על הא ועל דא

בשבת אירחנו לארוחת צהריים אצלנו בשבת - הבאתי את הורי ובתי וחתני והנכדים הגיעו והיה מאד מוצלח. 

האוכל היה טעים מאד, האווירה היתה נחמדה, וכולם - כן, כולל אמא שלי - נהנו. אמא שלי אפילו הגדילה לעשות ולמחרת סיפרה שהיא עדיין מתענגת על הבילוי המשפחתי ועל הארוחה. 

בראשון הצלחתי שוב להיפגש עם 'מחברת', וצחקנו שהיא אפילו לא תרגיש בהעדרי, כשנהיה ביוון, כי יש סיכוי שבראשון הבא כבר ניפגש שוב. 

לגבי יוון, צץ סימן שאלה קטן לגבי הטיסה כי גילינו ש-T טעה בעת ביצוע ההזמנה ושמי על כרטיסי הטיסה כתוב עם שגיאה. אני יודעת שעושים מזה עניין שלם וממש לא בא לי הסיבוך הזה. כשכתבנו לחברה קיבלנו הודעה שחברת התעופה ב"הלוך" מבקשת $170 על השינוי (של אות אחת) ושעדיין לא קיבלו תשובה מחברת התעופה של ה"חזור". 

די חוצפה. לא? 

אז החלטנו לא לעשות כלום, ומה שיהיה, יהיה. צחקתי, שמקסימום יטוסו T, 'שותפנו' ו-'שריתה' בלעדיי. זה לא כאילו שאני ששה לנסיעה הזאת ממילא. 

בסוף בלי שביקשנו, חזרה אלינו החברה אצלה בצענו את ההזמנה והודיעה שהחברות הורידו את הדרישות שלהן וכעת עבור שני הכיוונים העלות תהיה $70 "בלבד". אז הסכמנו. למרות שגם זו חוצפה לדעתי. 

ואחר כך כשבצעתי את הצ'ק אין און ליין לטיסת ההלוך, ראיתי שבכוונה הושיבו אותי ואת T בשתי שורות נפרדות ורחוקות זו מזו, שנינו ליד חלון. כדי שנשלם עבור מושב. אבל T אמר שזה שטויות (8 אירו עבור המושב) ושילמנו, כדי שיהיה לו מושב במעבר וכדי שנשב ביחד. לא שזה היה נורא, בטיסה של שעתיים. 

קבלנו כבר את כרטיסי הטיסה המתוקנים וראיתי שכבר עכשיו שעת ההמראה מאתונה השתנתה.... מקווה שלא יהיה יותר מדי בלגן ולא יהיו יותר מדי שינויים. 

היום נחגוג לשרי את חגיגת יום ההולדת בפארק שבוטלה בגלל המלחמה עם איראן. ומחר בבוקר נטוס. 

בינתיים סיימתי לקרוא את הספר "שיעורים בפיתוח קול" של דורית רביניאן.

מה אומר? 

אני לעולם לא קוראת ביקורת ספרותית לפני שאני קוראת ספר. אני לא אוהבת. זה מקלקל לי. אני נכנסת לספר כמו לחיים של אדם אחר, מחכה שהעלילה תיפתח ותתפרש לפני בלי שאדע מראש על זה בעצם ובוודאי מה חשבו עליה אחרים. 

אבל כאשר אני מתאכזבת מספר אני פעמים רבות מחפשת את הביקורות כדי להבין האם זו אני או שבאמת...

ואכן גם הפעם, סיימתי את הספר באכזבה מוחלטת, בעיקר כי לא קראתי את ספריה הקודמים של דורית רביניאן אבל שמעתי עליהם הרבה דברים טובים. והלכתי לחפש ביקורות ולא היה קשה למצוא את האכזבה גם אצל אחרים. 

ועכשיו אני יודעת שיהיה לי קשה להחליט לקרוא את אחד מספריה הקודמים. וגם הופתעתי לגלות שיש רק שניים - למבוגרים. מדהים כמה ה"באזז" סביב ספר או סופר יכול לגרום לאנשים לחשוב שהוא כתב הרבה ספרים. טוב, ואולי זאת רק אני שחשבתי כך.

בכל מקרה - גם לאוהבי רביניאן - אני לא ממליצה. למרות שראית בבלוג של סופרת ספרים שלמרות הכשלים שבספר, לדעתה הוא "יפה להפליא. נוגע ללב. מרתק.". אוקיי עופרה, אני דווקא שמחה שזו דעתך. שמחה בשביל דורית, לפחות.