עוד דברים שקרו השבוע

 כאמור, הקדשתי את הפוסט הקודם ליום הנאחס שעבר עלי ועל T השבוע, ודילגתי על ההתרחשויות השיגרתיות. 

 אז מה עוד היה לי השבוע? 

אחד הדברים הכי כיפים היתה הפגישה עם 'קלי', אותה לא יצא לי לראות מאז ינואר, כי הפגישה שקבענו איתה ועם שני במרץ בוטלה עקב המלחמה עם איראן (והעובדה שנתקעתי ביוון). 

בנוסף גם נפגשנו השבוע עם עם שותפנו ושריתה, אותה לא ראיתי בעצם מאז שהלכנו לנחם אותה ב"שבעה" של אביה, בשעות שלפני טיסתנו ליוון. היא עדיין מתאוששת ממותו, מלכתו, אבל עסוקה בהנצחה ובשמירה על אמא שלך, שבינתיים עסוקה כל כך בעשייה ובתנועה שאינה מרשה לעצמה לשבת קצת ולהתאבל. ואולי זו הדרך שלה להתאבל.........ואולי היא תהיה בסדר. 

השבוע היה לי תור שנקבע מזמן למסאז'. הכתף שלי היתה בכי רע והמסאז'יסט השקיע, כך שהיה עיסוי טוב מאד אך גם מכאיב מאד, ועוד המשכתי להרגיש את הכאב למחרת. 

בדיוק למחרת היה לי תוך אצל הפיסיותרפיסטית, שאמנם אמרה שלאור תוצאות האולטרסאונדים שהבאתי לה המצב קשה ולא בטוח עד כמה היא תוכל לעזור - לדעתה אצטרך ניתוח 😡 - אבל שהיא מאד מאד תנסה להקל מעט על המצב. זה ייקח זמן בכל מקרה, זה ברור לי. 

פניתי גם לאורתופד שהציע זריקה נוספת - והיא התחננה שלא אקבל אבל לא עמדתי בפיתוי והלכתי לקבל עוד זריקה (זה היה ביום הנאחס....הכל ביחד). שאלתי את האורתופד לגבי הפניה למומחה כתף והוא טען שרק אם זריקה שנייה (שבדרך כלל פותרת את העניין) או אפילו זריקה שלישית (שנדיר שצריכים) לא יעזרו, הוא יפנה אותי למומחה כתף, ושזה בדרך כלל באמת אומר - ניתוח. אוי לי ואבוי לי. כרגע אני עדיין בימים הראשונים שבעקבות הזריקה והחיים יפים.......נראה כמה זמן זה יחזיק הפעם, ובראשון יש לי שוב תור אצל הפיסיותרפיסטית. 

הצלחתי להיפגש השבוע גם עם 'מחברת' וגם עם 'שלהבת' שכנתי החמודה, כך שבאמת היו גם דברים נחמדים השבוע. 

בתי הודיעה שהם נשארים בבית בסופ"ש הזה, ולאור הכתף המסכנה שלי שצריכה לנוח, הסכמתי בשמחה שלא תהיה ארוחה בששי. 

בטח נקפוץ לבקר אצל הורי.

אחי ומשפחתו חזרו מ"הארמון" ביוון מלאים בנחת ומחמאות. אני שמחה שהיה להם כיף גדול. 

בעיקר אני שמחה שהדבר הזה לא קרה בזמן הביקור שלהם........

כנראה שמתי שהוא אתמול או הלילה היתה רוח חזקה, כפי שכבר הבנו שיכולה להיות שם באזור, העיפה את פלטת הזכוכית של שולחן הגינה שלנו, שברה אותה לרסיסים שחלקם הגדול מצא את עצמו במי הבריכה 🙁

איש הבריכות שהגיע הבוקר כמידי שבוע לנקות אותה, גילה את האסון - וכעת הזעקנו גם את 'לני' שתנקה מסביב ותפנה את השולחן השבור.......מסתבר שזה רעיון מאד לא טוב להניח בחוץ ריהוט גינה בעל פלטת זכוכית (בעיקר כזו שרק מונחת על המסגרת, משום מה, ואינה מחוברת). זה מתווסף לעוד כמה וכמה דברים מאד לא בטיחותיים ביוון.......שלחלקן כבר נדרשנו ותיקנו וחלקם כנראה יהיו חלק מעקומת הלמידה שלנו...........

לבסוף סיימתי את הספר "נתן ועמוס" מאת אסף ענברי - אותו סופר שכתב גם את "הספר האדום" שמאד אהבתי. אני אוהבת את הדרך שבה ענברי מצליח לכתוב רומן על אירועים היסטוריים מזוויות שלא נכתבו עד כה. 

אולי אלך אחורה לספרים הראשונים שלו...לפחות ברשת כתבו שגם הם טובים. 

אז שיהיה שקט ולא תפרוץ מלחמה....והרבה בריאות.