השבוע היו לנו ביישוב שתי אזעקות בהפרש של שתי דקות זו מזו. גם באפליקציה של פיקוד העורף וגם באזעקה של היישוב. זה עוד לא קרה. מוזר. למקלט/ממ"ד עם העוזרת. כשהיא סגרה את דלת הממ"ד היא נפלה אחורה, ומזל שגם אני תפסתי אותה וגם היו שם מאחוריה במקרה המון כריות (של ריהוט הגינה, שאנחנו שומרים במרתף כשלא משתמשים). הבנתי בדיוק איך אנשים נפצעים בעת אזעקה, בלי קשר לטילים עצמם.
בדיוק באותו הזמן T ביקר אצל מומחה לבקעים, שלאחר שבדק אותו ואת תוצאות ה-MRI וה-CT משנים קודמות, קבע שהוא משוכנע, שהבקע בבטן העליונה של T - שנגרם בעקבות ניתוח הוויפל שהוא עבר לפני שלוש שנים - הוא הגורם להתקפי הכאב. יותר מכך, הוא חושש שהבקע וההתקפים מסכנים את T, כי הוא הסביר שבכל התקף כזה נוצרת בעצם חסימה קטנה, שעד כה בכל פעם משתחררת - אבל יום אחד אולי חלילה זה לא ישתחרר, וזה מסכן חיים. לכן המליץ על ניתוח, אבל לפני כן שלח אותו לבדיקת קולונוסקופיה. אז כרגע מחכים להפניה על ידי רופא גסטרואנטרולוג, ואז לביצוע ופענוח הקולונוסקופיה, ואז T יחזור למומחה הבקעים (אקרא לו 'ד"ר בקע"')
לא האמנתי ש-T יסכים בכלל לשמוע על ניתוח נוסף, אבל הוא גם מותש כבר מסבל ההתקפים האלה, גם כשמגיעים לעיתים רחוקות, וגם עכשיו הבין שהם אולי מהווים סכנת חיים ממשית. אז הוא להוט לעבור את זה. מתפללת שזה יעזור ושזה יעבור בשלום.
אבא ממשיך להשתעל, וממשיך לקבל אנטיביוטיקה - לטיפול בדלקת הסימפונות שהרופא במחלקה איבחן. הצעתי שאם זה לא יעזור אולי יחליפו לו את סוג האנטיביוטיקה. מלבד העניין הזה, הוא מתחזק בכל יום וכבר לקחו לו את כיסא הגלגלים והוא מתנייד לגמרי עצמאית עם הליכון.
הוא חזר להסמיך את הנוזלים, ליתר ביטחון.
והוא חזר לעסוק בעניינים ביורקרטים ולהקשיב לפודקאסטים. הוא אפילו אמר שהוא רוצה כבר הביתה, וזה מבחינתנו הסימן הטוב ביותר לכך שהוא מרגיש טוב יותר, ושחזר לו מעט הביטחון. רק שייפטר מהברונכיט הזה, וכמובן ינצל על תום את הפיזיסיותרפיה המצויינת לה הוא זוכה שם.
אין חדש עם מיינקוני ועשיית צרכיו במטבח. בתחילת השבוע הוא אפילו הגדיל לעשות, ולמרות שארגז החול היה באמצע המטבח, הוא עשה את (כל!) צרכיו ממש לידו על הריצפה. הוא עשה זאת רק פעם אחת ומאז הוא עושה רק בארגז, אבל באמת שלא ברור לי מה קורה עם החתול הזה. מכל שאר הבחינות הוא לגמרי בסדר, ואפילו מתוק ומתפנק ויושב עלינו וגם בא לישון איתי כמה פעמים בלילות.
עם כל ההתעסקות עם ההורים וקצת עזרה עם הנכדים לא התפניתי עדיין לדבר עם פסיכולוגית החתולים....ואני לא רואה שאגיע לזה גם השבוע. זה יצטרך לחכות.
בהמלצת כל מיני פורומים של בעלי חתולים מיין קון, T הזמין לו אוכל טרי קפוא (בניגוד לשימורים שאנחנו קונים בדרך כלל), ואני הזמנתי לו סוג חדש של אוכל יבש - מיוחד למיין קון.
בינתיים החתול רחרח את שניהם, עשה תנועות של "חפירה" בריצפה ליד הצלחת, וסירב לאכול את שניהם. לצד האוכל היבש השארתי כמובן את האוכל היבש הרגיל - גם כדי שתהיה לו אלטרנטיבה וגם כדי להקל על מערכת העיכול העדינה שלו - ועד אתמול הוא אכל רק מהאוכל הישן. הבוקר ראיתי שהוא נשנש קצת מהחדש. נראה אם הוא יאהב, וגם נעקוב לוודא שזה לא עשה לו בלגנים במערכת העיכול העדינה שלו.
את האוכל הקפוא הוא לא טעם בכלל. החתול פשוט חיכה לארוחה הבאה, בה הוא קיבל שימורים כרגיל.
נראה שסתם קנינו.
בששי בערב הזמנו את 'שושנה' ובעלה לארוחת ערב, לאחר שבתי הודיעה שהם מוזמנים לחמותה.
שאלתי את T אם בא לו לנוח ששי אחד או שבא לו לארח בכל זאת. הוא הציע להזמין את שושנה ובעלה, לאחר שכבר היינו מוזמנים אליהם פעמיים (פעם בששי בערב ופעם בשבת בצהריים, לפני כמה שנים), והוא כבר הרגיש "חייב". שאלתי ובמקרה הם היו פנויים.
כצפוי T התעלה על עצמו ובישל ארוחת מופת, פילה בורי ופירות ים טריים (גם מולים וגם חסילונים) ומנה ראשונה שהיתה מורכבת מפרוסת בטטה, סלמון מעושן, עלי ארגולה וגבינת שמנת. מעדן של ממש. הוא הכין את זה גם בשבוע שעבר כשהילדים היו, וחתני התענג במיוחד על העובדה שמצע הבטטה החליף פרוסת הלחם הקלוי שבדרך כלל מגיעה עם מנה כזאת. חתני הוריד את הגלוטן מהתפריט שלו אחרי שגילה שזה עושה לו בעיות (בעיקר עם כאבי שרירים וחולשה).
הוא הכין גם בקר בתנור עם בטטות, לנו לכל השבוע ולאמא שלי. בנוסף יום קודם הוא הכין לנו ולה גם מוסאקה...בקיצור חגיגת אוכל.
לקינוח הגשתי את עוגת התפוחים של סבתא שלי, התרומה שלי לארוחה. היה נחמד מאד.
שושנה הביאה איתה תשורה נחמד - חבילה שכללה תמרים ממולאים באגוזים, חלווה, ושמן זית ("של הביוקר", כמו ש-T קרא לזה). מטורף המחיר של שמן זית לאחרונה. בשנה שעבר T מצא בפייסבוק מישהו שמוכר שמן זית טרי וטעים ישר מהמטע שלו (וגם זיתים מעולים) ממש בזול, והוא ו'שותפנו' הזמינו איזה 18 ליטר, ועד עכשיו אנחנו נהנים מזה.
אז הבוקר נקפיץ לאמא את האוכל וגם כמה דברים שהבאנו לה מהסופר (שהיא בעצמה ביקשה, לשמחתי הרבה - סוף סוף למדה לבקש) ואז נסע לבקר אצל אבא.
את שאר השבת מקווה להעביר במנוחה, קריאה, צפייה בסדרות...מרגישה די מותשת.
ולא רוצה לדבר על המצב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה