לפני כמה שנים קראתי ספר בשם אל תכתבי את זה אז גנבתי ממנה בסילוף קל את הכותרת.
כי שני הנושאים שאני רוצה לכתוב עליהם היום הם בדרך כלל לא נושאים שמשתפים עליהם אנשים אחרים בכלל ובבלוג בפרט. אבל עכשיו אני עושה כאילו זה היומן הפרטי שלי, ואני כותבת לעצמי ומתעדת לעצמי דברים שעוברים עלי ומעסיקים אותי, ולכן אעשה לעצמי עוול אם לא אכתוב עליהם.
*גם ככה יש דברים שאני לא כוללת כאן בבלוג, אבל בדרך כלל אלה דברים שעלולים לפגוע באנונימיות שלי. אז לא מדובר במשהו כזה.
אז שני הנושאים שאני רוצה לכתוב עליהם היום קשורים לזריקות הרזיה ולעצירות. כן, לא ממש "מעורר תיאבון".
לגבי ההרזיה - תקציר קצר: בשנת 2020 באמצע מגיפת הקורונה, פצחנו T ואני בפרוייקט הרזיה, שכלל שינוי משמעותי בתפריט ובהרגלי האכילה שלנו, שילוב רציני וקבוע של פעילות גופנית בשיגרת היום יום שלנו, ואת כל זה עשינו תוך שנעזרנו בזריקות הרזיה מסוג 'סקסנדה'.
תוך שנה השלנו - כל אחד מאיתנו - 27 קילו ממשקלנו. שנינו ירדנו מ-BMI 32 פלוס ל- BMI 23.
ואז T התחיל עם כל בעיות הבריאות שלו - ודי חשדנו שהסקסנדה גרמה להן, למרות שכמה שדיווחנו לכל הרופאים על הסקסנדה אף אחד מהם לא אישר שאולי זה הגורם - ובכל מקרה הוא הפסיק מייד לקחת את הזריקות, וגם אני הפסקתי כמה חודשים לאחר מכן.
המשכנו עם הרגלי האכילה שלנו ועם שיגרת האימונים שלנו, ושמרנו די יפה על המשקל לאורך זמן, עד שלפני כשנתיים הרגשתי שאני מתחילה לעלות קצת שוב, ולא מצליחה לרדת את אותם קילו/שניים מיותרים, לא משנה מה עשיתי. גם T התחיל לעלות במשקל, אבל זה לא הטריד אותו. אני, כידוע, די "שרוטה" בעניין הזה, ואחרי כמה חודשים של קיטורים לדיאטנית שלי, היא שאלה למה שלא אחזור להזריק. התלבטתי והתלבטתי - ואז חזרתי לזריקות, ומהר מאד הצלחתי באמת לרדת את אותם קילוגרמים שהעיקו עלי, ובעיקר - מבחינתי - בלמתי את מגמת העלייה שאני מכירה היטב משנים קודמות. זה תמיד התחיל עם קילו/שניים ואז עוד שניים ואז עוד......אז שזה יצא מכלל שליטה. אז חזרתי להזריק וכבר שנתיים פלוס שאני מרוצה ושומרת על המשקל ועל ההרגלים והכל בסדר.
עד שפתאום נוצר בשוק מחסור בסקסנדה. והדיאטנית הציעה לי לעבור לויגובי, וגם כתבה לרופאת המשפחה שלי כדי שזה יהיה מתועד. אז התחלתי להזריק ויגובי, שהתברר שזה חומר חזק יותר (שאותו מזריקים פעם בשבוע, בניגוד לסקסנדה שמזריקים פעם ביום), והתחלתי במינונים נמוכים, שמייד השפיעו יופי על התיאבון אבל מצד שני גם התחילו לי תופעות לוואי - בעצם תופעה אחת: בחילות, בעיקר בבוקר. זכרתי שגם עם הסקסנדה סבלתי מבחילות בבוקר בחודשים הראשונים, אבל אני לא זוכרת מתי זה הפסיק.
אז אני על ויגובי, עדיין לא במינון גבוה במיוחד, זה עובד מצוין מבחינת השמירה על התיאבון והמשקל, אבל לפחות פעם/פעמיים בשבוע אני סובלת בבוקר ולעיתים אפילו מקיאה. ובכל פעם כזאת אני מתלבטת אם להפסיק ואולי לנסות שוב להסתדר בלי כלום.......ואז נזכרת בדפוס של הגוף שלי, שבסופו של דבר תמיד מתחיל להעלות משקל בחזרה גם כשאני שומרת בדיוק על אותו תפריט ובדיוק על אותה רמה של הוצאת אנרגיה......
וזהו. זו הנקודה שבה אני נמצאת עכשיו. ממשיכה להזריק, נהנית מהשמירה על המשקל, אבל סובלת מידי פעם מבחילות......ומתלבטת.
הנושא השני הוא העצירות.
כפי הנראה נולדתי עם מעי עצל או משהו כזה. הורי מעולם לא התייחסו לנושא הזה ולא היה לי מושג שלצאת לשירותים פעם ביום זה חשוב, ולפעמים היו עוברים שלושה או יותר ימים בין יציאה ליציאה, גם כשהייתי ילדה. שנים חייתי ככה עד שדיאטנית אחת, אי אז בתחילת שנות הארבעים לחיי, העירה את תשומת לבי שזה לא בריא ולא תקין ושאני חייבת לבקר בשירותים כל יום, מקסימום כל יומיים.
היא המליצה לי להתחיל לשתות 'פסיליום' על הבוקר עם שתי כוסות מים, כדי להעשיר את תהליך העיכול בסיבים. זה עזר במעט אבל לא ממש "הזיז" למערכת העיכול העצלה שלי. בהמשך התחלתי גם לאכול שני שזיפים מיובשים כל בוקר. וכשעדיין שום דבר לא הניב את התוצאות הרצויות, היא המליצה לי על שתיית 'תה טיבטי' או 'T לקס' בסוף הארוחה. ובאורח פלא נפתרה הבעייה, והפכתי להיות "ככל האדם" מבחינת סדירות היציאות לשירותים.
בתקופות של נסיעות, טיסות לחו"ל וכולי, התברר שזה לא מספיק, והייתי צריכה באופן זמני להוסיף גם 'נורמלקס' תמיד בימים הראשונים של החופשה/טיול, עד שהמערכת היתה מתחילה לתפקד שוב, אבל זה היה תמיד זמני והסתדר אחרי כמה ימים.
עד לאחרונה.
כי החברה שמייצרת ומשווקת את התה הזה, פשטה רגל או משהו, והתה נעלם מהמדפים. ופתאום נתקעתי שוב עם הנושא הזה של יציאות לא סדירות....וזה מעיק.
אז הרוקחת המליצה לי על כמוסות 'קלגו', לפני השינה, וזה עוזר אבל לא תמיד ולא מספיק. ואז היא אמרה שזה בסדר גם לקחת את הנורמלקס באופן קבוע........אבל מסתבר שגם זה לא מספיק.
ובקיצור - כרגע אני עם שילוב של שניהם (קלגו ונורמלקס) ואולי אולי זה מסתדר.......אבל זה נשמע מוגזם...ואני די מיואשת מזה.
אז זהו, כתבתי על דברים שלא אמורים לכתוב עליהם...........ועכשיו אפשר לחזור להתעסק בדברים אחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה