במדור השרביט החם בתאריך 06/12/2024 ביקש טליק לדעת איך אנחנו מבלים בימי ששי.
טליק סיפר כיצד נהג לבלות את ימי ששי שלו במהלך השנים ולאורך תקופות חייו השונות, ואיך הוא מבלה אותם עכשיו.
מעניין היה לראות את ההבדלים, על סמך התקופה, השלב בחיים, הגיל.
כשהייתי קטנה, בתקופה שחיינו בקרית יובל בירושלים, בימי ששי בבוקר הלכתי לגן או לבית הספר. בערב אני לא זוכרת ארוחה חגיגית או משהו שדומה לזה, אבל אני כן זוכרת שהיינו עושים קבלת שבת. זו לא היתה קבלת שבת דתית או מסורתית משום סוג שהוא.
הדלקנו נרות שבת בלי לומר ברכה, עד כמה שאני זוכרת, ושרנו את "לכה דודי" ואת "עוד מעט ירד אלינו יום שבת הטוב". אבא שלי, שבין היתר היה מדריך לריקודי עם באותה התקופה, היה מלמד אותי ואת אמא את "מחול החודש", על סמך חוברות שהיו יוצאות אז, עם מילות השיר, התווים שלו וצעדי הריקוד. היינו רוקדים ריקודי עם, אמא שלי (ובהמשך גם אני) היתה מנגנת את השירים בחלילית, ואבא שלי היה מלווה אותה בדרבוקה. אחרי שאחי נולד מן הסתם הוא הצטרף בריקוד תינוקי מקרטע ושירה.
אני לא כל כך זוכרת איך ביליתי את ימי ששי בארה"ב, לאחר שעברנו לגור בלוס אנג'לס כשהייתי בת תשע וחצי. יום ששי היה יום לימודים ויום עבודה רגיל.
אני לא זוכרת שבערב עשינו משהו מיוחד.
בשבתות או בימי ראשון היינו מתארחים אצל דוד שלי ו/או הסבים שלי או שהיינו יוצאים יחד לפארק ועושים על האש. אבל את ימי ששי אני לא ממש זוכרת באופן מיוחד מאותה התקופה.
כשחזרנו, בגיל 13.5 לארץ, נדמה לי שהתחילו אצלנו ארוחות ערב שבת, אבל אולי לא באופן קבוע. אולי רק כשבאו אורחים.
אולי מרגע שאני התחלתי לצאת עם T, והוריו היו מזמינים אותנו לארוחות בשבת בצהריים, אמא שלי התחילה להגיב עם ארוחות בששי בערב. אני באמת לא זוכרת איך ומתי זה התחיל.
נדמה לי שכאשר עוד הייתי בצופים היתה פעילות בשבט בימי ששי אחר הצהריים / ערב, בנוסף על שלישי ושבת. אבל שוב, משום מה זכרוני קצת בוגד בי בעניין הזה.
כשבגרתי והתחתנתי ועזבתי את הבית עדיין עבדו בימי ששי. גם כשהייתי בקבע, הצבא עדיין עבד בימי ששי, וגם אחר כך כשהשתחררתי והתחלתי לעבוד בחברות שונות ביחידת המחשב שלהן, עוד עבדו בימי ששי.
מרגע שעברו לשבוע עבודה של חמישה ימים, ימי ששי התחילו להיות ימים של סידורים, קניות, לפעמים ניקיונות (עד שהתחלתי להעסיק מנקה) והרבה פעמים מפגשים עם חברות. עד כמה שאני זוכרת T תמיד עבד בימי ששי, ויותר מזה. רוב העבודה שלו בעסק של האירועים היתה בששי שבת. היו שנים שהוא עבד שבעה ימים בשבוע, ובקושי ראיתי אותו.
ואז, כאשר הוא הבין שככה זה לא הגיוני, וצריך גם לקחת זמן לעצמך, לאשתך ולמשפחה - הוא התחיל לקחת יום חופש בימי ראשון. זה לקח כמה שנים עד שגם אני יכולתי לצמצם את אחוזי המשרה שלי ולהיות איתו בחופש בימי ראשון. אלה באמת היו ימים של זמן איכות ביחד, בין אם טיילנו, יצאנו לבית קפה או מסעדה, או שעשינו סידורים. העיקר שעשינו אותם ביחד.
היום אין בעצם כמעט הבדל אצלנו בין אמצע השבוע לבין סוף השבוע, כי שנינו חצי בפנסיה. T הוא יועץ עסקי וחלק מהעבודה שלו הוא בכלל עושה בבית, ומידי פעם יוצא לפגישות או לליווי לקוחות בעסק שלהם. אני מאמנת בהתכתבות, ולכן ימי העבודה שלי ושעות העבודה שלי גמישים מאד, ולעיתים יוצא אפילו שאני עובדת בשבתות, אם זה הזמן שמתפנה לי לכך.
בדרך כלל בערבי ששי אנחנו מארחים, אז ימי ששי בבוקר רוב הזמן מוקדשים לבישולים. לעיתים, כשאנחנו לא מארחים, אז יש לנו יום ששי חופשי ואז יכולים לטייל, לצאת לבית קפה או מסעדה ו/או להיפגש עם חברים (יחד או כל אחד לחוד), אבל אני באמת לא זוכרת מתי עשינו זאת בפעם האחרונה. האמת שיש לנו פנאי באמצע השבוע בדרך כלל, ומעדיפים לצאת כאשר כל השאר עובדים ופחות עמוס. כך גם כשאנחנו נוסעים למלון או צימר (וואו, כמה זמן מאז שעשינו זאת!) אנחנו מעדיפים באמצע השבוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה