למרות או בגלל המצב ולמרות הכאב החדש המדאיג של T, החלטנו גם השבוע לטייל, כל עוד מזג האוויר מספיק נעים ועדיין יש פריחות.
בגלל מצבו של T וחוסר הוודאות לגבי הגורם לכאב המוזר והנימלול במפשעה, בחרנו מסלולים קצרים ופחות מאתגרים מהרגיל.
בהתחלה שמנו פעמינו לשמורת נחל תבור, המסלול הקל "למשפחות", שבעצם מטייל מעל לנחל עצמו.
נסענו לקיבוץ גזית ובכניסה לשמורה פגש אותנו קיבוצניק חביב שהסביר לנו את המסלול במבטא ארגנטינאי חביב עוד יותר (כבת לארגנטינאים וגם קיבוצניקים לשעבר, יש ביחיבה עמוקה למבטא הזה) בדיוק במסלול ההפוך לזה שקיבלנו מאתר רשות הטבע והגנים, אבל זרמנו איתו ובאמת עשינו את המסלול "הפוך".
מזג האוויר היה מושלם, אפילו מעט חם (לא חם כמו בימים הנוכחיים) אבל השמש לא נכחה כל הזמן והיה נעים ללכת שוב בטבע, לנשום אוויר צח ולראות את כל הירוק שמסביב.
 |
| נוף להר תבור מהשמורה |
את שמות הפרחים שלא הייתי בטוחה שאני מזהה מצאתי דרך google lens, ויש סיכוי שהוא או אני טעינו - אז מוזמנים לתקן אותי כמובן.
 |
| כלך מצוי (ותודה למוטי שתיקן אותי שזו לא נירית הקמה כמו שגוגל נתן לי להבין) |
 |
| תלתן תרסני |
 |
| רכפה צהובה |
 |
| פרחי חרדל |
המסלול ארך כשעה, ונהננו מאד, אלא שהיה חסר לנו פרח אחד ספציפי שעבורו בכלל נסענו לאזור נחל תבור: התורמוס. זכרנו שלפני שנים רבות, באמצע מלחמת המפרץ, לקחנו את הילדים ונסענו עם משפחה של חברים לנחל תבור וראינו מיליוני תורמוסים מרהיבים.
ובכן - אולי באמת למטה לאורך הנחל היו (כבר? עדיין?) תורמוסים, אבל במסלול בו בחרנו לא היה אף לא אחד.
לשמחתנו, כשנכנסנו כבר לרכב והתחלנו לצאת מקיבוץ גזית, מצאנו המון תורמוסים בשטח הקיבוץ עצמו 😂.
משם נסענו אל נוף הגליל (לשעבר נצרת עילית), לחפש שדה פרחים שצמוד לבית הקברות של העיר.
ואכן יש להיכנס ממש אל בית הקברות, לנסוע פנימה, ושם יש שביל כניסה לשדה הפרחים הנהדר הזה.
המטרה העיקרית שלנו כאן היתה האירוס הנצרתי, ולא התאכזבנו הפעם. היו המון אירוסים והם היו מרהיבים ביופיים.
 |
| אירוס נצרתי |
בנוסף מצאנו המון פרחים נהדרים אחרים.
 |
| מרגנית כחולה |
 |
| פשתה שעירה |
 |
| דמומית |
 |
| צפרני החתול |
 |
| כלנית |
 |
| צפרנית דמשקאית |
 |
| קוציץ סורי |
בנוסף לפרחים, אהבתי מאד גם חלק מהסלעים.
 |
| הר תבור מנוף הגליל |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה