יום רביעי, 12 בפברואר 2020

כמה נעים בחוץ

נראה שהגשם וגל הקור מאחורינו והיום היה לי ממש נעים בחוץ. איזה הבדל.

אז מה התחדש בינתיים?
מחשב הבית החכם תוקן (בסוף זה שוב היה רק ספק הכוח - הוא אמנם סיפק כוח אבל לא את רמת הכוח הנכונה). אז לא היה צריך להתקין את כל התוכנה מחדש. הקלה גדולה.
איש "הבית החכם" שלנו התחבר מרחוק, ניקה כמה מאות וירוסים (איך הם הגיעו לשם?) והתקין תוכנת אנטי malware ואנטי וירוס מעודכנת.
לבקשתי הוא פשוט הסיר את כפתור ה"דוד" מהפאנל (כדי שלא נכבה אותו בטעות), סידר שהדוד יהיה דלוק כל הזמן, הורדתי את הפקק של הדוד בארון החשמל, ועכשיו בכל פעם שנצטרך לחמם מים בדוד מסיבה כלשהי, פשוט נרים את הפקק.
אז מבחינתי עכשיו הגאז יכול להיגמר לגמרי - לכל דבר יש חלופה. לחימום המים יש את החלופה של הדוד, לכיריים יש חלופה של כיריים אינדוקציה (חשמליים), ולקמין יש חלופה של מזגן. אני מכוסה מכל הכיוונים.

וכמובן שכיון שהכל בסדר, התקשרו סוף סוף מחברת הגאז שהם באים לספק לנו.
הם באו הבוקר, ולפי המד שלהם היה יותר גאז בצובר ממה שהשעון שלו הראה. זה באג רציני, לדעתי. בכל מקרה יש לנו שקט עכשיו לשנה הקרובה, אפילו יותר כנראה.

נוקת כבר קוראת לבת שלי "מְ-מַא" ולחתני "בָּא" וזה כל כך חמוד! אמנם ביומיים האחרונים היא קוראת לאמא כי כואב לה ולא טוב לה - צומחות לה שתי השיניים הקדמיות העליונות בבת אחת, ובנוסף על כך היא גם משלשלת בטירוף. אבל זה עדיין חמוד.

תינוקי עבר היום בדיקת תפקוד כליות mag3 - עוד מלפני הלידה הם ראו יותר מדי נוזלים בכליה אחת, והם עוקבים אחר זה כל הזמן. ייתכן שיצטרף לעבור ניתוח קטן. הוא היה מאד מסכן - הילד הזה שלא מסוגל רגע אחד בלי לזוז, הולבש ב"חליפת משוגעים" והודבק למשטח הבדיקה עם מאסקינג טייפ, כי אסור היה לזוז שעה שלמה! קטטר, ועירוי - הוא היה ממש מסכן (ואני מתארת לעצמי כמה הוריו סבלו יחד איתו). באיזשהו שלב נתנו לו לצפות בסרט מצויר בטאבלט (משהו שהם אף פעם לא חשפו אותו אליו בבית) וזה עזר להסיח קצת את דעתו.
האורולוג אמר שהוא יתייעץ לגבי אם ומתי לנתח, יש חסימה קטנה בדרכי השתן (שמשאירה יותר מדי נוזלים בכליה, אבל הוא לא מרגיש את זה או סובל מזה, משתין כרגיל) שנפוצה מאד (בעיקר בבנים).
בכל מקרה יעשו אולטרסאונד שוב בעוד חודש ויראו אם זה לא הסתדר בכל זאת בעצמו. לכן הם מחכים עם זה, הרבה פעמים זה פשוט מסתדר לבד.

בששי הקרוב סוף סוף עושים לי את השתלת השן - וכבר התחלתי לקחת אנטיביוטיקה (לפי ההוראות של הרופא). מלחיץ אבל רוצה שזה יהיה כבר מאחורי.
לצערי זה כנראה אומר שלא אראה את הנכדים בסופ"ש - אלא אם באורח פלא לא אסבול יותר מדי מכאבים.

T קיבל אישור ממכבי ל-MRI - עכשיו צריך לראות למתי הוא יקבל תור.

כשהייתי אצל הדיאטנית הצלחתי לדבר איתה קצת גם על אמא שלי.
היא כמובן ביקשה שאמא תגיע אליה, אחרי ששמעה את כל הפרטים, אבל אמא כרגע בשלה - אין לה כוח וזמן, היא מנסה להעלות במשקל בעצמה, ובהמשך אם זה לא יצליח תסכים לבדוק את העניין יותר לעומק. לא לוחצת עליה אבל קראתי קצת באתר של כללית ושל איכילוב  והסכנות הנובעות מתת משקל אצל בני הגיל השלישי מפחידות.

לגבי הדיאטנית אמרה בצער שאני אוכלת נכון (צריכה להוסיף טיפה שומנים בצורת טחינה, אגוזים/שקדים ואבוקדו), מתעמלת מספיק, ובאמת הגוף שלי זקוק למעט מאד קלוריות כדי לתחזק את עצמו (היא אמרה שהיא מכירה את זה אצל עוד אנשים), ולכן קשה לי לשרוף יותר מאשר אני מכניסה. וכל הזמן עולה בהדרגה. אני כאילו תמונה הראי של אמא שלי 😂.

בשלב זה היא נוטה לבקש מהרופאה שלי לקבל טיפול תרופתי לסיוע בהפחתת משקל - כדורים ובהמשך סוג של זריקות יומיות. אני כמובן רחוקה מלהיות מועמדת לשום דבר יותר דראסטי מזה, אבל בגלל שהסוכר שלי גבולי וגם הכולסטרול...זה שווה לנסות. נראה. חוזרת אליה בחודש הבא.

הבית נקי והגינה מסודרת...מוכנה לסופ"ש (וערוכה לכאבים שהוא יביא)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה