אולי הפסקת אש...כלומר, אולי היא תישמר. אולי היא תיאכף. אולי החל תהליך שיעצור את הטרלול הזה...אולי.
עוד שבוע עמוס עבר עלינו, ואני מתחילה לתהות אם יש בכלל מה לחכות שזה ייגמר. אולי מעכשיו תמיד יהיה עומס כלשהו.
בגזרת הבריאות של T - היו לו שני התקפי כאב השבוע. האחד היה בינוני בעוצמתו, ואיכשהו T פתאום חשב על הרעיון, תוך כדי התפתלות מכאבים, להפעיל לחץ על אזור הבקע...וההתקף נרגע. חשבנו שזה "פטנט" חדש שהוא גילה, להקל על עצמו בעת התקף, אבל ימים ספורים אחרי כן הגיע התקף חזק מהגיהנום, שהותיר אותו שטוף זיעה קרה, ולא היה מה לדבר על לחץ על אזור הבקע בכלל.
הוא ביקר אצל ד"ר בקע, שמצא בקע נוסף מתחת לטבור, וקבע בפסקנות שהוא הוא מקור הכאבים, ושחייבים לנתח. הפרופסור עודכן ונתן את ברכתו, ועד הניתוח (בעוד כחודשיים) T אמור ללכת כל הזמן עם חגורת בטן ייעודית. בנוסף הוא ייפגש בשבוע הבא עם מומחה בקעים אחר, ליתר בטחון, לקבל דיעה נוספת.
אבא קיבל הודעה מהרופאה בשיקום שהוא משתחרר באמצע השבוע הבא. החדשה הזאת התקבלה בשמחה רבה אצל כולנו, ולא פחות מזה אצל המטפלת, שאמרה לי "תודה רבה" המון פעמים בטלפון. קבענו שהיא תגיע אליהם הביתה יום לפני השחרור ותתמקם לה, ונסע יחד להביא אותו הביתה למחרת.
בינתיים עשינו עוד כמה V על המשימות שקשורות להורי - קנינו והרכבנו שידת מגירות עבור המצעים שלהם, שעם המיטה החדשה נאלצו למצוא לעצמם אחסון חדש (במיטה הקודמת היה למטה ארגז מצעים). התקף הכאב הנורא שהיה ל-T השבוע קרה תוך כדי הרכבת השידה. אבל היא יצאה נהדר ואמא מאד מאד מרוצה.
בנוסף קפצתי ל"יד שרה" להביא לאבא כיסא למקלחת. קנינו להם גם מצלמות אבטחה, אבל עוד לא התקנו אותם בבית, וגם אינטרקום, כדי שאבא יוכל לקרוא למטפלת בלילה אם הוא זקוק לה.
הברונכיט והשיעול חלפו להם, ועכשיו הדיאטנית פסקה שהוא יכול לחזור לשתות נוזלים ללא הסמכתם. אותי זה מאד מדאיג העניין הזה. אני חוששת שבכל זאת הבליעה שלו לא מושלמת, ושיש אספירציה של נוזלים שעלולה לגרום לו שוב לברונכיט או אפילו לדלקת ריאות. ניסיתי לשכנע אותו להמשיך בכל זאת להסמיך את הנוזלים, ובסוף T הציע פשרה - להוריד את ההסמכה בהדרגה...ולעקוב מקרוב אחר תופעות כמו שיעול אחרי שתייה וכדומה.....נראה מה יהיה. מאד חוששת מזה.
גם בשבוע הזה קרו כמה תקלות אצלנו בבית.
הראשונה היתה שהמחשב הנייח של T מת. כלומר, הלך הדיסק (לא הדיסק של הנתונים, הדיסק של ה-WINDOWS, ה-SSD). אמנם גם ככה כל הנתונים על דיסק אחר, וגם מגובים, אבל עכשיו צריך לבצע כמה וכמה התקנות מחדש. התחלתי עם זה כבר היום.
ביום ש-T היה אצל ד"ר בקע הייתי אמורה לנסוע להביא את המחשב מתיקון, ואז קרתה התקלה השנייה. הרכב היה בטעינה (הוא הרי חשמלי) והתקע לא הצליח לצאת מהשקע. שום דבר שעשיתי לא עזר, והרכב נשאר מחובר לטעינה, כך שלא יכולתי לנסוע לשום מקום.
בצר לי, התקשרתי למוקד התמיכה של ZEEKR, שכבר נעזרנו בו כמה פעמים כדי לשאול שאלות טכניות, והמוקדן היה מאד אדיב ונתן לי כל מי רעיונות וטכניקות כדי לשחרר את המטען מהרכב, אך ללא הועיל. בסופו של דבר הוא שלח לי טכנאי, שכנראה במקרה היה בסביבה והגיע אלי תוך כמה דקות. הטכנאי הצליח לשחרר את התקע, והראה לי שאחד הפינים תקול. בתקע עצמו, ששייך למערכת הטעינה, ולא לרכב. אז פתחנו קריאה בחברה של המטען, להחלפת המטען. מקווה שיגיעו בימים הקרובים. אחד הדברים המעצבנים הוא להיתקע בבית עם הרכב כי לא ניתן לשחרר אותו מהטעינה! צרות של רכבים חשמליים כנראה........
עוד השבוע בקרנו אצל בתי וזכינו ללא מעט זמן איכות עם כל אחד מהנכדים. הביקורים האלה הם באמת זמן יקר עבורנו, כי אנחנו אז לא מארחים ולא עובדים במטבח ויכולים להיות איתם נטו. כיף גדול.
עוד מעט הם יגיעו לארוחת ששי, אחרי כמה שבועות שלא יצא להם להגיע.
אבא של חתני היה מאושפז עם דלקת ריאות חריפה, ועכשיו שוחרר הביתה והם מחפשים גם לו מטפלת. הוא אמנם איש צעיר, בן 76 בסך הכל, אבל לא בריא ומאד מאד מזניח את עצמו. וגם את הבית שלו. הוא חי לבד (עם כלב קטנטן)ו, מעשן כבד, יש לו סכרת, הוא לא עובד ויש לו אופי די מחורבן, כך שאין לו הרבה קשר עם אנשים אחרים. מקווה שהוא יהיה בסדר. ראיתי שהנכדים מאד מאד דואגים לו. מתוקים כאלה, בקושי יש להם קשר אליו אבל הם דואגים לו כל כך.
השבוע היה קרררר.... ממש קר. אמנם בבוסטון הטמפרטורות מגיעות לשיאים הרבה יותר נמוכים מזה, אבל משום מה 11 או אפילו 14 מעלות בארץ זה קררררר. בינתיים הפתרון שלי הוא פשוט ללבוש שכבות חמות. עוד לא הפעלתי כמעט את החימום בבית (פרט לזמן המקלחת). עכשיו גל הקור הזה חלף.....ואמור להיות יותר נורמלי. לעונה.
גולת הכותרת של השבוע שלי היה מפגש מאד (מאד!) מהנה עם 'קלי' ו'שני', חברותיי מהצבא. נפגשנו לפני כשלושה שבועות אבל זה היה אז קצר ושלושתנו הרגשנו שרוצות עוד. אז הפעם קבענו לשעת צהריים, ונפגשנו במסעדה, ולקחנו את הזמן....וזה היה פשוט כיף טהור. מקווה שהמפגש הבא לא יהיה רחוק כל כך..............
ואף מילה על המצב או הממשלה........כי כבר אין לי כוחות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה