מה לענות כששואלים אותי "מה שלומך?" או "מה נשמע אצלך?"
כי בסך הכל כרגע, לפחות, אני בסדר.
הבריאות (טפו חמסה) בסדר.
הסיוע לעצמאיים בעלי שליטה (דהיינו: T) נכנס לחשבון הבנק הבוקר.
וזה מזל כי בינתיים הלקוחות שלו לא משלמים. למרות שאמרו לו שעל יוני כבר ישלמו חלקית.
למזלנו בינתיים הדיירים ששוכרים מאיתנו משלמים את שכר הדירה.
בינתיים.
כי התחושה שלי היא שלמרות שאנחנו בסדר, כרגע, המצב רק הולך ומתדרדר. ושעומד להיות גרוע. לא רק למי שכבר גרוע מאד אצלם עכשיו. לכולנו, ברמה כזו או אחרת.
"הקורונה הולכת ומתקרבת אלינו, הטבעת הולכת ומתהדקת" אמרה לי 'ביוכימיה' היום בטלפון. וזה נכון, כיום כל אחד כמעט מכיר מישהו שהוכנס לבידוד או חולה מאומת או לפחות מישהו שהיה עם מישהו שהוכנס לבידוד והוא מחכה בחיל ורעדה לשמוע את תוצאת בדיקת הקורונה של המבודד.
וכבר שוב מדברים על סגר מלא.
בתי מנסה לארגן יום הולדת 40 לחתני, אבל זה לא נראה ממש אפשרי.
ניסיתי להתלוצץ איתו שהשנה הזאת לא נחשבת ושהוא יחגוג 40 בשנה הבאה אבל לא נראה לי שהוא חשב שזה מצחיק.
אני מבינה אותו אבל אני גם מבינה שיש דברים שפשוט אי אפשר יהיה לעשות. דברים שלא כדאי לעשות.
נכון שאפשר להזמין קומץ קטן (כמה מותר יהיה לכנס יחד עד ה-5 באוגוסט?) של חברים שיקפידו על מרחק תקין זה מזה ויחגגו באוויר הפתוח. נראה מה יהיה.
לא נראה את הנכדים מחר - חתני נשאר בבית לעבוד - וגם לא בששי (הם מוזמנים לאמא שלו). מצד אחד נחמד לצפות לסוף שבוע שקט בלי בישולים או אירוח, מצד שני כבר חושבת מתי אראה את המתוקים הקטנים.
הייתי השבוע בדירתה החדשה של 'מחברת', באמת דירה יפה עם נוף יפה.
שמרנו על מרחק זו מזו ועל הכללים והיה טוב להיפגש קצת פנים אל פנים ולא רק לדבר בטלפון.
ייקח עוד זמן עד שהדירה תהיה לגמרי מסודרת, אבל לפחות היא הספיקה לעבור ולהשלים את התהליך בלי להיכנס לבידוד ובלי לחלות בקורונה.
בכל זאת היא פסיכותרפיסטית ונפגשת עם הרבה אנשים, ובקליניקה קטנה וסגורה עד כמה באמת אפשר להיזהר? ואיך עושים טיפול פסיכולוגי עם מסיכות? עכשיו בתי כבר אמרה שהיא תתחיל לטפל עם מסיכות - כנראה שאין ברירה.
מעניין אם יש כבר להשיג את המסיכות השקופות שהבטיחו לחרשים כדי לקרוא שפתיים. כי המסיכות השקופות שיש היום לא באמת אוטמות מספיק וצריך להשתמש בהן בנוסף על מסיכת פה ואף. במיוחד אם הנגיף באמת גם נשאר באוויר, ולא רק מועבר באופן טיפתי.
'מחברת' סיפרה שמטופלת שלה חלתה בקורונה - וממש במזל הן לא נפגשו במשך מעל לשבועיים לפני כן, כך שלא היה צורך בבידוד וגם לא סכנת הדבקה.
