ביום ראשון היו ל-T כמה וכמה שיחות שלא נענו מבית החולים איכילוב. הוא יודע שזה איכילוב כי יש לו אפליקציית true caller שמזהה את רוב מי שמתקשרים אליו. דווקא בכל פעם שהתקשרו, הוא לא היה זמין.
הוא ניסה לחזור אליהם ללא הצלחה. הוא ניסה להתקשר למחלקה שבה היה מאושפז, והם לא ידעו במה מדובר. הוא ניסה להתקשר למוקד התורים כדי להבין אם אולי הגיעו תוצאות ורצו להקדים לו את התור. במוקד לא ידעו במה מדובר.
הוא כתב לכירורג "שלו" ושאל אם ידוע לו משהו, וההוא ענה שהוא מעדיף שאם תהיינה תוצאות, שיהיה זה הפרופסור שידווח עליהן. למותר לציין שכל זה הלחיץ אותנו מאד.
בגלל זה ובגלל שהכאבים חזרו מאז מוצאי שבת, T החליט להקדים את בדיקות הדם לתפקודי כבד לשני בבוקר.
בצהריים כאשר T היה באמצע פגישה עם לקוחות, התקשרה אליו רופאת הגאסטרו שעשתה לו את האולטרסאונד האנדוסקופי בשבוע שעבר. התברר שהיתה זו היא שניסתה לתפוס אותו כמה פעמים יום קודם. היא בישרה לו שהביופסיה שלילית, שהריקמה שנבדקה התבררה כריקמה צלקתית, ואמרה שהיא מעוניינת לעשות לו שוב ERCP.
הוא הודה לה מאד שהיא יזמה והתקשרה (והתפלא מאד שהיא עשתה זאת באופן ישיר) וניצל את השיחה כדי לשאול אותה כל מיני שאלות. למשל איך היא מסבירה ששבוע שלם אחרי האולטרסאונד האנדוסקופי הוא הרגיש מצוין ולא סבל מכאבים כלל. לא היתה לה תשובה לשאלה הזאת. היא מתעקשת שהיא לא עשתה שום דבר שעשוי היה לשפר את הרגשתו, להיפך. הלקיחה של הביופסיה היתה אמורה לגרום לו לכאבים חדשים. באמת היו לו כאבים עזים כאשר התעורר מהטשטוש, אבל לאחר שקיבל אופטלגין הכאבים חלפו ולא חזרו שוב. בנוסף הוא שאל אם היא מכירה מקרים כאלה של ריקמה צלקתית באזור הזה וממה לדעתה זה קורה. הוא לא הצליח לקבל ממנה תשובה ברורה, והוא לא בטוח אם זה משום שהוא לא מבין או שהיא לא באמת ידעה להסביר. בכל מקרה הוא ביקש ממנה לדבר עם הפרופסור ולהיות מתואמת איתו לגבי המשך החקירה והטיפול.
אין צורך לומר שמפלס החרדה שלנו ירד להפליא אחרי הבשורה הזאת. עדיין לא ברור מה הבעייה שם בפנים ואיך בכלל לפתור אותה, אבל כרגע קיבלנו עוד אישור שלא היה ממצא ממאיר כלשהו, וזה משמח מאד.
בערב הגיעו תוצאות בדיקות הדם מהבוקר והמספרים לא היו גרועים בכלל. הם היו דומים לערכים של בדיקות תפקודי הכבד ביום השחרור שלו מבית החולים שבוע קודם לכן. מידי פעם יש עדיין כאבים, פעם אחת אפילו כאב עז, אז המצב לא מזהיר אבל בינתיים כנראה גם לא ממש חמור. T עדכן גם את הכירורג "שלו" שהבטיח גם הוא לדבר עם הפרופסור. בסך הכל אני מאמינה שהוא בידיים טובות.
הבוקר כבר התקשרו לתאם לו תור ל-ERCP נוסף, בתחילת אוגוסט.
לי היה אתמול עוד טיפול דיקור/טווינה אצל 'שנטי', אחריו נפגשתי עם 'מחברת' לארוחת-בוקר-בצהריים, שאחריה נסעתי אל בתי כדי לקחת את נשמותק לרופאת שיניים.
הטיפול אצל שנטי היה טוב מאד, והיה ממוקד בחיזוק והרגעה.
המפגש עם מחברת היה טוב. כבר כמה זמן שהיא במערכת יחסים עם מישהו, ונראה שבסך הכל הרבה יותר טוב לה. היו לה המון הסתייגויות כאשר נכנסה לקשר הזה, מכל מיני סיבות בסך הכל אובייקטיביות, דברים שהפריעו לה אצל ה"בחור". אבל עם הזמן התברר שטוב לה איתו, שהיא אפילו קצת מתאהבת בו, ושהיא יכולה לפחות בינתיים להתגבר על הדברים שמפריעים לה, כי הטוב גובר עליהם. אני ממש שמחה בשבילה שיש לה אותו ויש לה את מערכת היחסים הזאת. אני לא יודעת כמה זמן זה יחזיק ואני לא חושבת שהיא עדיין התגברה לגמרי על השבר הגדול של הגירושים שלה, אבל אני שמחה שהיא במקום הרבה יותר טוב היום ממה שהיתה בארבע השנים האחרונות.
כשהגעתי לדירתה של בתי מצאתי שם גם את חכמוד ונשמותק וגם את חתני עם שרי. שרי עדיין עם חום, נלחמת כבר כמה ימים לסירוגין באיזה וירוס (נקווה שלא "ה-ווירוס") ולכן היא בבית. בתי היתה בקליניקה, ולכן התבקשתי לעזור עם התור לרופאת השיניים של נשמותק. היא עשתה לו ניקוי וגם חידשה לו חלק מהאיטום, והיה לה הרבה מה לומר לו על האופן (הלא מספק) שבו הוא מצחצח שיניים וגם (לא) מעביר כל יום חוט דנטלי.
אני מאד גאה בבתי ובחתני שדואגים להיגיינת הפה של הנכדים שלי מגיל צעיר. אפילו שרי כבר עברה ניקוי שיניים בשבוע שעבר. יש שם המון מודעות. מקווה שגם נשמותק ישתפר בהרגלים שלו.
בסך הכל, זה היה יום נחמד, עם בשורות טובות ופעילויות טובות לא פחות.
היה פחות נחמד בכל פעם שכאב ל-T, אבל כרגע אין הרבה מה לעשות עם זה. מחכה כבר שהוא יהיה בסדר. בינתיים הוא מתעקש להתנהג כרגיל - עושה את הספורט שלו, את העבודה שלו ועכשיו אפילו יצא למועדון השייט. מקווה שהוא יהיה בסדר שם.
גיסי כבר בריא ואשתו בינתיים עוברת את הקורונה יחסית בקלות. כאבים בחזה, בריאות, וחולשה - אבל מעבר לזה היא בסדר. מנצלת את ההזדמנות הנדירה לנוח. מקווה שתעבור את זה בשלום ובקלות.
כרגע נשמותק התקשר לשאול אם הם יכולים לבוא אלינו היום. אז ייתכן שאפילו צפוי לי ביקור של הנכדים. עד כמה שידוע לי חכמוד עדיין אמור להיות בקייטנת הכדור יד שלו, אז לא ברור לי מדוע הוא בבית. אדבר עם בתי יותר מאוחר. בכל זאת כנראה אנחנו משתדלים לקיים סוג של שיגרה. ושיהיה בהצלחה לכולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה