הימים חולפים ממש במהרה, ולמרות שאני מרגישה שירד הקצב אצלי ואני פחות או יותר חוזרת לשיגרה, עדיין אני מביטה אחורה אל השבוע הזה ומבינה שגם הוא היה רצוף פעילות.
סוף סוף היתה ל-T ביקורת אצל הפרופסור - שבדק אותו ביסודיות (גם פיזית) ועבר על הבדיקות והקשיב לכל התופעות והמכאובים והחליט שהתקפי הכאב של T חייבים בירור מעמיק והפנה אותו בשלב ראשון ל-CT בטן.
הוא לא מכיר כאבים מסוג זה - שמזכירים יותר כאבים חסימתיים, כמו אלה שהיו ל-T לפני הניתוח. אותי אישית זה מדאיג יותר, כמובן. אם הוא לא מכיר סימן שזה לא קשור לתופעות פוסט ניתוח ויש בעייה, והשאלה מה ואיפה ומה אפשר לעשות כדי לפתור אותה.
בבדיקה הפיזית הוא אמר שהוא מרגיש איזו שהיא חולשה בחלק העליון של הצלקת, ותהה אם אולי יש שם בקע, אבל כאמור סוג הכאב מתאים יותר לחסימה. בכל מקרה אם ב-CT לא ניתן יהיה להבין מה קורה שם בפנים, הם יעשו שוב בדיקה אנדוסקופית. אוף, זה לא נגמר.
השבוע היו לי וגם ל-T תורים במכבידנט - בפעם הראשונה - לשיננית. התור שלי עבר בהצלחה רבה, הייתי אצל מישהי שהתחשבה מאד ברגישויות החניכיים שלי ובאזורים בהם יש לי נסיגה, ניקתה באופן יסודי, נראה לי, אבל השתדלה לא להתעלל יתר על המידה. המרפאה הזאת די חדשה והציוד הרבה יותר חדיש ותקין ומשוכלל - במרפאה הפרטית בה נהגנו לטפל עד עכשיו היה ציוד מיושן, למשל שאיבת הנוזלים מהפה לא עבדה כמו שצריך וזה הפריע לי מאד. במכבידנט אפילו כשטופלתי בסוף הניקוי בפלואוריד, היא שמה לי מכשיר שגם שאב את הנוזלים תוך כדי. עוד לא נתקלתי בכזה. בקיצור, הייתי מרוצה וכבר קבעתי את התור הבא.
לעומת זאת אצל T, לאחר שמילא את טופס הפרטים הרפואיים, התרופות שהוא לוקח והניתוח שהוא עבר לפני שבעה חודשים - סירבו לקבל אותו לניקוי שיניים ללא אישור רופא המשפחה. וזאת למרות שאין בתרופות שלו מדללי דם או כל דבר שקשור ללב או משהו שאמור בכלל להשפיע על טיפול שיניים בכלל ושיננית בפרט. זה היה מאד מרגיז.
T שקל לבטל בכלל ולחזור לשיננית הפרטית אבל הפקידה שם היתה נחמדה מאד וקבעה לו תור גם לרופאת השיניים שלהם וגם לשיננית שוב בפעם אחרת, ושלחה אותו ל'רופאהחדשה' לקבל אישור לטיפול.
'רופאהחדשה' צחקה ואמרה שאלה שטויות ומיד הוציאה לו אישור, כך שבפעם הבאה שהוא יילך הכל אמור להתנהל בסדר.
בנוסף היא הוציאה לו הפנייה ל-CT וצרפה גם את ההתחייבות שכבר התקבלה, והוא קבע תור לשבת בסוף החודש באסותא אשדוד - זה היה התור הקרוב ביותר שהיה זמין.
T גם התלונן בפניה שכאשר הוא מרים את הראש הוא מקבל סחרחורת ומרגיש שהוא מאבד הכרה, והיא הפנתה אותו לבדיקת דופלר של העורק התרדמני (carotid artery), וגם לזה הוא הצליח לקבל תור רק בחודש הבא ובבית שמש. אנחנו מסתובבים בכל הארץ בגלל שבאזור המרכז אין תורים.
