הרבה עניינים יש לנו איתם בשנה האחרונה, אבל זה הנוכחי הוא הצורך לאשר ש-T הוא אכן T והוא זה שהגיש את הדו"ח השנתי לשנת 2023 ולא איזה מתחזה הגיש בשמו.
זה נשמע אבסורד, האמת. בכל כך הרבה אופנים. אבל כאן באמריקה כל דבר קטן מעורר חשד ל"fraud".
אתמול, למשל, כשניסיתי להעביר לבת דודי כסף להחזר מחצית מהוצאות הטיול, אתר ההבנק מייד נעמד על רגליו האחוריות. הוא לא מכיר אותה, זו הפעם הראשונה שאני מעבירה כסף לאדם הזה, ולמרות שהקמתי אותה כ"מוטבת" באופן מסודר, הוא עיכב את הביצוע ביקש( באותיות גדולות ואדומות) שאתקשר אליהם בדחיפות לאשר את העיסקה. למזלי עוד לפני שהספקתי להתקשר הוא גם שלח לי סמס ושאל אם אכן ביקשתי את ההעברה הזאת, ומשעניתי בחיוב ההעברה יצאה אל הפועל. זה כבר סביר. אישור בסמס זה הגיוני. זה מעולה אפילו. אני הכי שונאת כשמכריחים אותי להתקשר.
בהקשר של אימות הזהות של T נזכרתי בסרט האגדי שני קונילמל, למי מאיתנו שמספיק מבוגר כדי להכיר את זה.
סרט מחזמר בכיכובו של מייק בורשטיין בתפקיד כפול: מקס הפרחח שמאוהב בבת הגביר, וקונילמל התלמיד החכם הביישן והמגמגם שאמור להתחתן איתה בשידוך.
הבחורה מציעה למקס להתחזות לקונילמל כדי לקבל את ברכתו של אביה הגביר לחתונה, אבל כמובן שקונילמל האמיתי מופיע וחווה משבר זהות. השיר הייתי קונילמל מבטא את הבלבול והתסכול של התלמיד החכם הביישן כשהוא מגלה שהוא לא הקונילמל היחיד.... "אומרים כי אני אינני אני"( רק שמייק בורשטיין שר "אינ-נני אני" בגלל הגמגום). מקסים מקסים. ובסוף הטוב בת הגביר מתחתנת עם מקס בחיר ליבה וקונילמל מתחתן עם בתו של השדכן שמשוועת לחתן (הוא יהיה לי בעל ) וכרגיל "הסנדלר הולך יחף".
טוב, נסחפתי בזכרונות ילדות ונוסטלגיה.
אז אני בבית קפה והמזוודות והתיקים שלנו לידי, מחכה ל T.
בינתיים הוא עדכן שהוא עבר בהצלחה את הבדיקה הבטחונית בכניסה לבניין הפדרלי ואישר שאכן ציידתי אותו בכל המסמכים הדרושים.
האמת שאני מתה לשירותים אבל אין מי שישמור לי על הדברים אז מחכה בסבלנות.
מקווה שיעבור מהר ובעיקר 'ר שיעבור בשלום ונוכל להניח גם את הסאגה הזאת מאחורינו.
המשך יבוא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה