העברית.
ובכל מקרה הוא מתקשה לקרוא, דעתו מוסחת, הוא מוצא את עצמו "תקוע" על אותו עמוד המון זמן....בקיצור הוא די ויתר על הקריאה.
כיון שהוא חכם מאד וגם אינטליגנטי (שזה לא ממש אותו הדבר) אף אחד לא עלה על זה, ורק כשהוא התחיל להתקשות בישיבה ובריכוז בבחינות הארוכות בתואר בהנדסת מכונות באוניברסיטה....בתי זיהתה שיש בעייה. בשלב זה הוא כבר לא עשה עם זה כלום, סיים בהצלחה רבה את התואר וגם עושה חיל במקצוע....אבל מבאס שמישהו כל כך חכם נפל ככה בין הכסאות ולא אובחן ולא טופל ו"הסתדר לבד" כשהכל כנראה הרבה יותר קשה.
לשני ילדיו (נכדיי האהובים) תפיסה מהירה ואינטליגנציה גבוהה, כשזה מתבטא אצל כל אחד מהם קצת אחרת.
חכמוד מילולי מאד, "הומאני" כמו שהיו מסווגים את זה בזמני, יודע גם להיות מניפולטיבי, בקיצור - עורך דין.
נשמותק יותר "ריאלי", קולט חשבון, שפות והנדסה....בקיצור - מהנדס כמו אבא שלו.
אבל אצל נשמותק בפירוש רואים הפרעת קשב וריכוז וגם היפראקטיביות שלא קיימת אצל חכמוד.
לפחות אצלו, שלא כמו אצל אבא שלו, ההורים היו עם היד על הדופק מההתחלה.
בתי בכלל הגזימה, כשבגיל צעיר, ממש פעוט, היא החליטה בינה לבין עצמה שיש לו תסמונת טורט.
נראה לי שהיא לא היתה בכיוון, אבל טוב שהיא עקבה אחריו ובכלל טוב ששניהם עברו ריפוי בעיסוק (שהיא טוענת שבגילאים האלה זה שווה ערך, אם לא שווה יותר מפסיכולוג, למי שצריך).
איך הגעתי לכל זה? מהקריאה......
סיימתי בהנאה רבה גם את הספר של ליעד שהם (עיר מקלט) וכעת התחלתי את "מקום יפה למות בו" של מאלה נאן.
הספר נכתב (או לפחות תורגם) ב-2012 אבל העלילה מתרחשת בשנות החמישים של המאה הקודמת בדרום אפריקה. רצח של אדם לבן באיזו עיירה שכוחת אל, על גבול מוזמביק....בתקופה אפלה. לא שיש לי מושג מה המצב בדרום אפריקה כיום. אבל לכאורה רשמית אין מה להשוות לזמנים ההם..........
לאט וביסודיות מחסלת את מדף "הספרים שלא נקראו". חלקם יושבים שם כבר כמה שנים. את חלקם אני לא זוכרת שקניתי או קיבלתי........מניחה שאת חלקם (כמו השניים האחרונים) קנה בכלל T בשדה התעופה לקראת חופשה כלשהי, התחיל לקרוא ומעולם לא סיים (יש עדיין סימניות בשניהם).
היתה לי שיחה על קריאה עם חתני כשהם היו כאן בששי. הוא לא קורא. ולא כי זה לא מעניין אותו.
יש לו איזה שהוא ליקוי שמעולם לא אובחן ובוודאי שלא טופל - גם בקריאה עצמה וגם ביכולת הריכוז לאורך זמן.
הוא טוען שמעולם לא למד לקרוא כמו שצריך, והיה מנחש את המילים....
הוא מספר שרק כשהוא התחיל ללמוד אנגלית, הוא הבין שאפשר לקרוא את האותיות בזו אחר זו כדי להבין מהי המילה, ואז הוא בעצמו החליט לנסות זאת גם על העברית.
ובכל מקרה הוא מתקשה לקרוא, דעתו מוסחת, הוא מוצא את עצמו "תקוע" על אותו עמוד המון זמן....בקיצור הוא די ויתר על הקריאה.
כיון שהוא חכם מאד וגם אינטליגנטי (שזה לא ממש אותו הדבר) אף אחד לא עלה על זה, ורק כשהוא התחיל להתקשות בישיבה ובריכוז בבחינות הארוכות בתואר בהנדסת מכונות באוניברסיטה....בתי זיהתה שיש בעייה. בשלב זה הוא כבר לא עשה עם זה כלום, סיים בהצלחה רבה את התואר וגם עושה חיל במקצוע....אבל מבאס שמישהו כל כך חכם נפל ככה בין הכסאות ולא אובחן ולא טופל ו"הסתדר לבד" כשהכל כנראה הרבה יותר קשה.
לשני ילדיו (נכדיי האהובים) תפיסה מהירה ואינטליגנציה גבוהה, כשזה מתבטא אצל כל אחד מהם קצת אחרת.
חכמוד מילולי מאד, "הומאני" כמו שהיו מסווגים את זה בזמני, יודע גם להיות מניפולטיבי, בקיצור - עורך דין.
נשמותק יותר "ריאלי", קולט חשבון, שפות והנדסה....בקיצור - מהנדס כמו אבא שלו.
אבל אצל נשמותק בפירוש רואים הפרעת קשב וריכוז וגם היפראקטיביות שלא קיימת אצל חכמוד.
לפחות אצלו, שלא כמו אצל אבא שלו, ההורים היו עם היד על הדופק מההתחלה.
בתי בכלל הגזימה, כשבגיל צעיר, ממש פעוט, היא החליטה בינה לבין עצמה שיש לו תסמונת טורט.
נראה לי שהיא לא היתה בכיוון, אבל טוב שהיא עקבה אחריו ובכלל טוב ששניהם עברו ריפוי בעיסוק (שהיא טוענת שבגילאים האלה זה שווה ערך, אם לא שווה יותר מפסיכולוג, למי שצריך).
איך הגעתי לכל זה? מהקריאה......
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה