גשם

 אתמול הגשם תפס את T ממש באמצע הליכת הבוקר. בעצם טיפטף גם די בתחילת ההליכה שלו, אבל הוא המשיך ללכת ואז התחיל גשם שוטף שפשוט קטע את ההליכה באמצע והוא חזר הביתה רטוב לאחר שהשלים רק מחצית מהמרחק הרגיל שלו בבוקר (כלומר 5.5 ק"מ במקום 10.5).

הוא חזר כמה דקות אחרי שאני ניסיתי לצאת ואז הבנתי שגשם שוטף וזה לא ממש לעניין, וחזרתי פנימה. הגשם נרגע אחרי קצת פחות משעה, ויצאתי להליכה מלאה (ואחר כך הוא הצטער שהוא לא יצא איתי שוב) והאוויר היה רענן ונהדר והשמש שיחקה בין העננים וזה היה כיף גדול.

אחר הצהריים לא ירד גשם והיה נעים והלכנו ביחד וזה היה נהדר.

זה היה עוד יותר נהדר כי אתמול קיבלתי את המדרסים המותאים החדשים (כן, אני יודעת שאמורים לחדש מדרסים מותאים אישית כל שנה, אבל אני איכשהו עושה זאת כל 4-5 שנים) ואיכות ההליכה השתדרגה פלאים. בנוסף למדרסים קניתי גם נעליים חדשות - נעלי ריצה הפעם, כי הוסבר לי שבכמויות היומיות שאני הולכת (10-11 ק"מ בסך הכל) נדרשת רמת תמיכה, איזון ובלימת זעזועים שנעלי הליכה לא ממש מספקות. 

בקיצור מאתמול אני ממש מרגישה את ההבדל, בעיקר בגב (שברגיל כבר התחיל להציק לי בקילומטר הרביעי, אפילו השלישי לפעמים, ועכשיו כמעט לא מציק בכלל). שמחה גדולה. 

הבוקר הספקתי לחזור הביתה שניה אחרי שהגשם שוב התחיל. T הגיע כמה דקות אחרי, והפעם הספיק את כל ה-10.5 ק"מ של הבוקר וגשם תפס אותו ממש בסוף.

עוד מעט אצא לדיקור/טווינה, אחרי כן אביא את העוזרת. 

חתני הודיע לנו אתמול שהם מזמינים אותנו אליהם בששי בערב, וזה מאד שימח אותי. שאלתי מה להכין או להביא והוא אמר כלום, אבל כשדיברתי עם בתי הזכרתי לה שביום ששי גם היא עובדת כל הבוקר וגם חתני בחוג נגרות, כך שלא ברור מתי יהיה להם זמן וכוח לבשל, ושיודיעו לנו בהקדם אם בכל זאת להכין ולהביא משהו. 

בשבוע הבא נקבע לי סוף סוף התור לשתל בשן, בתקווה שהפעם זה יעבור בשלום. אני עדיין לא ממש לחוצה מזה - כלומר בגוף עדיין אין לי את התחושה המכווצת הזאת של "לקראת" תהליך מלחיץ ומפחיד, אבל אני מניחה שככל שהיום יתקרב ארגיש את זה יותר.

וואו הצלחתי לכתוב פוסט שלם בלי להזכיר (עד עכשיו) קורונה, פוליטיקה, אפילו את הבחירות בארה"ב.........