עוד כשהיינו בארה"ב קיבלתי הודעה מבת דודו של T מחיפה (נקרא לה 'חיפה') שמנסים לארגן פיקניק משפחתי ביום העצמאות.
'לונדון' ובעלה יהיו בארץ במיוחד לכבוד יום העצמאות, וזו הזדמנות למפגש בני דודים.
פתאום 'חיפה' נזכרה ש-T ואני יצאנו מקבוצת הוואטסאפ של בני הדודים כבר בשנה שעברה, והבינה שכלל לא ראינו את ההודעות בנושא ושאנחנו לא מעודכנים.
(אינני זוכרת אם סיפרתי כאן בסוף למה יצאנו מהקבוצה, נדמה לי שהתחלתי לכתוב על זה פוסט ובסוף ויתרתי).
מיד כתבתי לה שיש לנו חתונה משפחתית (מהצד שלי) ביום העצמאות בשעה ארבע אחרי הצהריים (יציאה הזויה ומיותרת בפני עצמה, אבל אחותה של גיסתי מחתנת את בנה הבכור, ואין סיכוי שלא נתייצב ונכבד), מה שמקטין את הסיכויים שנשתתף בפעילות נוספת כלשהי באותו היום, ועוד כזו שכרוכה בנסיעות (פקקים) שמרחיקות אותנו מהבית (החתונה דווקא בנתניה, קל"ב), אבל לא פסלתי שום דבר על הסף.
כדי להקל עליה ולמנוע את הצורך לעדכן אותנו בנפרד, ביקשתי שתוסיף אותי בחזרה לקבוצה.
מאז שוב התחלתי לקבל בוואטסאפ את השטויות שלהם (החל בכמויות של "שבת שלום", ו"שבוע טוב" וסתם "יום נפלא" עם תמונות או קטעי וידאו מצורפים, וכלה בבדיחות גזעניות - הם רובם ימנים קיצוניים להחריד - בדיחות או אמירות שוביניסטיות או סתם גסות וחסרות טעם - אגב זו לא הסיבה - העיקרית - שבעטיה עזבנו בסוף את הקבוצה).
הקבוצה אמנם על "השתק" אבל אחרי הכל הצטרפתי כדי להתעדכן בתכניות ליום העצמאות, ולכן אין ברירה אלא להיכנס בכל פעם שאני רואה שיש הודעות חדשות...........
באיזשהו שלב הוצעו שני מיקומים לפיקניק המשפחתי - האחד בפארק קנדה, והשני ביער קדימה - ממש לידינו. ולשמחתי התברר שהרוב מעדיפים את יער קדימה, ואישרתי את הגעתנו, מתוך מחשבה שזה מספיק קרוב, ולא נישאר שם כל היום, נוכל לחתוך הביתה מתי שבא לנו, לנוח ולהתארגן לחתונה (ובעיקר לנוח).
בזה אחר זה הודיעו עוד ועוד בני דודים שהם לא יכולים להגיע. בשלב ההוא הבנתי שיגיעו 'חיפה' על פמלייתה (בעלה,ילדיה ונכדיה), 'לונדון' גם היא עם בעלה, בנה וכלתה ונכדיה, עוד בן דוד אחד - עם ילדיו ונכדיו.....
בתי וחתני הודיעו שיש להם פיקניק משפחתי של הצד של חתני כל שנה ביום העצמאות ולכן לא יצטרפו אלינו. והאמת שגם T לא ממש התלהב לקראת המפגש הזה, עם בני הדודים שלו בכלל וביום העצמאות בפרט, ודווקא אני דחפתי בכל זאת לשתף פעולה.....במיוחד כי לא ראיתי מתי עוד ייצא לנו להיפגש עם 'לונדון' ובעלה בעת ביקורם בארץ.....
ואז לפני כמה ימים הם החליטו לשנות את התכניות, כי כולם רוצים לצפות במטס חיל האוויר וגם במשט חיל הים - כלומר כעת התכנית היא להיפגש בחוף דדו בחיפה, ואחרי כן (מתי בדיוק?) לעבור כולנו לביתה של 'חיפה' ולערוך אצלה את ה"פיקניק". בשלב זה עדכן בן הדוד הנוסף שהוא יגיע לבד - ילדיו ונכדיו נשרו מהעסק. הצטמצמנו עוד.
המפגש בחוף "דדו" תוכנן לשעה 10:00, אבל אחרי שבדקתי את לוח הזמנים של חיל האוויר הבנתי שניתקע שם, ושהרבה זמן יחלוף לפני שנעבור כולנו לביתה של 'חיפב'...... והתחלתי לחשוב על הפקקים בדרך חזרה.........והבנתי סופית שזה לא ממש יעבוד לנו. ושגם אנחנו נוותר על התענוג המפוקפק.
הודעתי בקבוצה שבסוף זה לא מסתדר לנו, ויום עצמאות שמח לכולם, וקיבלתי "חבל, יום עצמאות שמח גם לכם" קצת פושר (אבל עם לבבות) מ'חיפה'.
עדכנתי את 'לונדון' בנפרד, שממש התבאסה מזה ואמרה ש"נדבר יותר מאוחר" (הרגשתי נזופה למדי). וזהו.
התפנה לנו כל הבוקר והצהריים של יום העצמאות - אולי נסע לצפות במטס מנתניה או געש.....או שנישאר בבית ונראה טלוויזיה....או שנצטרף למשפחתו של חתני.
בכל מקרה יש לנו חתונה (מי היה צריך את זה???) אחרי הצהריים..........ושיהיה חג שמח לכל אזרחי ישראל.
ובהקשר הזה: החלטתי שאני חוגגת למדינתי יום הולדת 70 מכל הלב, ולא נותנת לפוליטיקאים או אחרים לקלקל לי את השמחה האותנטית - שיש לנו מדינה, שנולדתי בה, שגדלתי והתחנכתי בה, ששירתי בצבא העם שלה, שגידלתי בה את ילדיי ואני נהנית בה מנכדיי.....נהנית לטייל בנופיה הקסומים....ולקוות ולהאמין, שגם מה שכרגע מרגיש לי שלא עובד לי בה - ישתפר בהמשך.....ולתפארת מדינת ישראל.
'לונדון' ובעלה יהיו בארץ במיוחד לכבוד יום העצמאות, וזו הזדמנות למפגש בני דודים.
פתאום 'חיפה' נזכרה ש-T ואני יצאנו מקבוצת הוואטסאפ של בני הדודים כבר בשנה שעברה, והבינה שכלל לא ראינו את ההודעות בנושא ושאנחנו לא מעודכנים.
(אינני זוכרת אם סיפרתי כאן בסוף למה יצאנו מהקבוצה, נדמה לי שהתחלתי לכתוב על זה פוסט ובסוף ויתרתי).
מיד כתבתי לה שיש לנו חתונה משפחתית (מהצד שלי) ביום העצמאות בשעה ארבע אחרי הצהריים (יציאה הזויה ומיותרת בפני עצמה, אבל אחותה של גיסתי מחתנת את בנה הבכור, ואין סיכוי שלא נתייצב ונכבד), מה שמקטין את הסיכויים שנשתתף בפעילות נוספת כלשהי באותו היום, ועוד כזו שכרוכה בנסיעות (פקקים) שמרחיקות אותנו מהבית (החתונה דווקא בנתניה, קל"ב), אבל לא פסלתי שום דבר על הסף.
כדי להקל עליה ולמנוע את הצורך לעדכן אותנו בנפרד, ביקשתי שתוסיף אותי בחזרה לקבוצה.
מאז שוב התחלתי לקבל בוואטסאפ את השטויות שלהם (החל בכמויות של "שבת שלום", ו"שבוע טוב" וסתם "יום נפלא" עם תמונות או קטעי וידאו מצורפים, וכלה בבדיחות גזעניות - הם רובם ימנים קיצוניים להחריד - בדיחות או אמירות שוביניסטיות או סתם גסות וחסרות טעם - אגב זו לא הסיבה - העיקרית - שבעטיה עזבנו בסוף את הקבוצה).
הקבוצה אמנם על "השתק" אבל אחרי הכל הצטרפתי כדי להתעדכן בתכניות ליום העצמאות, ולכן אין ברירה אלא להיכנס בכל פעם שאני רואה שיש הודעות חדשות...........
באיזשהו שלב הוצעו שני מיקומים לפיקניק המשפחתי - האחד בפארק קנדה, והשני ביער קדימה - ממש לידינו. ולשמחתי התברר שהרוב מעדיפים את יער קדימה, ואישרתי את הגעתנו, מתוך מחשבה שזה מספיק קרוב, ולא נישאר שם כל היום, נוכל לחתוך הביתה מתי שבא לנו, לנוח ולהתארגן לחתונה (ובעיקר לנוח).
בזה אחר זה הודיעו עוד ועוד בני דודים שהם לא יכולים להגיע. בשלב ההוא הבנתי שיגיעו 'חיפה' על פמלייתה (בעלה,ילדיה ונכדיה), 'לונדון' גם היא עם בעלה, בנה וכלתה ונכדיה, עוד בן דוד אחד - עם ילדיו ונכדיו.....
בתי וחתני הודיעו שיש להם פיקניק משפחתי של הצד של חתני כל שנה ביום העצמאות ולכן לא יצטרפו אלינו. והאמת שגם T לא ממש התלהב לקראת המפגש הזה, עם בני הדודים שלו בכלל וביום העצמאות בפרט, ודווקא אני דחפתי בכל זאת לשתף פעולה.....במיוחד כי לא ראיתי מתי עוד ייצא לנו להיפגש עם 'לונדון' ובעלה בעת ביקורם בארץ.....
ואז לפני כמה ימים הם החליטו לשנות את התכניות, כי כולם רוצים לצפות במטס חיל האוויר וגם במשט חיל הים - כלומר כעת התכנית היא להיפגש בחוף דדו בחיפה, ואחרי כן (מתי בדיוק?) לעבור כולנו לביתה של 'חיפה' ולערוך אצלה את ה"פיקניק". בשלב זה עדכן בן הדוד הנוסף שהוא יגיע לבד - ילדיו ונכדיו נשרו מהעסק. הצטמצמנו עוד.
המפגש בחוף "דדו" תוכנן לשעה 10:00, אבל אחרי שבדקתי את לוח הזמנים של חיל האוויר הבנתי שניתקע שם, ושהרבה זמן יחלוף לפני שנעבור כולנו לביתה של 'חיפב'...... והתחלתי לחשוב על הפקקים בדרך חזרה.........והבנתי סופית שזה לא ממש יעבוד לנו. ושגם אנחנו נוותר על התענוג המפוקפק.
הודעתי בקבוצה שבסוף זה לא מסתדר לנו, ויום עצמאות שמח לכולם, וקיבלתי "חבל, יום עצמאות שמח גם לכם" קצת פושר (אבל עם לבבות) מ'חיפה'.
עדכנתי את 'לונדון' בנפרד, שממש התבאסה מזה ואמרה ש"נדבר יותר מאוחר" (הרגשתי נזופה למדי). וזהו.
התפנה לנו כל הבוקר והצהריים של יום העצמאות - אולי נסע לצפות במטס מנתניה או געש.....או שנישאר בבית ונראה טלוויזיה....או שנצטרף למשפחתו של חתני.
בכל מקרה יש לנו חתונה (מי היה צריך את זה???) אחרי הצהריים..........ושיהיה חג שמח לכל אזרחי ישראל.
ובהקשר הזה: החלטתי שאני חוגגת למדינתי יום הולדת 70 מכל הלב, ולא נותנת לפוליטיקאים או אחרים לקלקל לי את השמחה האותנטית - שיש לנו מדינה, שנולדתי בה, שגדלתי והתחנכתי בה, ששירתי בצבא העם שלה, שגידלתי בה את ילדיי ואני נהנית בה מנכדיי.....נהנית לטייל בנופיה הקסומים....ולקוות ולהאמין, שגם מה שכרגע מרגיש לי שלא עובד לי בה - ישתפר בהמשך.....ולתפארת מדינת ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה