לקראת הטיסה לוינה

יושבים בטרמינל 1 מחכים לטיסה לוינה עם כוס קפה הפוך לא רע בכלל מ"Bakery &Coffee" שעלה 10 ש"ח.

אז מה היה לנו השבוע?

זה התחיל מהכנסת הרכב למוסך כי (שוב) הלך המנוע של המתזים (של המגבים). הרכב עוד באחריות אבל משום מה בשביל התיקון יש להכניס להם את האוטו ליומיים. בסוף סיכמנו שנכניס בסוף יום העבודה והם יטפלו דבר ראשון בבוקר שלמחרת. אבל אז היתה להם הפסקת חשמל פתאומית בכל אזור התעשייה והרכב, שכבר היה כמעט מוכן, נותר תקוע על ה"ליפט". החשמל חזר רק באותו הערב, ונאלצנו לדחות (ובסוף לבטל בגלל לו"זים בלתי מתואמים) את בילוי הקיץ האחרון עם הנכדים.

בנוסף, בהעדר רכב, נאלץ T להביא את העוזרת על האופנוע. זה דווקא מצא חן בעיניה, למרבה המזל. 

עוד השבוע הרופאה הניאורולוגית רשמה לאבא שלי כדור חדש שאמור לעזור לו להירדם (הוא סובל מאיזו תופעה ניאורופתית של דקירות ברגליים לקראת ההירדמות). בביקור אצל 'רופאהחדשה', היא הסתייגה קצת מהוספת עוד כדור שעלול להתנגש עם כל הדאר ולייתר תופעות לוואי חדשות, והציעה לאבא לנסות דיקור סיני תחילה. 

אבא התקשר לקבוע ב"מכבי טבעי" וקיבל תור לייעוץ לאמצע נובמבר. אני הצעתי להיעזר במרפאה מצויינת שצמודה להם לדיור המוגן, עם תורים הרבה יותר קרובים, מומחים וכמובן בלי ורך להתנייד מחוץ ל'אחוזה'. אבל אבא כמובן מתקמצן. זה כבר הוליד מלחמת עולם בינו לבין אמא והיא (שוב) התחילה לאיים בגירושין. כן, בטח. 

כשהגענו לבקר אצלם יומיים לפני הטיסה שלנו, הוא התחיל לצעוד (עייף וחלשלשוש שכמותו) בסלון עם דגל ישראל מלווה בקריאות "דה-מו-קרט-יה" והאשים את אמא בדיקטטורה 😂. לא, אין איתם רגע דל.

בהמשך לנושא האוכל אצלם, התברר שלא רק את האוכל שלה הוא כבר לא רוצה לאכול, גם את ארוחת הבוקר המסורתית שכבר חמישים שנה הוא מכין לעצמו (ירקות חתוכים, פרוסה עם גבינה ויוגורט) נמאס לו לאכול, והוא מעדיף דגני בוקר. אמא הכריזה שאין לה כוח לחפש מתכונים חדשים בשלב זה של חייה,  וניצלתי את ההזדמנות לשכנע אותם (שוב) להזמין את ארוחות הצהריים שלהם מחדר האוכל של ה'אחוזה' ושאמא תפסיק לבשל בכלל. 

כך נביא להם אוכל חלק מהזמן ובשאר הזמן הם יאכלו שם. חששתי שגם על זה הוא יתקמצן אבל אז הוא אמר שהיא תחליט, כי הרי היא ממילא קובעת, כי זו דיקטטורה. בקיצור, קטעים איתם. נראה מה יהיה.

אחר הצהריים עדינו אזכרה לחמותי יחד עם גיסי וגיס-טי. היה חם, ובהומור השחור האופייני שנו, התבדחנו שלפחות להוריה של גיס-טי היה השכל למות בחורף, בניגוד להוריהם של T וגיסי 😔.

בערב נפגשנו עם שריתה ושותפנו בבר ברעננה שמשקיף על כל הנוף של רעננה והרצליה. מאד יפה שם, וגם האוכל היה סביר. העיקר לבלות ביחד, לא משנה איפה.

מצב הרוח שלהם לא היה משהו, בגלל תוצאות הבדיקות של בתם בת ה-23 לקראת ניסיון לשימור פוריות. היה לה סרטן בגיל 12 וייתכן שהטיפולים הקשים הרסו כל אפשרות להרות בעתיד. צפויות לה החלטות לא פשוטות בהמשך. 

בששי, מאחר שלא הסתדר בילוי השבוע עם הנכדים ובסוף סיכמנו על ארוח ערב אצלם יום לפני הטיסה שלנו. היה מאד מאד נחמד וטעים וזכינו לזמן איכות עם כולם, כולל עם שרי המתוקה.

חתני השקיע באוכל והנכדים סיפרו איך היה להם היום הראשון בגן החדש (שרי), בכיתה ו' ( נשמותק) ובחטיבה (חכמוד). האמת שלכולם זה היה יום די מאתגר. טוב שהיתה שבת אחר כך לנוח 😂.

אז עוד מעט מתחילה החופשה שלנו באוסטריה.

הערב ומחר עוד נהיה שנינו לבד ומחר בערב יצטרפו החברים ה"אוסטרלים" שלנו. אולי באמת הגיע הזמן למצוא גם להם כינויים בבלוג.....