בשבוע הבא נהיה במשרד הפנים בצפת כדי לחדש את הדרכונים שלנו. מזל שיש לנו ארץ קטנה.
השבוע היתה לחכמוד הופעה ראשונה עם ההרכב שהוא מנגן איתם - המורה שלו לגיטרה עשה את ה"שידוך" והוא הכי צעיר בלהקה. לא הצלחנו לקנות כרטיסים להופעה, שהיתה בזאפה הרצליה. תוך חצי יום מרגע שבתי קיבלה את הקישור לרכוש כרטיסים הם כבר אזלו. מקווה שנוכל להגיע בפעם הבאה. הוא נהנה מאד ונשאר עם טעם של "עוד".
עוד השבוע סוף סוף קניתי לי נעלי ריצה חדשות - שלי כבר היו בלויות לגמרי בארה"ב לא מצאתי כאלה במחיר שפוי. דווקא בארץ המחירים סבירים יותר ואנחנו מקבלים שם גם הנחה יפה.
עוד "פרוייקט" שעשינו עליו V היה להחליף את הגומיות הבלויות במקלחון שלנו. T ואני קנינו את הגומיות במפעל בו הזמנו את המקלחון הזה בעת בניית הבית, ו-T עשה את רוב עבודת ההחלפה בעצמו, עם קצת עזרה שלי. עכשיו המקלחון נראה שוב חדש.
אחר כך פגשנו לארוחת צהריים את שותפנו ושריתה, שמאוחר יותר השבוע טסו לשבועיים ליוון. היה ממש נחמד. שוב הלכנו למסעדת פראטלי, בה היינו לפני כמה שבועות עם הורי. היה טעים ולא נורא יקר והשירות היה טוב.
השבוע בתי ביקשה שנעשה את ארוחת הערב במוצ"ש במקום בששי - היא עובדת כל היום בקליניקה וחוזרת ממש מאוחר הביתה ורוצה פשוט לנוח. מבחינתנו, וגם מבחינתם של הורי, זה באמת לא משנה אם זה ששי או שבת. ברור שהסכמנו. אז יש לנו היום ערב שקט. בהמשך השבוע אנחנו מתכננים לארח את נשמותק וחכמוד אצלנו שוב ואולי גם לקחת אותה לבריכה ביישוב לידנו. נקנה כרטיסיה וכך תהיה לנו עוד פעילות איתם, כעת כשממש לא מומלץ ללכת לים עם כל המדוזות.
גם קנינו להם מטקות וערכת חץ וקשת - שיוכלו לשחק כאן בגינה. חופש גדול ורצוי שיעשו עוד דברים מעבר למסכים. יש להם חוג שחייה ואת המוזיקה (נשמותק פסנתר וחכמוד גיטרה) וחכמוד התחיל חוג חדש - אפילו לא שאלתי איזה - ובתי מתעקשת איתם שייפגשו עם חברים לפחות פעמיים בשבוע.
בין לבין סיימתי את "איך מלטפים קיפוד" שהיה מצוין. הספר עורר בי הרבה מאד רגשות חזקים - של חמלה וכאב כלפי הגיבורה וגם כלפי גיבורי המשנה.
עכשיו מחכים לי שני ספרים חדשים (שוב, בהמלצתה של תיאו התותחית) - אדווח בהמשך.
בינתיים בבוסטון הגיעו הוריה של כלתי לביקור ו.........אמא של כלתי חולת קורונה. נראה שההיסטוריה חוזרת, למרות שאמא של כלתי הביאה את זה איתה מהארץ. היא כבר היתה מצוננת לפני שהם עלו על הטיסה אבל יצאה שלילית בבדיקה, ואילו כשנחתה ונבדקה שוב - יצאה חיובית. גם להם אמורה להיות טיסה לקנדה (לחברים או קרובי משפחה מבוגרים) וגם אצלם הטיסה בסימן שאלה - גם כי האמא לא מרגישה טוב ממש וגם כי הם לא ירצו לסכן את המארחים, אנשים מבוגרים ולא בריאים. איזה בלגן.
אז אלה קורות השבוע החולף..........
סופ"ש נעים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה