טיול באוסטריה - היומיים הראשונים בוינה

הטיסה לוינה עם RYAN AIR היתה קלה והפתיעה לטובה. אכלנו בשדה התעופה לפני שעלינו למטוס (אין ארוחות בטיסות האלה, יש אוכל בתשלום שאנחנו בדרך כלל ממש לא אוהבים) והורדנו מבעוד מועד סרטים למחשב (שלי) ולטאבלט (של T) כך שגם היה לנו איך להעביר את הזמן (אין מדיה בטיסות האלה). 

במונית למלון היו כמה רגעים של עצבים של T, כי הוא פתח Google Maps בטלפון שלו, וראה שהנהג לא נסע לפי ההוראות (וחדש שהוא מעריך את הנסיעה בכוונה כדי לעקוץ אותנו), אבל כשהגענו פתאום למלון, התברר ש-T מנווט בכלל למלון אחר של אותה הרשת 🤣. מזל שהוא התעצבן רק "בלב" ולא אמר כלום לנהג, שבסך הכל הביא אותנו ליעד ביעילות ובזריזות. 

את הלילה והיום הראשון בוינה העברנו לבד, והחברים הצטרפו אלינו רק למחרת. 

בלי להתמהמה השארנו את הדברים בחדר ויצאנו לעיר. רצינו לתפוס קונצרט בארוק, והתברר שכבר באותו הערב מתקיים ב-Palais Auersperg, מרחק חמש דקות הליכה מהמלון שלנו. 

Auersperg Palace - התמונה מהאתר שלהם

הזמנו כרטיסים און ליין ובינתיים חיפשנו מקום לארוחת ערב זריזה.  

משום מה בשבת בערב רוב המסעדות באזור היו סגורות. לא היה ברור אם הן "עדיין" היו סגורות כי מוקדם מדי, או "כבר" סגורות כי פותחים רק עד חמש או משהו כזה, או שהן פשוט סגורות בשבת. 

בסוף מצאנו מסעדה איטלקית חביבה, והיה נעים מספיק לשבת בחוץ, מזג אוויר נעים וחמים שליווה אותנו אחר כך במהלך כל השבוע. לא חם מדי, לא קר מדי, ופרט לכמה טפטופים ביום שלמחרת הגעתנו, גם ללא גשם.

אני ביקשתי קולה זירו וקבלתי Fritz Kola ו-T הזמין בירה וקיבל "באסה" 🤣 שהיתה טובה מאד

האולם שבו נערך הקונצרט היה ערוך עם כסאות מאד לא נוחים שגם היו מחוברים זה לזה (סטייל "אמפי שוני" ללא כסאות פלסטיק ואזיקונים) אבל האקוסטיקה היתה פשוט מושלמת. הקונצרט כלל הרבה מאד קטעים של מוסיקה קלאסית קלה פופולרית, כולל קטעים של ויולדי, מוצרט, בטהובן, מונטי, וכמובן שטראוס ועוד כמה שלא זיהיתי. זו היתה תזמורת קאמרית - בסך הכל שבעה נגנים, והם היו וירטואוזים אחד אחד. בחלק מהקטעים הוכנסו גם קטעי בלט (עם שני רקדנים בסך הכל) או קטעי אופרה (עם שני זמרים), שאישית לא אהבתי (לא את הבלט ולא את האופרה) אבל המוסיקה היתה מושלמת מבחינתי, ונהניתי מכל רגע. היינו עייפים אבל החזקנו מעמד עד הסוף (בסך הכל שעה וחצי כולל הפסקה של רבע שעה באמצע), גם כי היה יפה מאד, וגם כי הנגנים שזרו הרבה הומור וקלילות בהופעה, והצחוק תרם לעירנות הקהל. 

המלון היה נוח מאד וארוחת הבוקר היתה מצוינת, ישנו מצוין בלילה, ועוד לפני ארוחת הבוקר למחר יצאנו להליכה קצרה (של 4 ק"מ) ברחובות וינה היפים. בטמפרטורה ממוצעת של 13 מעלות בבקרים, היה הרבה מרץ וחשק ללכת ברגל. וינה של יום ראשון בשש בבוקר שקטה לגמרי וכמעט ריקה מאנשים ומרכבים. 

בניין הפרלמנט ביום ראשון בשבע בבוקר

עברנו ליד פארקים יפהפיים ובאזור האורוות והמוזיאונים, וחזרנו למלון לארוחת בוקר מצויינת ומקלחת, וישר יצאנו ליעדנו הראשון. היה חשוב ל-T לראות את ארמון SCHÖNBRUNN PALACE, ובעיקר את הגנים היפהפיים שלו ואת הנוף מהגבעה שמאחוריו. 

החלטנו לצאת לשם ברגל - הליכה של למעלה משעה - שבדיעבד קצת הצטערנו, גם כי זה מחוץ למרכז העיר היפה ורוב ההליכה היתה באזורים ירודים יותר ולא מעניינים, וגם כי בשלב הזה כבר היה יותר חם (אמנם 27 מעלות אבל בשמש...).

סנדלריה של פעם   

הארמון היה באמת מרשים, ובעיקר אהבנו את הגנים שמאחוריו. 

הנוף ממעלה הגבעה אל העיר היה מרהיב

הביקור בארמון כולל ההליכה לשם ארכה בעצם בוקר שלם, ורצינו להספיק לראות עוד משהו בעיר לפני שה'אוסטרלים' הגיעו בטיסה מלונדון (שם הם שוהים בחודשים האחרונים מאז שבתם ילדה שם בת ראשונה), אז תפסנו מונית בחזרה למרכז העיר וביקרנו בביתו של זיגמונד פרויד, שהפך למוזיאון (לבקשתה של בתי, שמאד רצתה שנבקר שם).

עבור בתי, T תיעד כמעט את כל המוזיאון ויצר בגוגל "אלבום" במיוחד בשבילה, אביא כאן רק תמונה של הקליניקה שלו - עם הספה המפורסמת. 

זוהי בעצם תמונה של תמונה - הרהיטים המקוריים הוצאו משום מה מהקליניקה, לאכזבתנו הרבה. 

בתום הביקור בביתו של פרויד כבר התעייפנו קצת והיינו רעבים - בכל זאת כבר היה שלוש אחר הצהריים! אז התיישבנו במסעדה סתמית בדרכנו חזרה למלון, T אכל מרק ואני אכלתי שניצל (איך לא?) - ואני חייבת לציין שזה היה השניצל הפחות טעים מבין כל השניצלים שאכלנו בהמשך. 

בשלב הזה החברים כבר נחתו והגיעו למלון, וכתבו לנו שהם יצאו לשוטט קצת בעיר, אז חזרנו להתקלח ולנוח קצת, ואז נפגשנו ויצאנו ביחד, ונפלנו במקרה על פסטיבל סרטים שלידו הוקמו המון דוכנים של סוגים שונים של אוכל, והיתה להקה ששרה מאד יפה, ואווירה עליזה ונחמדה...וכך בילינו את הערב השני בוינה, לקראת היציאה לכיוון זלצבורג למחרת בבוקר.