במדור השרביט החם מבקש מוטי שנספר על שיבושי לשון של ילדים.
תודה מוטי על האתנחתא מתלאות ודאגות היום היום שלנו. זה נושא כיפי ומרענן.
אני מאלה שזוכרים שיבושי לשון חמודים של ילדים (ומאידך גיסא מתעצבנת על שיבושי לשון של מבוגרים, אלא אם עברית אינה שפת אימם כמובן).
כשאני הייתי קטנה במשך הרבה זמן הגיתי ל' במקום ר' (אולי כי הורי דיברו עם ר' מתגלגלת, כדוברי ספרדית), והורי לא הפסיקו לספר לי איך הייתי מבקשת "ללקוד ולשיל" (במקום לרקוד ולשיר).
משום מה גם החלטתי בגילאים הצעירים מאד שהמילה "מִמוּל" היא לא הגיונית, ואמרתי בכוונה "נִמוּל" משום מה.
אחיינית-T1 נהגה לומר "שִׁישׁוֹן" במקום "לישון".
שרי אמרה "אַקַךְ כָּךְ" עד לא מזמן במקום אַחַר כָּךְ.
חכמוד אמר "חֹחֶש" במקום חֹשֶׁךְ.
ומה שקורה הוא שכל השיבושים המתוקים האלה מוטמעים אצלנו במשפחה בשפת היום יום ואנחנו ממשיכים להשתמש בהם, הרבה אחרי שהילד גדל ונגמל מהשיבוש.
הוריו של T היו עולים מרומניה, דוברי הונגרית (מאזור טרנסילבניה) והיו להם הרבה מאד שיבושי לשון שנבעו כנראה מתרגום ישיר שהם עשו מהונגרית לעברית. את זה כמובן שקבלתי בהבנה מלאה, כי לא רק שהם היו עולים, הם מעולם לא למדו באולפן. הגיעו ארצה ומייד התחילו להתפרנס למחייתם.
אביא כאן שניים מהשיבושים החביבים עלי ביותר.
הראשון היה כשאמרו "יותר כמו" במקום "יותר מ...". לדוגמא: הכיסא הזה עולה יותר כמו הכיסא השני.
השיבוש השני היה יותר מורכב, ועד היום אני תוהה מה היתה המשמעות המדויקת. חמי ז"ל נהג לומר, לדוגמא, "לא לישון רק על צד שמאל". לעולם לא אדע אם התכוון לישון רק על צד שמאל או לא לישון על צד שמאל.
הורי מדברים עברית גבוהה ויפה, למרות היותם עולים חדשים (מארגנטינה, כאמור) אבל גם להם היו פה ושם פספוסים, דווקא חמודים. כמו שאמא שלי שרה "סֻפְגָּנוּיוֹת נאכל גם לרוב" בחנוכה במקום "סֻפְגָּנִיּוֹת".
גיס-טי היתה שרה "שמונה ימים שם יונתן" במקום "שַׁמְנוֹ נָתַן" על הכד הקטן בחנוכה.
היא גם אומרת עד היום "לְהוֹזִיז" במקום "לְהַזִיז".
וזאת, למרות שהיא נולדה ולמדה כל חייה בישראל.
אבל כפי שהזכרתי בהתחלה, יש אנשים שטועים במילים או בביטויים בעברית (או בלועזית מעוברתת) שמשום מה מרגיזים אותי מאד.
היה לי עמית באחד ממקומות העבודה שנהג לומר "רק לסדר את האוזן" או אפילו "בואי אני אסדר לך את האוזן" כאשר רצה לומר "לסבר את האוזן". וזה לא היה בצחוק. הוא באמת חשב שככה אומרים את הביטוי.
בנוסף מעצבן אותי כשמשבשים מונחים בלועזית, כפי שהזכרתי בתגובה לאחד הפוסטים בנושא.
אנשים שאומרים "קוֹרַאֹסוֹן" כשהם מתכוונים ל"קְרוֹאַסוֹן" המאפה הצרפתי Croissant.
קוֹרַאֹסוֹן זה בכלל "לב" בספרדית. קְרוֹאַסוֹן זה חצי ירח, Crescent באנגלית.
או כאלה שקוראים לדג האלתית "סַלוֹמוֹן" במקום "סַלמוֹן" (ובאנגלית בכלל לא מבטאים את הל').
ואני בכלל לא נכנסת לשגיאות ה"זכר/נקבה" ("שתי סכינים", "שלושה פעמים") והדבר שמקפיץ אותי בכל פעם מחדש: "אני יעביר לך..." ו"אני יגיד לך".
אבל יש מספיק דברים במציאות שמרגיזים אותי אז עדיף להתעלם משיבושי לשון שכאלה ולהתרכז באלה החמודים שעושים הקטנטנים....
אז יש שיבושים חמודים או לפחות מובנים (של עולים חדשים) ויש שיבושים שפשוט מעצבנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה