הימים חולפים, שנה עוברת

התחלתי לכתוב "הימים חולפים" ואז נכנס לי לראש השיר....משום ה. 

היה קר בבוקר אבל השמים היו כחולים והשמש הבטיחה שיהיה חמים בהמשך היום, והציפורים התעוררו להן, והניגוד החריף בין הפסטורליות של ההליכה בטבע המקסים הזה בחורף הישראלי הזה לבין המציאות שלנו.....וואו, זה יותר מדי. 

אצל T מסתמנת מעט רגיעה בדליפה, זה עדיין קורה אבל נראה לי שהשטף הגדול נרגע ואולי אולי זה יסתיים בקרוב. 

הוא מרגיש טוב ויוצא להליכות, כבר משתגע מלהיות בבית באפס מעשה, ואני מקווה שהוא יתאזר בסבלנות עד שהמנתח יאשר לו לחזור לפעילות מלאה. הביקורת הראשונה אצלו תהיה בשבוע הבא.

אבא הפסיק עם משככי כאבים אופיואידים - האחד הרדים אותו לגמרי, השני עשה לו בחילה. הוא חזר לאופטלגין והבוקר אמא דיווחה שהוא מרגיש מעט יותר טוב, התגלח ויצא לשבת בשמש. נו, גם זה משהו. 

בשבוע הבא יש לאמא יום הולדת 93....בדרך כלל אנחנו קונים לה בגדי ספורט חדשים, אבל השנה אין לי מושג ....נחשוב על זה. 

התקדמתי מעט בספר "מי שסוכתו נופלת" והוא טוב. הוא מעציב מאד, אבל טוב. הסגנון הזה של כתיבה בלי סימני שאלה ובלי סימני ציטוט...לפעמים זה קצת מבלבל, אבל כל כך הרבה סופרים משתמשים בזה שכבר התרגלתי. זוכרת את "על העיוורון" של ז'וזה סאראמאגו שלא השתמש בסימני פיסוק בכלל.....

כיון שהניתוח של T מאחורינו וההחלמה די ניכרת, העזנו והזמנו כבר את הכרטיסים לביקור הבא שלנו אצל בני ומשפחתו המתוקה בבוסטון. עכשיו יש למה לצפות.

עוד דבר שיש לצפות לו הוא חגיגת בר המצווה של נשמותק בקיץ. הפעם בתי מארגנת את כל מה שקשור לעלייה לתורה (אחרי שחתני פישל באופן קטסטרופלי בבר המצווה של חכמוד, היא תפסה פיקוד) ו-T שוב אחראי על החגיגה (ארוחה) שאחרי...לאחר התייעצות עם נשמותק עצמו לגבי מה שהוא רוצה והיכן. לילד רצונות ברורים וכיף לתכנן איתו. 

אולי אולי בני ומשפחתו יוכלו להגיע לישראל לכבוד בר המצווה, ואם כן זו באמת תהיה חגיגה מושלמת. 

לא הצלחתי להיפגש השבוע עם 'מחברת' אבל דיברנו הרבה בטלפון וקבענו לשבוע הבא.

מחר יום הולדתו ה-60 של 'שותפנו'....אני כל הזמן אומרת "יום הולדת 50" בטעות, לגביו. לא יודעת למה. הוא צעיר ממני אבל לא עד כדי כך צעיר 🤣.

המדינה בדרך לאסון, לדעתי, בכל הקשור לשמירה וציות לחוק...........וזה בנוסף לסכנות האורבות לנו מסביב. לא יודעת מה יהיה.