חלף עוד שבוע

קשה להאמין שחלף כבר עוד שבוע. 

שוב יום ששי, והערב בתי ומשפחתה יצטרפו אלי ואל T ואל הורי לארוחה. 

האמת שאחי וגיסתי ואחיינית1 חזרו מארה"ב בתחילת השבוע (לאחר שטיילו בניו אינגלנד וניו יורק וגם הספיקו להיפגש מעט עם בני, כלתי וקיקה - סביבוני היה בגן), ושקלתי להזמין גם אותם - אבל גם לא הייתי בטוח איך T ירגיש עם הגב, וגם לא ראינו מעל לשבוע את הנכדים והעדפתי להקדיש להם את מלוא תשומת הלב. 

כמו שצפינו, הגב של T השתחרר די מהר מרגע שהתחיל לקחת את ה-BETAREN שעדיין היה לי במלאי. שלושה כדורים הספיקו והוא חזר לשיגרת יומו. ביום השלישי אפילו יצא איתי להליכת הערב, ולשם שינוי הלכנו באותו הקצב - לשמחתי, מצד אחד, כי לא הייתי צריכה לרדוף אחריו, ולצערי מצד שני כי עדיין הלך לאט יותר ובזהירות בגלל הגב. למחרת הוא כבר חזר לחדר כושר ויום אחרי כן גם חזר לרוץ. 

עכשיו הוא מדווח שהכאב חלף כלא היה. 

אז בתי והמשפחה יגיעו הערב לארוחה, שאחריה הגדולים יישארו לישון ומחר  אולי ניקח אותם לבריכה ב'אחוזה' - שסוף סוף חזרה לקבל נינים ונכדים אחרי תקופת הקורונה - בתקווה שגם בתי ושרי תצטרפנה אלינו כשתתעוררנה. 

מתוכנן גם יום כיף לנינים ולנכדים ב'אחוזה' בשבוע שאחרי כן, עם הפעלות ובריכה וארוחת בוקר וצהריים, וביקשנו מאבא שלי לרשום את כולם. מקווה שיהיה כיף באמת. באותו השבוע קבעתי עם בתי עוד "יום נכדים" כדי שהיא תוכל לעבוד בקליניקה, והרי שרי תהיה כבר בחופשה מהגן. 

אז השבוע T נסע לראש העין לבדיקת אולטרסאונד של עורקי הצוואר (הקרוטיד), ובאבחון נכתב שנצפתה היצרות של פחות מ-50% בצד אחד, ואם הבנתי נכון לא היתה הפרעה בזרימת הדם - אבל כן כתוב שמומלץ להמשיך מעקב אצל כירורג כלי דם וכן לבצע CT של עורקי הצוואר. ביני לבין עצמי אני מקווה שרופאהחדשה תפנה אותו דווקא ל-MRI ולא CT. אבל נדבר איתה ונראה. ועוד ביני לבין עצמי, יש לי הרגשה שתחושת הסחרחורת והעילפון שהוא מקבל כאשר הוא מרים את ראשו למעלה בזווית חדה נובעת דווקא מעמוד השדרה הצווארי ולא מעורקי הצוואר.....אבל מה אני מבינה, הדיוטית שכמותי? טוב שבודקים בכל מקרה את עורקי הצוואר, שחלילה לא יווצר מצב שיגרום לשבץ מוחי....

מאסותא טרם קבלנו את הפענוח של ה-CT. ביום ראשון יחלפו להם עשרת ימי העבודה שהם הבטיחו.....בדרך כלל הם בזמן או מקדימים. אבל נראה. 

חשבנו שניפגש עם שותפנו ושריתה באיזה ערב השבוע אבל בסוף זה לא יצא, במקום זה הוזמנו אל ביוכימיה והמהנדס.  שמחנו להתראות והם הכינו ארוחת ערב נחמדה לכבודנו, אבל האמת היא שערב שלם עם 'המהנדס' לאחרונה זה דבר די מעיק. הוא נרגן מאד, כל הזמן מתלונן ומקטר וכל דבר מעצבן אותו - לא נעים להיות במחיצתו. 

אנחנו ממשיכים להיפגש מדי פעם כי אנחנו אוהבים אותם ואנחנו חברים טובים כבר הרבה מאד שנים (בנותנו בנות הארבעים היו ביחד מאז המעון) - אבל אנחנו מקטינים את המינונים. 

באופן מפתיע ולא אופייני T הסכים שארכוש כרטיסים למחזמר "כנר על הגג" - בדרך כלל הוא לא אוהב מחזות זמר וממילא שנינו ראיתי את ההצגה הזאת (ואת הסרט) בגרסאות כאלה ואחרות כבר כמה פעמים - ובכל זאת בא לי, ואני אוהבת את דטנר ואת סנדרה שדה. נראה לי שיהיה נחמד. ההצגה מתקיימת בשבוע של יום הנישואים ה-43 שלנו, כך שזה תירוץ טוב לצאת לבלות קצת בעיר הגדולה. 

אני מושכת את הסוף של הספר "שבעת בעליה של אוולין הוגו" למרות שיש לי ספרים טובים אחרים שכבר "מחכים" לי. זו לא ספרות מופת אבל אני נהנית לקרוא. 

סיימתי (בחדר כושר, בהמשכים) לצפות בסידרה "ריקוד האש" המצויינת. בין הסדרות שאני "מחסלת" כשאני על האליפטיקל בחדר הכושר לבין כל הפודקסטים שאני שומעת כאשר אני הולכת/רצה בחוץ - אני מרגישה שיש לי הספק לא רע. אני גם נהנית מהתכנים וזה גם מסיח את דעתי ומעביר את הזמן כך שאני לא שמה לב למאמץ ולקושי וכך מגשימה גם את מטרת הפעילות הגופנית שלי כמו שאני רוצה. אז כן, בקטע הזה אני די מרוצה מעצמי. 

אז אולי ניפגש עם שותפנו ושריתה במוצאי שבת, וכנראה אפגש עם מחברת בראשון בבוקר. עדיין לא קבעתי מועד חדש עם קלי ושני. אני זוכרת ששני טסה לחו"ל כך שנדבר שוב כאשר היא תחזור, ואני עוד צריכה להתעדכן עם קלי מה שלום בעלה ואיך עוברת/עברה עליו הקורונה, והאם היא נדבקה בסוף או לא............

מהדרכונים שחידשנו טרם שמענו דבר אבל מראש אמרו שזה ייקח ששה שבועות....אז יש עוד זמן. את תעודת הזהות החדשה (הביומטרית) שלי קיבלתי והפעלתי, אז עוד משימה שבכלל לא תכננתי כבר בוצעה. 

מקווה לסופ"ש נעים ושקט - וכמו שעדה כתבה, שמחה שמבצע עלות השחר היה קצר והסתיים כפי שהסתיים. דווקא מכל הפוליטיקה של השבוע אני כל כך נגעלת שכרגיל לא אזכיר דבר....ונראה מה יהיה. 

שבת שלום.