באמת מצב הזוי.
כי בסך הכל כרגע, לפחות, אני בסדר.
הבריאות (טפו חמסה) בסדר.
הסיוע לעצמאיים בעלי שליטה (דהיינו: T) נכנס לחשבון הבנק הבוקר.
וזה מזל כי בינתיים הלקוחות שלו לא משלמים. למרות שאמרו לו שעל יוני כבר ישלמו חלקית.
למזלנו בינתיים הדיירים ששוכרים מאיתנו משלמים את שכר הדירה.
בינתיים.
כי התחושה שלי היא שלמרות שאנחנו בסדר, כרגע, המצב רק הולך ומתדרדר. ושעומד להיות גרוע. לא רק למי שכבר גרוע מאד אצלם עכשיו. לכולנו, ברמה כזו או אחרת.
"הקורונה הולכת ומתקרבת אלינו, הטבעת הולכת ומתהדקת" אמרה לי 'ביוכימיה' היום בטלפון. וזה נכון, כיום כל אחד כמעט מכיר מישהו שהוכנס לבידוד או חולה מאומת או לפחות מישהו שהיה עם מישהו שהוכנס לבידוד והוא מחכה בחיל ורעדה לשמוע את תוצאת בדיקת הקורונה של המבודד.
וכבר שוב מדברים על סגר מלא.
בתי מנסה לארגן יום הולדת 40 לחתני, אבל זה לא נראה ממש אפשרי.
ניסיתי להתלוצץ איתו שהשנה הזאת לא נחשבת ושהוא יחגוג 40 בשנה הבאה אבל לא נראה לי שהוא חשב שזה מצחיק.
אני מבינה אותו אבל אני גם מבינה שיש דברים שפשוט אי אפשר יהיה לעשות. דברים שלא כדאי לעשות.
נכון שאפשר להזמין קומץ קטן (כמה מותר יהיה לכנס יחד עד ה-5 באוגוסט?) של חברים שיקפידו על מרחק תקין זה מזה ויחגגו באוויר הפתוח. נראה מה יהיה.
לא נראה את הנכדים מחר - חתני נשאר בבית לעבוד - וגם לא בששי (הם מוזמנים לאמא שלו). מצד אחד נחמד לצפות לסוף שבוע שקט בלי בישולים או אירוח, מצד שני כבר חושבת מתי אראה את המתוקים הקטנים.
הייתי השבוע בדירתה החדשה של 'מחברת', באמת דירה יפה עם נוף יפה.
שמרנו על מרחק זו מזו ועל הכללים והיה טוב להיפגש קצת פנים אל פנים ולא רק לדבר בטלפון.
ייקח עוד זמן עד שהדירה תהיה לגמרי מסודרת, אבל לפחות היא הספיקה לעבור ולהשלים את התהליך בלי להיכנס לבידוד ובלי לחלות בקורונה.
בכל זאת היא פסיכותרפיסטית ונפגשת עם הרבה אנשים, ובקליניקה קטנה וסגורה עד כמה באמת אפשר להיזהר? ואיך עושים טיפול פסיכולוגי עם מסיכות? עכשיו בתי כבר אמרה שהיא תתחיל לטפל עם מסיכות - כנראה שאין ברירה.
מעניין אם יש כבר להשיג את המסיכות השקופות שהבטיחו לחרשים כדי לקרוא שפתיים. כי המסיכות השקופות שיש היום לא באמת אוטמות מספיק וצריך להשתמש בהן בנוסף על מסיכת פה ואף. במיוחד אם הנגיף באמת גם נשאר באוויר, ולא רק מועבר באופן טיפתי.
'מחברת' סיפרה שמטופלת שלה חלתה בקורונה - וממש במזל הן לא נפגשו במשך מעל לשבועיים לפני כן, כך שלא היה צורך בבידוד וגם לא סכנת הדבקה.
באמת מצב הזוי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה